מקלות זוהרים ביולוגיים

שלום וברכה מבלי להאריך יותר מידי בכל החששות והאיסורים שיתכן שהם כרוכים בעצם פעולה זו, הרי בוודאי שבעצם התוצאה של יצירת התאורה יש לחוש בזה עכ"פ לאיסור 'מוליד' דרבנן, שהוא אסור גם ביו"ט, כפי שמצינו לגבי הולדת ריח בבגד ביו"ט, שאמרו על כך בגמ' (ביצה כג.): "דרבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו סחופי כסא אשיראי אסור", וכמבואר בדברי רש"י (שם, ד"ה דקמוליד ריחא): "ואסור מדרבנן, שהמוליד דבר חדש קרוב הוא לעושה מלאכה חדשה", וכמש"נ להלכה (רמ"א או"ח, סי' תקיא ס"ד, וסי' תרנח ס"ב), שעל סמך יסוד זה אסר הגאון בעל ה'בית יצחק' (יו"ד ח"ב, במפתחות ובהגהות שבסוף הספר, לסי' לא) כל הפעלות חשמליות בשבת (וביו"ט). מצו"ב גם הבטאון החודשי של המכון לחודש חשון האחרון, שם במדור 'באספקלריית העתיד' התפרסם מאמר אודות 'תאורה ביולוגית' עם התייחסות רחבה יותר לנושא זה. אלו הם פני הדברים ביחס לתאורה הנוצרת מתגובה ביולוגית, וכך הם פני הדברים גם לתגובות הנוצרות כתוצאה מריאקציה כימית. וראה בשו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ג, סי' טו) מאת ראש המכון המנוח הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל, שם התפרסמה תשובה הלכתית על שימוש בשבת בכרית חימום רב-פעמית, שנועדה להקלה על כאבי שרירים, להרפיית שרירים נוקשים, למניעת כוויות קור ולשימוש נכים הסובלים מליקוי בזרימת הדם באיבריהם המשותקים. כפי המתואר שם בשאלה היה זה בשעתו פרי פיתוח מדעי חדש, של כרית חימום שיובאה ארצה, המכילה תמיסה של סודיום אצטט (סוג של מלח) ההופך למוצק ( - קיפאון) במיכל פתוח, וכתוצאה מנתינתה במיכל אטום, ללא אוויר, ניתן לקררה במצב נוזלי עד לטמפרטורה של 10 מעלות צלזיוס. לצורך הפעלתה של הכרית, היה צורך ללחוץ על כפתור עשוי בריליום ( - נחושת), המהווה כהדק (טריגר). לחיצה זו גורמת למולקולה אחת של נוזל להתגבש, כאשר בעקבותיה מתחילה תגובת שרשרת, הגורמת לכל התמיסה להשתנות מנוזל למוצק. שינוי פאזה זה גורם להתחממות הכרית עד לטמפרטורה של 54.5 מעלות צל'. הוא דן שם בנוגע לשימוש בכרית החימום בשבת מצד איסורי בישול, או מצד איסורי בונה, תיקון-מנא ומכה-בפטיש, ומסיק שאין מקום לחוש לאיסורים אלו בשימוש בכרית האמורה. החשש היחיד הקיים לדעתו בשימוש בכרית הוא מצד איסור 'מוליד' דרבנן, שהרי יש כאן לכאורה הולדת חום חדשה בשבת. אגב, הגרל"י הלפרין זצוק"ל כתב עוד קודם לכן תשובה הלכתית מקיפה אודות יצירת חום בשבת, באמצעות פתיחת אריזות באופן הגורם לריאקציה כימית של ערבוב מים עם חומר כימי מסויים. התשובה התפרסמה בשעתו בספר 'אוצרות-השבת' (ח"א) ומשום מה עדיין לא נדפסה בספריו, ועוד חזון למועד בעז"ה. ויעויין עוד גם בספרו 'החשמל בשבת' (פ"ז) ששם האריך לדון בהרחבה רבה בגדרי איסור 'מוליד' על כל מקורותיו. בברכה מרובה