אמירה לנכרימנעול אלקטרו-מגנטיגרמאשבתחיישני תאורה

מנעול אלקטרו-מגנטי וחיישני תאורה

לכבוד המכון המדעי טכנולוגי להלכה שלום לרבנים קראתי בהנאה רבה בעלון 'אספקלריה' האחרון על הביקור החשוב של ראש המכון הגאון הגדול ר' אברהם משה הלפרין שליט"א אצלנו במכסיקו-סיטי. אני יכול להעיד בפה מלא כי כל מה שהיה כתוב שם על הרושם הגדול של הביקור על הקהילה הוא נכון ואמיתי, והרבה יותר מכך. אין לכם מושג איזה רושם עשו השיעורים הנפלאים והמיוחדים, ואיזו השפעה היתה להם על כל אחד ואחד בכל מיני פרטים. אני עצמי השתתפתי בכמה שיעורים של הרב הלפרין, ובכל פעם נהניתי מחדש. אך רציתי לשאול על שתי נקודות שנשארו אצלי לא ברורות כל-כך: הרב הלפרין שליט"א עורר אותנו על הדלתות המגנטיות הקיימות אצלנו בכל בית, שיש בעיה לעזוב אותן בשבת. לא כל-כך הבנתי את הבעיה ומה העצות לכך? דבר נוסף ששמעתי בשיעורים על המקומות שכשנכנסים לחדר המדרגות נדלק האור, והרב הלפרין שליט"א דיבר אם אפשר לבקש מהשומר הגוי להיכנס כדי שהאור יידלק בגללו, ולא זכור לי, או שלא הבנתי, אם הוא אמר שמותר ובאיזה אופן? אני באמת לא רוצה להטריח, אבל אם אפשר בבקשה להראות השאלות להגרא"מ הלפרין, כדי שיסביר לכם מה לענות בדיוק. תודה וסליחה רפאל ק. מכסיקו סיטי

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה לבקשתך, העברנו את שאלותיך לראש המכון הגרא"מ הלפרין שליט"א, והוא ביקש להשיב על שאלותיך כדלהלן: 1. הדלתות עליהן אתה שואל הן דלתות עם נעילה אלקטרו-מגנטית, וכפי שמקובל אצלכם, וכן בהרבה מקהילות ישראל בתפוצות הגולה, בהסתמך על סברות הלכתיות שונות, הרי כשהשומר הגוי רואה את היהודי בעל-הבית, או שהוא אחד מדיירי הבניין, הוא לוחץ מיד על הכפתור ומשחרר את הנעילה האלקטרו-מגנטית, כך שהיהודי אינו צריך אלא לדחוף את הדלת ולהיכנס, מבלי לעשות שום פעולת ניתוק חשמלי. אלא שכאשר היהודי עוזב את הדלת היא מיד נטרקת, בעזרת הקפיץ המותקן בה וננעלת שוב בנעילה אלקטרו-מגנטית, כך שבהחלט יתכן שסגירת המעגל החשמלי של נעילת הדלת מתייחסת לעוזב הדלת. שכן עזיבת ושחרור דבר התפוס ביד נחשבת לכאורה כהסרת מונע בכוח ראשון, שדינה כמעשה, ואף שדעת ה'תבואות-שור' (סי' ג , בשמ"ח ס"א ובתבו"ש סק"ב) לגבי שחיטה באמצעות שחרור סכין מידו שהשחיטה פסולה, שאין זה כוחו, אבל כבר הרחיב בזה הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל בספרו 'מעשה וגרמא בהלכה' (ח"ד פ"ו) שבדברי היד רמ"ה (סנהדרין עז:) מפורש שלא כדעת ה'תבואות-שור', ושגם כמה מגדולי האחרונים הרבו להקשות עליו, והעלה שם שלגבי איסורים בוודאי יש להחמיר ולהחשיב זאת כמעשה גמור. ומה שהפעולה מתבצעת בצירוף עם הקפיץ שגורם לטריקת הדלת אין בכך כדי להוריד ממעשה האדם, שכן כל מעשה שהאדם עושה בצירוף אלמנטים נוספים המקילים עליו את הפעולה, כמו גלגלי שיניים, שימון המערכות, לחץ הידראולי, המעשה מתייחס אליו בשלימותו. וראה מה שכתב בזה הגרל"י הלפרין זצ"ל בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (חלק ט, סימן ב, אות טז). אי לכך, ההצעות האפשריות לגבי הדלתות האלקטרו-מגנטיות הן: א. אם אפשר לסכם עם השומר הגוי מראש, שכשהוא רואה את היהודי, הרי לא זו בלבד שהוא ילחץ על הכפתור לשחרור האלקטרו-מגנט, אלא יואיל לקום ממקומו, לפתוח את הדלת ולהחזיקה בידו עד לאחר שהיהודי יכנס מבלי לגעת כלל בדלת. ב. ישנן מערכות נעילה של דלתות מסוג זה, שניתן להמשיך ללחוץ על כפתור השחרור לחיצה ממושכת, וכל זמן שהלחיצה אינה נפסקת לא חוזרת הנעילה האלקטרו-מגנטית, ובמקרים אלו יש לסכם עם השומר הגוי כי בעת שהוא יראה את היהודי ילחץ על כפתור השחרור ולא ירפה ממנו עד לאחר שהדלת תיטרק ותיסגר. ג. לחילופין, ניתן בקלות יחסית לתכנן מערכות שכאלו, אשר טריקת הדלת לכשעצמה לא תחבר עדיין את המעגל החשמלי של מערכת הנעילה האלקטרו-מגנטית, אלא יהיה צורך בלחיצה מחודשת של השומר הגוי על כפתור נעילה. ד. במקרים בהם לא ניתן לבצע את אף אחת מההצעות האמורות לעיל, כגון בבניינים רבי קומות עם מספר גדול של דיירים גויים שאינם מעוניינים לשתף פעולה בעניין, ניתן להקל לצורך גדול, כגון דא, לפתוח ולדחוף את הדלת לכיוון הנגדי, באופן שתיעצר שם אפילו לשנייה אחת, כך שאולי ניתן יהיה לדון את חזרת הדלת וטריקתה לאחר מכן כהסרת מונע בכוח שני, ובצירוף דעת ה'תבואות-שור' הנ"ל ששחרור דבר שמחזיקים בו אינו נחשב כמעשה. 2. בנוגע לחיישני תאורה, שכל מעבר ותנועה דרכם גורמים להפעלת התאורה, ובמיוחד בחדרי מדרגות חשוכים לגמרי שהרי זה כ'פסיק-רישיה דניחא ליה' העצה הפשוטה היא להמתין למעבר של נכרי, שיפעיל ממילא את התאורה, ולעבור אחריו. אך דא עקא, כי בדרך-כלל במקומות שכאלה הגויים אינם עולים במדרגות, אלא במעלית, רק יהודים שומרי שבת שנמנעים מלעלות במעליות בשבת נזקקים לעלות דרך חדרי המדרגות. לפיכך, בהחלט יש להתיר במקום הצורך גם לבקש (ואם אפשר רק לרמוז) מגוי בתואנה מסויימת לעבור שם, ואגב הילוכו יפעיל את החישנים, בהסתמך על דעת המג"א בכמה מקומות (סי' רנג סקמ"א, סי' רנט סקי"א, סי' רעז סק"ז, סי' שיד סק"ה) שלא גזרו על איסור אמירה לנכרי במקום 'פסיק-רישיה' באינו מתכוון. וראה מה שכתב בזה הגרל"י הלפרין זצ"ל בשו"ת 'מעשה-חושב' (חלק ח, סימן, ב, אות ז). אלא שיש להקפיד לבקש זאת אך ורק מגוי שאינו מבין שכוונת היהודי להפעלת התאורה, שכן במקרה שכזה הר"ז כמתכוון ולא כ'פסיק-רישיה' גרידא, ובאופן זה לא הותרה אמירה לנכרי, ולכן אין לבקש זאת מהשומר הגוי הקבוע, שהוא מן הסתם יודע שהכוונה היא להפעלת התאורה. (אמנם במקרה צורך גדול מאד, כשאין שום אפשרות אחרת, ניתן להתיר זאת גם באופן זה, כאשר מדובר כיום בתאורת led, ובפרט אם ישתדלו לעשות בדרך רמז). בברכה מרובה