מעלית וחיישני תאורה בשבת בדרך לבית-הכנסת

שלום וברכה מדובר בסדרת שאלות הלכתיות מורכבות ביותר, כאשר מצד אחד הן עוסקות בשאלות כבדות משקל של שמירת שבת, ואילו מצד שני קשה מאוד מרחוק לשקלל את הצרכים והדרישות המלאות של המקום, מבלי להכיר לעומק את כל הנתונים המקומיים, הן מבחינת הדרישות הבטחוניות הייחודיות והן מבחינת אופי היהודים המתגוררים שם בקביעות או כתיירים והשפעת הפסיקות ההלכתיות דלהלן על הקשר והזיקה שלהם עם הקהילה המקומית בפרט ועם היהדות ושמירת תורה ומצוות בכלל. אך מצד שלישי אנו מתפלאים עד מאוד על ההנחה הראשונית, הברורה כל-כך כביכול, כאילו אינה ניתנת לשינוי, כי זה מקום התפילה היחיד האפשרי, ו"אין דירה חילופית", אשר מכח הנחה זו, שמשום מה אין לערער עליה, מנסים לגבב ולחזר אחר כל הקולות ההלכתיות האפשריות והבלתי אפשריות, ו'מאלצים' אותנו כביכול לספק תשובות של 'בדיעבד' ואולי גם של פקו"נ וכיו"ב. והלא לא בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית רח"ל עסקינן, אלא בקהילה אורתודוקסית חרדית למהדרין. סבורנו, לפי תומנו, כי אם אכן היה רצון טוב באמת ומודעות מספקת מצד הנוגעים בדבר, עם החלטה ברורה כי מעוניינים להתפלל בשבת במקום שאין בו חששות כבדים של חילולי שבת, שלא יהיה בכך משום מצווה הבאה בעבירה, היו מוצאים ללא ספק מקום חילופי מתאים, למרות כל המגבלות המיוחדות הקיימות שם. איננו מתכוונים חלילה לאף אחד באופן ספציפי, שכן ברור לנו כי בין האחראים והנוגעים בדבר ישנם יהודים יראי שמים שכוונתם רצויה, העוסקים במלאכת הקודש של קירוב יהודים לבוראם ולצור מחצבתם, אך נראה לנו, אם איננו טועים, כי אילו היו משקיעים מעט מחשבה ורצון טוב בחיפוש נחוש אחר מקום חילופי מתאים יותר, לתפילות בשבתות ובחגים לפחות, כפי שמשקיעים בדברים אחרים, כבר היו מוצאים אותו ונמנעים מכל השאלות ההלכתיות הלא פשוטות בעליל. אנו נשתדל להשיב על כל השאלות שנשאלנו בצורה ברורה, בקצרה ובתמציתיות. לא נפרוס את כל הצדדים ההלכתיים והשקלא וטריא, הן מפאת חוסר הזמן המתאים לכך מפאת עומס העבודה שעלינו והשאלות ההלכתיות הבלתי פוסקות המשחרות לפתחנו, שכן כל שאלה מתוך השאלות שהעליתם דורשת תשובה מקיפה בפני-עצמה, והן בכדי לא לאפשר ללמוד ולדייק מתוך הדברים צדדי קולא, נכונים או לא נכונים, ולהסתמך עליהם שלא כהלכה. עם זאת, אנו נציין, במקום האפשר, אם יש מקום להקל בשעת-הדחק, או הנחיות מיוחדות למקרים של 'בדיעבד' או 'שעת הדחק', למרות שדעתנו היא שחובה למצוא מקום תפילה חילופי אחר ולא להזדקק בלית ברירה להנחיות אלו. שכן גם תשובות והנחיות של 'בדיעבד' או 'שעת הדחק' מתאימות מטבע הדברים למקרים בלתי צפויים שאדם נתקל בהם ללא תכנון מוקדם, ו/או כאשר אין באפשרותו או שאין סיפק בידו לשנות את הנתונים, אבל בוודאי אינן יכולות להוות תשתית שגרתית לקיום קהילה ובית-כנסת בקביעות מידי שבת בשבתו. ומכאן לשאלותיכם בדבר המעלית: לדעתנו, אסור לעלות במעלית בשבת גם אם הוזמנה על-ידי גוי לצורכו, ללא כל בקשה או רמיזה מצד היהודי, והיהודי רק מצטרף אליו, וזאת בשל פעולות חשמליות רבות המתבצעות גם בהשפעת היהודי המצטרף בעצמו עם הכניסה למעלית ובמהלך הנסיעה בה. כאשר השאלה היא על כל יחיד ויחיד בפני עצמו אנו מורים כי עדיף להתפלל ביחידות ולא לשמוע קריאת-התורה בשבת מאשר לעלות או לרדת במעלית באופן זה. במקרה זה, נוספת על עצם איסור הנסיעה במעלית גם שאלת אמירה לנכרי בשבת, כך שהתשובה לשאלה הקודמת תקפה ביתר שאת. 3-6. התשובות לשאלות הללו מתייתרות לאור התשובות הקודמות. אילו הנסיעה במעלית באופן זה היתה מותרת, היה ניתן להתיר אותה גם במקרה זה. אך כאמור לדעתנו הנסיעה במעלית באופן זה אסורה בכל ענין. אם אכן ברצונכם לשמוע וללמוד קצת על נושאי מעליות בשבת והמסתעף, הבעיות לצד הפתרונות, יחד עם דעת גדולי ישראל, תוכלו לצפות במערכת 'קול-הלשון' ב-2 שיעורים (בני כ-3 שעות ביחד) בנושאי מעליות בשבת, מפי ראש המכון הגרא"מ הלפרין שליט"א. מצו"ב הקישור.... ובאשר לשאלות אודות חיישני התאורה האוטומטית, עלינו להקדים כי התשובות דלהלן ניתנות באופן כללי בנוגע למעבר דרך חיישני תאורה וכיו"ב בשבת, דבר המצוי מאוד בבנייני מגורים בחו"ל, וגם ברשות-הרבים, מבלי להתייחס כלל לשאלה אודות מי שיורד במדרגות על-מנת להזמין את הגוי עם המעלית ומפעיל בדרכו את החיישנים, שלדעתנו בוודאי אין כל היתר לעבור שם לצורך הזמנת המעלית, כפי שכבר כתבנו לעיל: כאשר זה המצב ואין כל ברירה אחרת - מותר. וזאת, כפי שכתבתם כשהתאורה הקיימת במקום מספקת על-מנת לעבור שם ו/או לעלות ולרדת במדרגות בבטחה, ותוספת האור שנדלק באמצעות החיישן אינה מוסיפה כלום למידת התאורה הנדרשת למעבר והליכה בטוחה. כמובן שאם ניתן להמתין ולעבור אחרי נכרי שכבר הפעיל את התאורה עדיף. לחילופין, אם ניתן להשתמש בנוסף לכך גם באחת או יותר מן ההצעות דלהלן בתשובה מס' 2 רצוי וראוי לעשות כן. מצו"ב הבטאון החודשי של המכון לחודש סיון תשפ"א, שם התפרסם מאמר מקיף ונרחב אודות חיישני תאורה אוטומטית בשבת, כאשר בעמ' 25 מוצעות מספר הצעות פתרון לבעייה זו בתכנון מוקדם, המבוססות על תשובתו ההלכתית של ראש המכון המנוח הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ח, סי' ב, אותיות ג-ו). אך במקומות שבהם לא ניתן - מכל סיבה שהיא - להטמיע, או שעדיין לא בוצעו, הפתרונות הנ"ל, הרי שבמקרה זה יש למעט ככל האפשר לעבור שם שלא לצורך, ואילו במעבר לצורך סדרי העדיפויות הם כדלהלן בסדר יורד: להמתין, ככל שהדבר מתאפשר, עד למעבר של נכרי, אשר יעבור מעצמו לפי תומו דרך החיישנים ויפעיל בתנועתו את התאורה, ולעבור מיד אחריו בעוד התאורה פועלת, כשגם אם תמשיך לפעול כתוצאה מכך לזמן ממושך יותר אין בכך איסור. לבקש (ועדיף, אם אפשר, רק לרמוז) מנכרי, בתואנה מסויימת, לעבור בטווח קליטת החיישנים, כך שאגב הילוכו יפעיל את החיישנים. כשיש צורך גדול לצאת או להיכנס או לעבור, ואין כל אפשרות אחרת, ובהתחשב בכך שמדובר כיום בתאורת LED, ניתן להתיר לבקש מנכרי לעבור שם תחילה, גם אם הוא יודע ומבין שהכוונה היא להפעלת התאורה, ובפרט אם ישתדלו לעשות זאת רק בדרך רמז. במערכות מסוימות קיימת לעיתים האפשרות לעבור דרכן בצורה איטית מאוד, כך שהתנועה וההתקדמות כמעט אינן מורגשות, מבלי להיקלט על-ידי החיישנים. כדאי לבדוק ולנסות זאת בימות החול, ובמידה ויתברר שאכן קיימת אפשרות שכזו יש להלך בשבת בהליכה ותנועה איטית שלפחות אין בה וודאות שתגרום להפעלת התאורה. בשעת-הדחק ממש, כאשר קיים צורך גדול ואין שום אפשרות לעבור באחת מן הדרכים שהוזכרו לעיל, ניתן להתיר לשלוח תחילה ילד קטן כבן שנתיים-שלוש, שאינו מבין כלל את משמעות מעשיו, שבאמצעותו תופעל התאורה, ולאחר מכן יעבור המבוגר מיד אחריו. נוסף על כל האמור, יש לנו עצה נוספת, שהיא עדיפה למעשה מבחינה הלכתית יותר משלושת ההצעות האחרונות... ככל שמדובר בפעולות שהתירו בהם אמירה לנכרי והנאה ממעשה נכרי בשבת - מותר. מן הדין ניתן לסמוך על כך במקום שאין עצה אחרת. אך אנחנו בוודאי לא היינו מייעצים לעשות כן בשל הסיכון הכרוך בדבר, וחמירא סכנתא מאיסורא. להתקרב לדלת אסור. לרמוז לגוי היה אפשר להתיר במקום הצורך, כפי שכתבנו לעיל לגבי חיישני התאורה. איננו מכירים את המציאות שם לאשורה. אך קשה להקל בכך ללא צורך בטחוני או בטיחותי מוכח וידוע. בברכה מרובה