סוכה תחת פרגולת מתכת

שלום וברכה הנתונים שקיבלנו מכם בעקבות השאלה הם כדלהלן: מדובר במרפסת/חצר בגודל 4.5X5.2 מטר, שיש בה פרגולת מתכת בת 28 פסים, שכאשר הם סגורים רוחבו של כל אחד מהם במצב אופקי הוא קצת יותר מ-13 ס"מ, וכאשר הם פתוחים וזקופים כלפי מעלה במצב מאונך רוחבו של כל אחד מהם הוא כ-2.5 ס"מ, בעוד שרווח האוויר שבין אחד לשני הוא כ-11 ס"מ. לכשנתרגם את הנתונים למונחים הלכתיים, נקבל לאחר פתיחת הפרגולה וזקיפת פסי המתכת כלפי מעלה מבנה של סוכת מתכת בת 28 פסים, אשר מצד אחד הרווח בין אחד לשני הוא כ-11 ס"מ, שהוא לכל הדיעות שיעור פחות משלושה טפחים, ואילו מצד שני רוחבם הכולל של פסי המתכת הפתוחים הוא כ-70 ס"מ, כלומר: 28 פסים X כ- 2.5 ס"מ ברוחבו של כל אחד מהם = כ-70 ס"מ, שהוא לכל הדיעות שיעור גדול בהרבה משיעור ארבעה טפחים, כך שבמקרה זה עלינו לחוש שכל הפסים של מבנה המתכת, גם בעודם פתוחים, נחשבים כמחוברים זה לזה מדין 'לבוד' שבכל התורה כולה, אשר לפיו כל רווח של אוויר פחות משלושה טפחים אינו מפריד, וכל מה שמשני צידיו נחשב כמחובר, וממילא יתכן שעלינו להתייחס לכל פסי המתכת, שאין בין כל אחד לשני שיעור של שלושה טפחים, כאילו הם כולם מחוברים זה לזה, באופן שהם נחשבים כולם כפס מתכת אחד רחב, ברוחב של כ-70 ס"מ, שהוא הרבה יותר מארבעה טפחים של סכך פסול לסוכה. וכך נפסק בשולחן-ערוך (או"ח, סי' תרלב ס"ד): "אם יש סכך פסול שני טפחים ועוד סכך פסול שני טפחים, ואוויר פחות משלושה ( - טפחים) מפסיק ביניהם יש להסתפק אם שני הפסולים מצטרפים לפסול הסוכה". ולהלכה מבואר במשנה-ברורה (שם סקי"ט) כי לכתחילה יש לתקן את הסוכה, באופן שלא יהיה בו סכך פסול אפילו בצירוף שכזה, ובמקרה שאי-אפשר לתקן, ואין לו סוכה אחרת לאכול בה, ישב בסוכה זו מספק, אך לא יברך על ישיבה זו ברכת 'לישב בסוכה', משום ש'ספק ברכות להקל'. לפיכך, אם אנו מחמירים להתייחס לכתחילה עכ"פ לסוכה שכזו - אשר יש בה סכך פסול בשיעור ארבעה טפחים, שאינם צמודים ומחוברים זה לזה, אך יש ביניהם רווח של אוויר פחות משלושה טפחים - כסוכה פסולה, הרי שמבנה פרגולת המתכת, עליו אתם שואלים, נחשב גם הוא כסוכה פסולה, גם כאשר הפסים פתוחים וזקופים כלפי מעלה, וממילא בוודאי שלכתחילה לא ניתן לבנות תחתיו סוכה כשרה, שכן הדבר נחשב כסוכה כשרה שנבנתה בתוך הבית או מתחת לסכך פסול וכדומה, שגם היא פסולה. הדרך האפשרית היחידה להשתמש במקום זה לסוכה כשרה היא בשילוב עם פסי המתכת, כדלהלן. אילו הייתם משלבים ממש את הסוכה והסכך הכשר יחד עם פרגולת האלומיניום, לא היתה כל שאלה כלל. כלומר, אם הייתם מניחים את הסכך ברווח של האוויר שבין פסי המתכת הזקופים, הרי שבמקרה זה הסכך הכשר שבין הפסים יבטל את רווח האוויר, ואין כאן כל חשש של 'לבוד', וממילא כל שהסכך הכשר רב יותר על הפסול הסוכה כשרה, כפי שנפסק במפורש בשולחן-ערוך (שם, סי' תרלא ס"ח): "סיככה בשפודין שהם פסולים לסכך בהם (כגון שהם של ברזל, דפסולים לכולי-עלמא - מ"ב שם סקט"ז), ואין בהם ארבעה ( - טפחים)... אבל אם העדיף סכך הכשר מעט על הפסול... כשר". ומאחר שבמקרה שלכם הרווח שבין כל פס למשנהו הוא כ-11 ס"מ, בעוד שרוחב כל אחד מהפסים, כאשר הם פתוחים וזקופים כלפי מעלה, הוא כ-2.5 ס"מ בלבד, הרי שהסכך הכשר שבין פסי הסכך הפסול הוא למעלה מפי ארבע, ובוודאי שהסוכה כשרה לכתחילה. גם אילו תניחו את הסכך על פסי הפרגולה מלמעלה, הן אם זה סכך של מחצלת הכשרה לסיכוך והן אם זה כל סכך כשר אחר, תהיה הסוכה כשרה לכתחילה, שאנו מתייחסים במקרה זה גם לסכך שמלמעלה כאילו הוא מפסיק בין פסי הפרגולה הפסולים ומבטל את האוויר שביניהם, כמבואר בדברי ה'מגן-אברהם' (שם, סי' תרכו סק"ו), וכן פסקו להלכה בשו"ע הרב (שם סי"ד) וב'משנה-ברורה' (שם סקי"ז, ובשעה"צ שם סקכ"ד). ועי' בשו"ת 'שבט-הלוי' (ח"ג, סי' עד) לגבי סכך כשר המונח על קורות בטון, אשר רוחב כל אחת מהן כשני טפחים, וביניהן רווח של אוויר פחות משלושה טפחים. ואף שיש מחמירים לכאורה (ראה: ראבי"ה, סי' תרכו, ובס' 'בית השואבה', דברים הפוסלים בסכך, אות כט) לחוש גם באופנים הנ"ל ל'לבוד', אף-על-פי שסכך כשר מפסיק בין חלקי הסכך הפסול, הרי כבר תמה על כך בשו"ת 'חכם-צבי' (סי' נט), וכן הסכמת כל הפוסקים שלא לחוש לזה כלל. אלא שבמקרה שכזה, שמניחים את הסכך הכשר על הסכך הפסול, וכן במקרה שמשלבים אותו בין הפסים, כאמור לעיל, ראוי לכתחילה להניח תחילה קורות (לייסטים) של עץ, ועליהן להניח את הסכך/מחצלת. וראה מש"כ בזה בשו"ת 'אגרות-משה' (או"ח ח"ג, סי' עה). בכל מקרה, ובכל אופן שתעשו, עליכם לזכור כי חובה לפתוח את פסי הרפרפות לפני הנחת הסכך הכשר, על-מנת שלא תיפסל הסוכה מדין 'תעשה ולא מן העשוי', ותהיה 'תחילת עשיייתה בהכשר'. בברכה מרובה