נשיאת חפצים בנסיעה באמבולנס

שלום וברכה נפתח במילתא דבדיחותא, בבדיחה ידועה - שנועדה להמחיש את העקרון הבא - המספרת על רכבת משא רוסית, בעלת 50 קרונות, כאשר משאו של כל קרון הינו 10 טונות, אך נהג הקטר נשפט על ''בזבוז משאבי המולדת'' מחמת שלקח עימו לדרך סיגריה ובכך גרם לבזבוז דלק לשווא ל''אמא רוסיה''. העקרון הוא אכן פשוט: חוק שימור האנרגיה קובע, כי כל תנועה של חפץ כלשהו, ולא משנה מה גודלו, מהירותו, או כמה הוא טפל וזניח ביחס לכח המניע אותו - תמיד ידרוש אנרגיה כלשהי עבור הנעתו, וזאת גם אם מדובר על סיגריה בודדת ביחס לרכבת משא. הרציונל גם הוא פשוט: אילו הסיגריה לא היתה גורעת דלק כלל, הרי שהתנועה שלה היתה ללא אנרגיה, ומצאנו איפה את הדרך להזיז חפצים ללא אנרגיה, בסתירה לחוק שימור האנרגיה. כמובן שבבדיחה האמורה הגרעון הוא כה זניח, לעומת המשתנים בתנועת הרכבת שהם כה רבים, עד שמן הסתם אין כמעט אף מכשיר בעולם שיכול למדוד ולאמת את הכמות המדויקת הזו, אף שזה מוכרח ומחוייב המציאות. לענייננו, וכפי שענינו לך בעבר - ברור כשמש שכל תוספת משקל כלשהי מעמיסה על הרכב, והדבר גורם לתצרוכת דלק גבוהה יותר, דהיינו להבערות גדולות יותר ביחס למה שהיה קורה ללא המשקל הנוסף. החילוק שהזכרת בין "הוספת כמות ההבערות" לבין "הגדלת ותוספת ההבערות" אינו נהיר כלל ואינו מתיישב לכאורה עם תפעול מכונית, ודומנו שכבר הערנו לך על כך בעבר. מעתה יש לנו לדון עד כמה הפערים גדולים ומשמעותיים והאם יש לכך בכלל משמעות הלכתית, וכן האם בסיטואציה של נוחות היולדת יש מקום להקל בכך, בהתחשב בנקודות הלכתיות נוספות, כמו ההגדרה ההלכתית המדוייקת של אותה ההעמסה, שגם נעשית לצרכי יולדת. לעיתים רבות, יש לשקול כמובן גם היבטים הלכתיים נוספים, כמו מוקצה, טלטול החפצים במקום שאין בו ערוב ו/או הוצאתם מחוץ לתחום שבת. מאידך, לא פעם החפצים שיולדת לוקחת עמה לצרכיה האישיים הם בוודאי בגדר 'יתובי דעתא', והם לא פחות חשובים מאשר הצטרפותם לנסיעה של הבעל/האמא/תומכת לידה ולעיתים כולם גם יחד... ברור, וכפי שעמדנו על כך לא פעם וגם כתבנו לך, כי הנסיעה בשבת לצורכי הצלה ופקו"נ ברכב חשמלי מומלצת לאין ערוך מנסיעה ברכב בעל מנוע בעירה, ואכמ"ל. בברכה מרובה