נסיעות בשבת לצורך פקוח-נפש
לכבוד
המכון מדעי טכנולוגי להלכה
השלו' והברכה,
הנני משמש כרב של מתנדבי ארגון איחוד הצלה - מודיעין עילית, אודה אם תוכלו לסייע לי בבירור של כמה שאלות הנוגעות לנו מדי שבת.
בעניין הצטרפות מלווים ברכב או באמבולנס לצורך פיקוח נפש בשבת, האם כאשר מצטרף מלווה נוסף הוא גורם לתוספת הבערות, כאשר הנהג לוחץ על דוושת הגז (ואז יש תוספת איסורי תורה)? או שמא להבערות גדולות יותר (כפי שכתבו כמה מהפוסקים, ואז אין זה אלא ריבוי בשיעורים)? או שמא בכלל לא? והאם יש הבדל בין רכב פרטי לאמבולנס? (שאלה זו נוגעת לכמה וכמה נושאים, הן לגבי הסעת מלווים/חובשים והן לגבי החזרתם).
שאלה נוספת נוגעת להחזרת חובשים והורדתם באמצע הדרך, ברצוני לברר, האם כאשר נהג לוחץ על דוושת הבלם כשהוא מגיע לעיקול כלשהו (באופן שהוא כמעט עוצר, דהיינו שהוא בהילוך ראשון) ואז בין כך נדלקים אורות הבלם, ולאחר מכן כדי להמשיך בנסיעה הוא בין כך צריך ללחוץ על הגז, האם כאשר במקום להאט בעיקול הוא יעצור לגמרי הוא יעבור על עוד איסורי תורה, או שכיון שבין כך הוא לוחץ על דוושת הבלם והאורות דולקים ובין כך יצטרך אח"כ ללחוץ על הגז, אינו עובר על איסורי תורה? (הנפ"מ היא כאמור אם כאשר הנהג מגיע למקום כזה אם הוא יכול להוריד חובש באמצע הדרך, שאנו משתדלים לא לסמוך על ההיתר של התירו סופן משום תחילתן אלא רק לאיסורי דרבנן, כמבואר בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' ח).
ביקרא דאורייתא
ובברכה מרובה
לוי יצחק ב.
תשובת רבני המכון:
שלום רב לאוהבי תורתך
התשובות לשאלותיכם התעכבו מעט בעקבות רצוננו לוודא ולאמת את תשובותינו בצורה המדוייקת ביותר עם מכונאי רכב מוסמך, כדלהלן.
כל תוספת משקל ברכב, תהיה אשר תהיה, מגבירה בהכרח את כמות שריפת הדלק ביחס לאותה נסיעה ללא אותו משקל נוסף, למרות שגם כמות התוספת שנגרמת עקב משקל אדם היא מזערית, אך היא בהחלט קיימת, באופן שהן מהירות והן עוצמת מחזור הפעימות של שריפת הדלקים בתוך המנוע הן תוצאות ישירות של כמות הדלק הנשפכת לעבר המנוע אל מול המאמץ הנדרש ממנו, ושתיהן כתוצאה של עוצמת הלחיצה על הדוושה אל מול תנאי הדרך (עליה או ירידה, תנופה והאצה וכיוצ"ב), כך שלמעשה ההשפעה של תוספת המשקל היא הן על 'גודל ההבערות' והן על 'כמות ההבערות'.
וממילא אע"פ שלגבי 'גודל ההבערות' ניתן היה לדון מצד 'ריבוי בשיעורין', ובפרט לאור חידושו הידוע של האו"ש (פי"ח מהל' שבת ה"א) לגבי נטילת נשמה, כי במלאכה שלא נאמר בה שיעור, וחייבים עליה בין אם בגדול בין בקטן, כו"ע מודו שאין איסור ריבוי בשיעורין (עכ"פ מדאורייתא). וראה בספרו של ראש המכון המנוח, הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל, שו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ב, סי' ג, אותיות ד-י) שדן עפי"ז בנוגע לסדרי עדיפויות בהדלקת גופי תאורה לוהטים בשבת לצורך פקו"נ, אך מ"מ מאחר שבנדוננו יש גם תוספת ב'כמות ההבערות' לא ניתן לצרף זאת לקולא.
בנוגע לעיקרון זה, אין כל הבדל בין סוגי הרכבים וגודלם, למעט בכמות ההשפעה היחסית, שככל שהרכב גדול וכבד יותר ההשפעה היחסית על התוספת של כמות הדלק הנשרפת ביחס לכמות שהיתה נשרפת בלעדיה היא קטנה יותר, אך בפועל אין שינוי מהותי בכמות הדלק הנשרפת כתוצאה מהתוספת, ובעקבות כך בתוספת ההבערות הן בכמות והן בגודל.
כל תאוצה של הרכב לאחר האטה משמעה שריפה ישירה של דלק, ביחס ישיר לעוצמת התאוצה, ולא משנה כלל מה גרם לצורך בהאטה - אם סיבוב, רמזור או כניסה לכביש מהיר. ככל שבוצעה עצירה מלאה במקום שהיה ניתן לבצע רק האטה ללא עצירה נצרכת לאחר מכן תאוצה גדולה וחזקה יותר, תאוצה מיותרת ו/או שמשמעותה יותר שריפת דלק, כלומר יותר הבערות ו/או ממושכות וגדולות יותר, כאמור לעיל.
בברכה מרובה
