סדר קריאת התורה בראש חודש אדר שחל בשבת במקום שיש שם רק ספר תורה אחד

שלום וברכה הנה כל הטעם שמקדימים לקרות בשל ר"ח קודם פרשת שקלים היינו משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, כמבואר בדברי התוס' (שבת כג: ד"ה הדר) והרא"ש (שם, סי' יג) לענין ר"ח טבת שחל להיות בשבת, שמקדימים לקרות בשל ר"ח קודם הקריאה של חנוכה מדין תדיר קודם, וכ"ה במג"א (סי' תרפד סק"ב). וכן עולה מתו"ד המרדכי (פ"ד דמגילה, ריש רמז תתלא) גם לענין ר"ח אדר שחל להיות בשבת, דקורא בשל ר"ח תחילה משום שהוא תדיר. וכ"כ הלבוש (סי' תרפה סוס"א). אבל כל היכא שיש להעביר על המצוות כדי להקדים התדיר קיי"ל לכאורה דאין מעבירין על המצוות דוחה להא דתדיר קודם, וכמו שעולה מתוך דברי התוס' בכ"מ (יומא לג. ד"ה אין; מגילה ו: ד"ה מסתבר; זבחים נא. ד"ה אשר; מנחות סד: ד"ה אבע"א) שהקשו ל"ל קרא דאל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד למילף מיניה דשיירי הדם של פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, והא תיפו"ל דאין מעבירין על המצוות, וכתבו לתרץ בכמה דרכים, דמ"מ מוכח להדיא מדבריהם דאע"ג שיסוד דרומי הוא תדיר טפי מיסוד מערבי אפ"ה היה צריך לשפוך על יסוד מערבי מדין אין מעבירין על המצוות. וכבר ציינתם למש"כ הרמ"א (או"ח, סו"ס תרפד) בשם האבודרהם שאם טעה בקרה"ת של ר"ח טבת שחל בחול והתחיל לקרות בשל חנוכה צריך להפסיק ולקרות בשל ר"ח תחילה, והמג"א (שם, סק"ה) כתב בטעמא דמילתא: "אע"ג דאין מעבירין על המצוות, הכא מעכבות, דדמי להקדים תש"ר לש"י". אבל הט"ז (שם, סק"ד) האריך להקשות ולחלוק ע"ז, והעלה דלדעתו האי פיסקא דרמ"א לאו דסמכא הוא, אלא כיון דפתח בדיעבד בשל חנוכה אין מחזירין אותו לחזור ולקרות בשל ר"ח תחילה. וגם בהגה' נתיב חיים (ע"ד הרמ"א שם) כתב דליתא למש"כ הרמ"א, ומשום דאין מעבירין על המצוות דוחה את התדיר, וכדמוכח מדברי התוס' במס' יומא. וכעין זה ממש כתב גם בחיבורו ק"נ (ע"ד הרא"ש מגילה פ"ד, סי' י, אות ג). ועי' במש"כ בשו"ת נוב"י (מהדו"ת, או"ח, סי' יא) בדבר מעשה שאירע בקהילתו בשבת ר"ח אדר, שטעה הקורא לאחר קריאת פרשת השבוע בספר ראשון ופתח הספר שהיה מוכן לקריאת פרשת שקלים במקום לקרות תחילה בפרשת ר"ח, ולאחר שהעולה כבר בירך ברכת התורה שלפניה והתחיל הקורא לקרות בפרשת שקלים נזכר שטעה ובאו לשואלו, והורה לסיים פרשת שקלים שהתחיל בה ואח"כ לקרות למפטיר בשל ר"ח. ובתחילת הדברים כתב דלכאורה הר"ז דומה למה שנחלקו הרמ"א והט"ז בנוגע למי שטעה בקרה"ת של ר"ח טבת והתחיל לקרות בשל חנוכה, אם הוא צריך להפסיק ולקרות בשל ר"ח תחילה שהוא תדיר, או דבכה"ג שכבר התחיל לקרות בשל חנוכה יש לו לגמור תחילה קריאה זו, ואינה נדחית מפני התדיר. אך לבסוף כתב דכל קושיות הט"ז והשגותיו על האבודרהם והרמ"א לק"מ, דלאו משום מעלת התדיר של ר"ח פסק האבודרהם שיפסיק מקריאת חנוכה אפי' אם כבר התחיל בה, אלא מטעם דאין קריאת חנוכה חשובה למאומה נגד קריאת ר"ח, וכדמסיק בסוגיית הגמ' (מגילה כ"ט:) דהלכתא אין משגיחין בחנוכה כל עיקר ור"ח עיקר, וכמש"כ המחבר בשו"ע (שם) שאם טעה החזן בר"ח טבת שחל בחול וקרא ד' קרואים בשל ר"ח ולא הוציאו ספר שני שא"צ לקרות יותר משום דאין משגיחין בחנוכה. ומה"ט העלה הנוב"י שם דאפי' לדעת האבודרהם והרמ"א היינו דוקא בר"ח טבת, אבל לא בר"ח אדר שחל להיות בשבת, דלגבי קריאת פרשת שקלים שהיא פרשה חיובית ועיקרית ואין לקריאה של ר"ח שום מעלה לנגדה מלבד מעלת התדיר כו"ע מודו שאם כבר התחיל בשל שקלים גומר תחילה קריאת פרשת שקלים ואח"כ קורא בשל ר"ח. וכדבריו פסקו להלכה גם הגרעק"א (בגליון השו"ע שם, סי' תרפה ס"א) ובחיי"א (כלל קנד סמ"א) ובש"א (ש"ח ספ"ב) ובפ"ש (שם) ובמ"ב (שם סק"ה), שאם טעה בר"ח אדר שחל להיות בשבת והתחיל לקרות בפרשת שקלים קודם הקריאה של ר"ח יסיים בפרשת שקלים ואח"כ יקרא בשל ר"ח. ועד"ז נתבאר גם בישוע"י (שם, בסי' תרפד) דמש"כ האבודרהם שאפי' אם התחיל לקרות בשל חנוכה צריך להפסיק ולקרות בשל ר"ח היינו משום דאין משגיחין בשל חנוכה. ומתוך כל דבריו שם נראה, דלדעתו יש מקום לחלק בין קריאה של חנוכה בר"ח טבת, שאינה קריאה מחוייבת, והיא נדחית מפני קריאת ר"ח אפי' אם כבר התחיל בה, לבין קריאת פרשת שקלים בר"ח אדר שחל להיות בשבת, שהיא קריאה חיובית כמו של ר"ח, ומשו"ה אע"ג דבעלמא יש להקדים קריאת ר"ח מדין תדיר קודם מ"מ אם התחיל לקרות בשל שקלים אפשר שיש לו להמשיך משום דאין מעבירין על המצוות, יעויי"ש היטב בדבריו. וכן עולה לכאורה גם ממש"כ בביאור הגר"א (ע"ד הרמ"א שם), דהא דאם טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה צריך להפסיק ולקרות בשל ר"ח היינו משום דאמרינן בגמ' דאין משגיחין בחנוכה, ודו"ק בזה. וע"ע בכל זה בברכ"י (או"ח, סי' קמ סק"א), ובשפ"א (מגילה כט:), ובביאה"ל (סי' תרפד ס"ג, ד"ה ואם טעה), ובחזו"א (זבחים, סי' טו סק"ג), ובס' מקראי קודש (פורים, סי' ב) ובהערות הררי קודש (שם). אלא דמכל האמור לא שמענו אלא רק לעניין אם הקדימו והתחילו לקרות תחילה את הקריאה שהיו צריכים לקרוא בה אח"כ, דבכה"ג נקטינן שאם יפסיקו לקרות קריאה זו ויעברו לקריאה האחרת תחילה הר"ז בכלל אין מעבירין על המצוות, וע"ז כתב הנוב"י וכל הפוסקים שאחריו דבכה"ג בר"ח אדר שחל להיות בשבת כו"ע מודו שאם התחילו לקרות פרשת שקלים בס"ת השני אין פוסקים לקרות בשל ר"ח תחילה משום אין מעבירין על המצוות. אבל לא נתפרש כלל בדבריהם שלגלול ס"ת מקריאה אחת לקריאה אחרת, כאשר באמצע יש פרשה נוספת שצריכים לקרות גם אותה אח"כ, דיש בזה משום אין מעבירין על המצוות. ואדרבה מפורש בדברי הש"א (ש"ח סע"ה) לגבי ר"ח טבת שחל להיות בשבת, שגם אם אין לציבור אלא ס"ת אחד קורין בה כסדר הרגיל ליום זה, בפרשת השבוע (שהיא בספר בראשית) ובשל ר"ח (שבפר' פינחס) ובשל חנוכה (שבפר' נשא המוקדמת לפר' פינחס), ולא חיישינן בזה לאין מעבירין על המצוות. ועי' גם במש"כ הביאה"ל (סי' תרפד, שם): "ואם טעה והתחיל וכו' צריך להפסיק וכו', עי' במ"ב במה שכתבנו בשם הט"ז דחולק ע"ז ופוסק דמכיון שהתחיל לקרות בשל חנוכה צריך לגמור הכהן בשל חנוכה... והתחלה נקרא משהתחיל לברך הברכה, דהיינו שאמר ברוך אתה ה', אבל אם לא התחיל לברך, אף שנזדמן בידם אותה שהוא מתוקן לחנוכה אין לו לחוש לזה לכו"ע, ויגללוה ויקראו בס"ת אחרת שהוציאוה לשם ר"ח, ואין כאן פגם לס"ת זו כיון שיקראו בה אח"כ [אחרונים]". ובר מן דין, נראה בנידון שאלתכם דראוי לכם לקרות כסדר הרגיל, בשל ר"ח קודם פרשת שקלים, כדי שלא להיכנס אח"כ לשאלת ההפטרה, אם בכה"ג שקראו בשל שקלים תחילה ואח"כ בשל ר"ח מפטירים בשל שקלים או בשל ר"ח. ולכאורה תליא בטעם הדבר שבר"ח אדר שחל להיות בשבת מפטירים בד"כ בהפטרת שקלים ולא בהפטרת ר"ח שהיא תדירה. דיעויין היטב באו"ז (הל' קריאת ד' פרשיות, ר"ס שפט) שדן בזה מפני מה אין מפטירים בשל ר"ח מדין תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ומתו"ד עולה דג' טעמים יש בדבר, האחד, מה שהביא בשם ה"ר עמרם ד"הפרשיות אין מזיזין אותן ממקומן", וכפה"נ לכאורה שכוונתו שחיוב הקריאה של ד' פרשיות חמיר וקביע טפי מחיוב הקריאה בשל ר"ח, השני, מה שהביא בשם ה"ר יהודה הכהן דשאני הכא דשקלים נמי צורך ר"ח הוא, וכדאיתא בסוגיית הגמ' (מגילה כט:) דילפינן חיוב הבאת שקלים מקרא דזאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה, והשלישי, מה שהביא עוד בשמו ובשם ראבי"ה דמפטירים במאי דסליק מיניה שהיא קריאת פרשת שקלים. דלפי"ז היה נראה דמצד ב' הטעמים הראשונים יש להפטיר בשל שקלים אפי' במקום שהקדימו לקרות פרשת שקלים קודם קריאת ר"ח, ואילו לפי הטעם השלישי היינו דוקא כשקראו בפרשת שקלים באחרונה, אבל אם הקדימו קריאת פרשת שקלים ואח"כ קראו בשל ר"ח יש להפטיר בשל ר"ח דסליק מיניה וגם משום שהיא תדירה טפי. ועי' גם בדברי המרדכי (מגילה שם), דמתחילה הזכיר רק הטעם שמפטירים בשל שקלים משום דסליק מיניה, ומלבד זאת הביא שיש חולקין ע"ז וסוברים דלעולם מפטירים בשל ר"ח משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, אלא שדחה דיעה זאת מן הטעם שמקדימים לקרות בשל ר"ח משום שהוא תדיר ואח"כ מפטירים בשל שקלים דסליק מיניה, ושוב הביא שם בשם ה"ר שמואל שהעיד מפי אביו ר' דוד שבר"ח טבת שחל להיות בשבת מפטירים בשל ר"ח משום דתדיר קודם, ורק בר"ח אדר שחל להיות בשבת מפטירים בשל שקלים משום דכלול בה של ר"ח ושל שקלים כדר' טבי. ועי' במש"כ בזה הא"ר (סי' תרפה סקי"ז). ובשו"ת נוב"י (שם) כתב בדבר אותו מעשה שאירע שטעו וקראו בפרשת שקלים קודם הקריאה של ר"ח, שהורה בזה שיש להם להפטיר בשל ר"ח דסליק מיניה, והרחיב שם בביאור הוראתו זו, דאע"ג דלפום טעמא דהפטרת שקלים יש בה גם מענין ר"ח יש להפטיר בכל ענין בשל שקלים מ"מ מדברי המרדכי נראה דלא סגי ליה בהך טעמא לחודא אלא בצירוף הטעם דמפטירים במאי דסליק מיניה, ומשו"ה כל היכא דקראו בשל ר"ח באחרונה יש להפטיר בשל ר"ח שהוא תדיר וסליק מיניה, ובפרט די"ל דגם בהפטרת ר"ח מרומז קצת מענין הקרבנות דשייך לשקלים, וכמשנ"ת בדבריו שם. וכ"ה להלכה בשמו בחיי"א (שם) ובש"א (ש"ח ספ"ב) ובפ"ש (שם) ובמ"ב (סי' תרפה סק"ה). וכן כתבו לאור זה בש"א ובפ"ש (שם סצ"א) ובמ"ב (שם) גם לגבי ר"ח ניסן שחל להיות בשבת והקדימו לקרות פרשת החודש קודם הקריאה של ר"ח. אמנם עי' במש"כ האו"ש (פי"ג מהל' תפילה ה"כ), שאם טעה הקורא וקרא לאחרון בפר' כי תשא אז יקרא למפטיר פרשת ר"ח, ויתחיל מתחילת פרשת התמיד את קרבני לחמי וגו' עד סוף פרשת ר"ח, דאליבא דרב בסוגיית הגמ' (מגילה שם) פרשה זו היא פרשת שקלים, ואח"כ יפטיר בהפטרה של פרשת שקלים שהיא מענין הקריאה דסליק בה, דבשביל זה המקום שטעו והפרו הסדר לא משנים סדרא דעלמא להפטיר בשל שקלים ולא בשל ר"ח. וממילא גם מטעם זה אין לכם לשנות הסדר, וגם באותו ס"ת יחיד שעמכם תקראו בשבת הקרובה כסדר הרגיל, בפרשת השבוע פר' תרומה, ואח"כ בשל ר"ח בפר' פינחס, ואח"כ בפרשת שקלים שבר"פ כי-תשא. בברכה מרובה הרב אברהם משה הלפרין ראש המכון