מקררים ומכשיר הזנה לתינוקות בשבת

שלום וברכה בקריאה לגוי לפתוח בשבת מקרר שלא הועבר למצב 'שבת', כאשר עם פתיחת דלת המקרר נדלקת הנורה הפנימית, וכן המאוורר הפנימי מתנתק במידה והוא פועל באותו זמן, יש לסמוך על דעת גדולי הפוסקים (ראה: מג"א סי' רנג סקמ"א, סי' רנט סקי"א, סי' רעז סק"ז, סי' שיד סוסק"ה; ובמש"כ בשו"ע הרב סי' רנג ס"י) שאמירה לנכרי בשבת בפס"ר מותרת, ואם יעשה כן בדרך רמז ולא בדרך ציווי בוודאי עדיף טפי, ועל יסוד מש"כ המג"א (סי' שז סק"כ וסוסקל"א), ועפ"י מה שכתבו בזה הגרעק"א (בגיליון השו"ע ע"ד המג"א שם סק"ב) והלב"ש (שם, ע"ד המג"א סקל"א), ועי' בזה גם בשו"ע הרב (שם, סעיפים ז-ח) ובמ"ב (שם, סוסקנ"ו וסקע"ו). ובאם אפשר גם לומר לנכרי שיפתח את המקרר בדרך שינוי, כגון באמצעות מרפקו וכיו"ב הרי שבוודאי אין כל בית מיחוש לכל הדיעות, דהו"ל שבות דשבות לצורך שבת, וזאת מלבד סברות וצירופים נוספים לקולא. והנה כאשר מדובר במקרר ללא התקן שבת ההוראה המקובלת היא להשאיר לאחר מכן את דלת המקרר פתוחה משהו, באמצעות קיפול מגבת וכדומה עליה, באופן שלא תסגר לגמרי, כך שיהיה ניתן לפתוח אותו ולהשתמש בו במהלך כל השבת ללא צורך לקרוא לגוי בכל פעם. אמנם כאשר יש שם התקן שבת הרי שאמירה לנכרי להעבירו למצב 'שבת' באמצעות לחיצה על כפתור וכיו"ב אינה נחשבת כאמירה בפס"ר, אלא כאמירה על מעשה גמור במתכוון, ולכן אם אפשר לומר לו לעשות זאת בשינוי, באמצעות כיפוף אצבעו ולחיצה בפרק האצבע ולא בכרית האצבע, ניתן להתיר זאת. אך ללא שינוי יש לשקול היטב את הצורך במקרר לצורך סעודות שבת ו/או לצורך קטנים וכל כיו"ב, ולעשות זאת רק לפי הוראת רב מורה הוראה מובהק. מצו"ב הבטאון החודשי של המכון לחודש אדר תש"פ, שם התפרסם מאמר מקיף בנושא הזנת תינוקות באמצעות מכשיר 'קנגורו', המשמש גם להזנה בשיטת 'פג', כלומר: שיטת 'גסטרוסטום אנדוסקופי', שם הובאו כמה עצות פרקטיות מעשיות לשימוש בו בשבת. בכל אופן, באשר לשאלה עצמה, מכח כמה סברות שאין כאן המקום להאריך בהם, נראה להתיר לעשות זאת בשינוי, למשל באמצעות פרקי האצבע כנ"ל. מה גם, שיש שטוענים שהשארת המכשיר בפעולה עלולה להזיק לתינוק. אינני מכיר את המאמר הזה ואת תוכנו, וכמובן שאינני יודע מי כתב אותו ומי חתום עליו, אבל כמובן שהצדק עמכם כי אין כל צל צילו של חשש 'מבעיר', שכן לא מצינו איסור 'מבעיר' ביצירת חום גרידא, תהיה אשר תהיה, אלא רק במתכת שמגיעה עד כדי להט, אשר נתקבל להחמיר בזה כדעת הרמב"ם (רפי"ב מהל' שבת), שהו"ד במג"א (סי' שיח סק"י), שעשיית גחלת של מתכת חייבים עליה משום תולדה דמבעיר, משא"כ חימום גז אולי היה אפשר לדון בו משום מלאכת 'מבשל' ואולי משום איסור 'מוליד' בשל הולדת החום ואכמ"ל. יש לי השערה כי אם אכן נכתב משהו בסגנון זה וברוח זו הרי שזה נגרם כתוצאה מפענוח והבנה לא נכונה בדברי מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל (מנח"ש, סי' י, הע' 1) שכתב (עפ"י הצעת אאמו"ר הגאון זצ"ל, ראה: 'אספקלריה, גיליון נו, עמ' 26, הע' 5): "גם יש לדעת שכל הדיון במאמר זה הוא רק במקרר הפועל על-ידי דחיסה והתפשטות גזים, ולא במקרר ספיגה, ששם יש הדלקת גוף חימום" וכו', והכותב התבלבל וחיבר בטעות בין "מקרר הפועל על-ידי דחיסה והתפשטות גזים", שהם המקררים המצויים, לבין "מקרר ספיגה, ששם יש הדלקת גוף חימום", שהוא סוג של מקרר בלתי מצוי כלל (ראה על כך בהרחבה: 'אספקלריה', גיליון סז, במדור 'באספקלריית העתיד' - קירור סולארי). ובאמת כבר היה מעשה לפני קרוב לחמישים שנה, שרצה יהודי חרדי, תושב העיר בני ברק כנראה, לייבא ארצה מקררי ספיגה הפועלים באמצעות להבת אש ממש. הרקע לכך היה כנראה גם בעקבות השאלות ההלכתיות אשר התעוררו כבר אז סביב השימוש במקררים החשמליים בשבת, בשל ההשפעה על פעילותם בפתיחת הדלת, יחד עם המודעות לכך שהחשמל המסופק בארץ מיוצר תוך חילול שבת. הלה היה סבור לפי תומו שמאחר שמקררי ספיגה הללו לא פועלים כלל באמצעות החשמל, הרי שהשימוש בהם עשוי לפתור את כל החששות, הן של שימוש בחשמל המיוצר בשבת, והן של השפעה על פעילות המדחס בפתיחות דלתות המקררים. אותו אדם הציע את הרעיון בפני עמוד ההוראה מרן הגר"ש הלוי וואזנר זצוק"ל, רב ואב"ד זכרון-מאיר ובעל ה'שבט הלוי', אשר על פניו הרעיון נשא חן בעיניו. אלא שבכל זאת, כדי להיות בטוח, הוא אמר לאותו אדם: מאחר שאני לא פוסק בדברים שאין לי בהם הבנה מוחלטת, גש למכון המדעי טכנולוגי להלכה בירושלים בראשות הרב הלפרין, ותשמע מה דעתם על כך. אותו אדם עשה כמצוות מרן הגר"ש וואזנר והגיע אל אאמו"ר הגאון זצ"ל להציע בפניו את הרעיון. בתגובה, פסל אאמו"ר זצ"ל את הרעיון מכל וכל ודחה אותו על הסף, כאשר הוא מנמק זאת, שבעוד שבמקררים הרגילים החשש הוא לכל היותר בגרימת הפעלת מדחס חשמלי, הרי שבמקרר מסוג זה אשר הפעלתו נעשית באמצעות להבת גז, השימוש בו עשוי להיות כרוך במלאכת 'מבעיר' או 'מכבה' דאורייתא, לכל הדיעות, של הגדלת או הקטנת הלהבה בעקבות פתיחת דלת המקרר וסגירתו. אותו אדם חזר והעביר את הדברים למרן הגר"ש וואזנר, אשר הביע את שמחתו רבה על החלטתו להעביר את השאלה אל אאמו"ר זצ"ל, ומאז היה הגר"ש וואזנר מכיר טובה לאאמו"ר זצ"ל על שהאיר את עיניהם והעמידם על האמת. בברכת הצלחה רבה בכל פועליכם הברוכים הרב אברהם משה הלפרין ראש המכון