משחק 'מגנועט' בשבת

שלום וברכה הנה לגבי משחק זה בשבת יש לדון בשתים: א. מחמת עצם ההצמדה והחיבור המגנטי, אלא שבחיבור מגנטי שנעשה מלכתחילה לזמן קצר בלבד והוא עומד מראש לניתוק ושינוי באופן קבוע התקבל הדבר להיתר (ראה גם: שש"כ פט"ז סכ"ד והע' סז* ופכ"ג סמ"ו והערות קמה). ב. בשל יצירת האותיות ו/או הציורים באמצעות המגנטים, שיש בזה חשש איסור כותב או רושם, ועפ"י מש"כ המג"א (סי' שמ סק"י): "משמע בגיטין דף כ' שאם תוחב אותיות של כסף ע"ג בגד מקרי כתב ע"ש, וא"כ אפשר דאסור לעשותו בשבת". ועי' בשו"ע הרב (שם, ס"ט) שסתם לאיסור בכה"ג: "אם תוחב אותיות של כסף בבגד נקרא כתב, ואסור לעשותו בשבת". וכ"ה במ"ב (שם, סקכ"ב, אות ח): "אסור לחבר אותיות של כסף לפרוכת וכיו"ב, דהוא כעין כותב, וכן אסור להסיר ממנו, דהוא כעין מוחק". ומפשטות לשון המג"א נראה דלא מיירי בחיבור נוסף של האותיות לבגד ע"י תפירה וכדו', אלא שעצם התחיבה של אותיות לתוך מסגרת מסויימת (כמו שמצוי בטסים שעל מעילי ספרי תורה וכיו"ב) שיוצרת עי"ז מילים מצירוף של אותיות קיימות ה'תפוסות' יחד יש בה משום כתיבה (וצע"ק בדברי החיי"א, הל' שבת, כלל לז, עיי"ש), וממילא גם בנדו"ד יש לנו צירוף של אותיות ו/או ציורים שנוצר כתוצאה מ'תפיסה' באמצעות חיבור מגנטי. ויתכן עוד כי בנדו"ד יש אולי אפי' יותר דמיון למלאכת כותב או רושם. ועוד מצינו שדנו גדולי הפוסקים לגבי ספר שיש עליו אותיות על חודי הדפין, וכמש"כ המג"א עצמו (שם, סק"ו, בתו"ד): "וכתב בתשו' רמ"א סי' קי"ט דספר שכ' על הדפין אותיות מותר לפתחו ולנעלו, דכיון דעשוי לנעול ולפתוח ליכא משום מוחק, ע"ש שהאריך, ולבוש כ' שהוא קרוב לחיוב חטאת, וכנ"ל להחמיר, דראיות רמ"א אינן מוכרחות, ובכ"ה כתב שנוהגין להתיר, וכ"כ הר"ש לוי סי' נ"ז", וכ"ה במ"ב (שם, סקי"ז): "וספר שכתוב עליו בראשי חודי דפיו אותיות או תיבות יש אוסרין לפתחו ולנעלו בשבת, דע"י הפתיחה שובר האותיות והוי כמוחק, וכן כשנועלו הוי ככותב, אבל דעת הרמ"א בתשובה להקל בזה, וכן דעת הרבה אחרונים, וטעמם דכיון דעשוי לנעול ולפתוח תמיד ליכא ביה משום מחיקה וכתיבה, והוי כדלת הנסגר ונפתח תמיד, דאין בו משום בנין וסתירה, וכן המנהג, ומ"מ נכון להחמיר כשיש לו ספר אחר", ועיי"ש בשעה"צ (ס"ק כג-כה). ועפ"י המתבאר מזה נראה לכאורה שיסוד הסברא להיתר בפתיחת וסגירת ספר שאותיות כתובות על חודי דפיו יותר מאשר בתחיבת אותיות של כסף בבגד והסרתם משם הוא משום שהספר עשוי לנעול ולפתוח תמיד, דהיינו שמאחר שהאותיות נכתבו מראש במקום כזה שעומד תמיד לפתיחה ולסגירה אין במעשה קירובן והרחקתן משום כתיבה ומחיקה אפי' במקרה שספר זה עצמו כבר לא נפתח זה זמן רב , משא"כ בתחיבת אותיות ע"ג בגד אע"פ שבד"כ מחליפים אותן מפעם לפעם מ"מ במצבן הנוכחי הן תחובות ומחוברות זל"ז במקום שאינו עומד מצד עצמו להסרה ולתחיבה מחודשת וכיו"ב, ולכן תחיבתן והסרתן יש בהן משום כותב או מוחק. וממילא לפי"ז גם בנדו"ד יש לנו לדמות את יצירת האותיות ו/או הציורים במשחק לתחיבת אותיות של כסף ע"ג בגד ולא לספר שכתובות אותיות על חודי דפיו, שהרי האותיות ו/או הציורים במשחק נוצרים במקום שאינו עומד מצד עצמו לפירוק והרכבה מחודשת. אמנם יעויין עוד בשו"ע הרב (שם, סוס"ד) שכתב לבאר בדרך אחרת את דעת המתירים לפתוח ולסגור ספר שכתובות אותיות על חודי דפיו, וז"ל: "ואותן ספרים שכתוב עליהם אותיות בראשי חודי הדפים יש אוסרים לפתחן בשבת משום מוחק וכן לנעלן משום כותב, ואף שאינו מתכוין לכך פסיק רישיה ולא ימות הוא, ויש מתירין לנעלן, לפי שכיון שהאותיות הן כתובות כבר אלא שמחוסרין כתיבה בעלמא אין בזה משום כותב כיון שאפשר להקריבן בקל בלי עשיית מעשה חדש הרי הן כמקורבים ועומדים ואינו עושה כלום בקריבה זו, וכן מותר לפתחן מטעם זה ואינו כמוחקן, כיון שכתיבתן קיימת ואפשר להקריבן בקל והרי הן כמקורבין, וכן נוהגין". ודבריו מיוסדים על דברי הט"ז (שם, סק"ב) שהוציא כן מתו"ד הרמ"א בתשובתו שהובאה בדברי המג"א. אלא שלפי סברא זו יל"ע היטב מה בין זה לבין תחיבת אותיות קיימות ע"ג בגד והסרתן משם, ומפני מה לגבי תחיבת אותיות סתם שו"ע הרב לאיסור גמור, ואילו לגבי פתיחת וסגירת ספר עם אותיות הכתובות על חודי הדפין הביא דעת המתירים, וסיים שכן נוהגין להיתר. ועי' היטב בשו"ת אבנ"ז (חאו"ח, סי' רי, אותיות ב-ג) שדן בדברי הט"ז ותמה עליו, ומתו"ד שם עולה דפתיחת וסגירת ספר שגורמת לשבירת וחלוקת האותיות עצמן או לחיבורן מחדש חמירא טפי מקירוב וצירוף אותיות שלמות קיימות זל"ז. ובפשטות נראה דהיינו משום דס"ל לשו"ע הרב דתחיבת אותיות ע"ג בגד הו"ל מעשה חדש של קירוב האותיות וצירופן זל"ז, ומעשה זה גופא דינו ככתיבה, משא"כ בפתיחת וסגירת ספר שכתובות אותיות על חודי דפיו, "שאפשר להקריבן בקל בלי עשיית מעשה חדש הרי הן כמקורבים ועומדים", דמה"ט אין בזה לא משום מחיקה בפתיחתו ולא משום כתיבה בסגירתו. וע"ע בזה בקצוה"ש (סי' קמד ס"ג, ובבדה"ש שם סק"ד), ובמה שהובא (שש"כ, פ"ט, הע' נא בסופה) בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. ומ"מ בכל אופן בנדו"ד הר"ז דומה יותר לתחיבת אותיות ע"ג בגד, כאמור לעיל, שהוסכם לאיסור בדברי הפוסקים. וממילא בוודאי יש לאסור מטעם זה לשחק בשבת במשחק עליו שאלת. וכן הובא (ראה: שש"כ, פט"ז סוסכ"ד והע' טז; שולחן שלמה סי' שמ סקל"ה) בדומה לזה בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לאסור הצמדת וחיבור אותיות וחלקי ציורים מגנטיים על גבי לוח וכדו'. בברכה מרובה