סוכת פרגולה

שלום וברכה ראש המכון בעבר, הגאון הגדול רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, התייחס כבר בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (חלק ט סימן ח) לשאלה דומה ממש לשאלתכם. הוא דן שם בהרחבה בשלושה נושאים הלכתיים יסודיים: 1. מדין מעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה ( - מסמרים). 2. סכך הקבוע ומחובר במסמרים אם הוא פסול, שאין על-זה שם דירת עראי. 3. מדין 'תעשה ולא מן העשוי' בהקדמת הסכך לדפנות. נעתיק לכם רק את מסקנותיו ההלכתיות, בהן הוא גם מדרג את סדרי העדיפויות האפשריות, כדלהלן: א. אם ניתן היה לכתחילה לבנות את הפרגולה ללא מסמרים כלל, אלא באמצעות חיבור הקורות זו לזו ע"י חריצים ושליבתן זו בזו - בוודאי שהיה עדיף לעשות כן. ב. גם אם אכן חוברו קורות הפרגולה זו לזו במסמרים, נראה שמעיקר הדין יש מקום להכשירה כמות שהיא למצוות ישיבת סוכה כשצילתה מרובה מחמתה. אך למעשה ראוי להחמיר לנהוג כדלהלן: 1. אם הפרגולה לכשעצמה חמתה מרובה מצילתה - יש לסכך מעליה בסכך כשר, שיהיה מרובה יותר מקורות הפרגולה, והרוצה להחמיר יותר יקפיד שיהיה הסכך בכמות כזו שדי בה מצד עצמה שתהא הסוכה צילתה מרובה מחמתה ללא צורך בקורות הפרגולה, ובאופן זה הסוכה כשרה לכתחילה ללא כל חשש. 2. אם הפרגולה לכשעצמה צילתה מרובה מחמתה - ראוי להדר במקום האפשר לפרק כמה מקורותיה ולשחררן מהמסמרים, עד שמצד הקורות המחוברות שיוותרו תהיה הסוכה חמתה מרובה מצילתה, ואז יש לסכך מעליה באופן האמור לעיל לגבי פרגולה שחמתה מרובה מצילתה. 3. אם קשה לעשות כן, ראוי עכ"פ לסכך מעל הפרגולה בסכך כשר בכמות כזו שדי בה מצד עצמה לעשות את הסוכה צילתה מרובה מחמתה. בברכת כוח"ט