תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
באופן עקרוני לפי התיאור שתיארתם, וככל שהלייסטים המונחים באותם חריצים ייעודיים אינם מקובעים לקורות העץ הצדדיות במסמרים או בדבק, והחריצים הם מפולשים בצידי הקורות מצד לצד, או כפי שכתבת שהם מחורצים בראש הקורה באופן שאין להם יותר משלושה קירות, היה ניתן לכאורה להכשיר זאת לכתחילה.
כמובן שלא ניתן לתת לזה אישור גורף מראש, שכן כל שינוי קטן במבנה הפרגולה והחריצים, רוחב הקורות הצדדיות או הלייסטים הרוחביים וצורת הנחתם, עלולה לפסול את הסוכה או ליצור שאלות של לכתחילה עכ"פ, ויש לבדוק כל מבנה של פרגולה ודרך הצללתה לגופה.
ובאשר לשלושת הנקודות שהעליתם:
א. על כך ממש מצינו הלכה מפורשת בשו"ע (או"ח, סי' תרלא ס"ה): "היה הסיכוך מדובלל (פי' מבולבל), והוא הסיכוך שיהיה מקצתו למעלה ומקצתו למטה כשר וכו', הגה, דהיינו שיש באוויר שבין התחתון טפח שראוי להוריד העליון, ואז כשרה אפילו חמתה מרובה, [רק - ביאה"ל שם ד"ה אפילו בשם הגה' בגדי ישע] שיהא הצל מרובה כשהחמה באמצע הרקיע (ר"ן פר' הישן וב"י בשם הרמב"ם)". ועי' בשו"ע הרב (שם, ס"ו) שהעתיק הלכה זו בזה"ל: "היה הסכך מבולבל, דהיינו שמקצתו עולה מעט למעלה ומקצתו יורד מעט למטה, אע"פ שמתוך כך חמתה מרובה מצילתה כשרה, שכיון שאם תעמוד החמה באמצע הרקיע כנגד ראש כל אדם יהיה צילתה מרובה מחמתה אין לפסול אותה מחמת חמה הבאה מן הצד באלכסון". ועד"ז כתב גם המ"ב (שם, סקי"ב): "ר"ל אע"פ שחמתה מרובה מצילתה כשהחמה בשאר מקומות ומאיר אורה דרך אלכסון בין קנה לקנה מ"מ כיון שצילתה מרובה מחמתה כשהחמה באמצע הרקיע ועומדת בראש כל אדם שפיר דמי".
וראה עוד מש"כ בשו"ת אג"מ (או"ח ח"א, סי' קפב) על שאלה אחרת קצת.
ב. כבר קבעו גדולי הפוסקים לדורותיהם (ראה: שו"ת האלף לך שלמה, להגאון מהרש"ק, או"ח, סי' שסד; שו"ת מהרי"א הלוי איטינגא, ח"ב, סי' ה; שו"ת מחזה אברהם, או"ח, סי' קלד; מנחת-שלמה תנינא, סי' קיב, אות א, הליכות-שלמה, מועדים, ח"ב, פ"ח ס"ח; ועי' בס' 'הסוכה', מילואים לפ"ח, אות ע, שהביא כן בשם החזו"א; וע"ע בשו"ת שבות-יעקב ח"ב, סי כח, לגבי צביעת עלי לולבים) דאע"ג דקיי"ל (ראה: שו"ע שם סי' תרכט סעיפים ד-ה ובדברי הפוסקים שם) שסכך שנשתנה צורתו פסול מ"מ סכך צבוע כשר, דלא חשיב נשתנה צורתו, ובפרט דבצבע חזותא לאו מילתא, וכ"ש בנדו"ד שהם צבועים בדרך-כלל בצבעי עץ טבעי, ולא דנו אלא לגבי עצי סכך מוזהבים וכיו"ב, שגם בזה הדיעה הרווחת היא להכשיר.
ומתוך דבריהם (ראה: שו"ת האלף לך שלמה שם, בסו"ד) עולה בבירור דגם אין בזה כל חשש שהוא יושב תחת הצבע ולא תחת הסכך, דבוודאי לא גרע מפירס עליה סדין כדי לנאותה.
ג. בנקודה זו אכן הצדק עמכם שהכל תלוי בצורת החריצים, וככל שהחריצים אינם מפולשים מצד לצד ויש להם היקף של ארבע קירות מכל צדדיהם לא ניתן להכשיר זאת עכ"פ לכתחילה. וכפי שכבר נזכר חשש זה להדיא בהלכות סוכה, כמש"כ המחבר בשו"ע (שם, סי' תרכט ס"ז): "יש להסתפק אם מותר להניח סולם על הגג כדי לסכך על גביו", וכתב ע"ז הט"ז (שם, סק"ט): "מקום הספק, דיש צד להתיר כיון דאין הסולם מקבל טומאה כמ"ש התוס' בפ"ק [דסוכה] בשם ת"כ דאין שם צד קבלת שום דבר, ויש צד לאיסור כיון דיש נקבים ביריכי הסולם שהשליבות תקועות בהם דמי לבית קיבול" וכו', ועד"ז כתב גם המג"א (שם, סק"ח): "משום שיש לו בית קיבול שנקובה במקום שתוחבין בו השליבות, ואע"פ שהוא עשוי למלאות שמו בית קיבול, כמ"ש ברשב"א סי' קצה". ועל יסוד זה כתב בשו"ע הרב (שם, סי"א): "הסולם יש להסתפק בו אם הוא מקבל טומאה, לפי שאין בו בית קיבול והרי הוא כשאר כל פשוטי עץ שאינן מקבלין טומאה, או אפשר שהנקבים שהשליבות תקועות בהן הן דומין לבית קיבול, ולפיכך אין לסכך בו" וכו'. וע"ע במש"כ בזה המ"ב (שם, סקכ"ב וסקכ"ג).
והן אמת שאולי היה מקום לדון להכשיר בנדו"ד של פרגולה להצללה שנעשית גם לסיכוך, אפילו בחריצים שמוקפים מארבעת צדדיהם ואינם מפולשים, וזאת עפ"י סברות מחודשות שנזכרו בדברי האחרונים בכגון דא, דיש שכתבו (ראה: שו"ת אבנ"ז, או"ח, סי' תעג, אות ג; שו"ת תורה-לשמה, או"ח, סי' קעד) לגבי קורה מחורצת שיש בה לכל אורכה חריץ של בית קיבול לקבלת ראשי הקנים שמסככים בהם, שאם הם נעשו מלכתחילה לשם סיכוך הסכך כשר לכתחילה, כי הקנים רובם באוויר ואינם תחובים שם בחזקה, וגם דמאחר שעשאן לסיכוך הר"ז לצורך מחובר וא"כ אינו מקבל טומאה אפילו קודם חיבורו, ויש שכתבו (ראה: שו"ת האלף לך שלמה, להגאון מהרש"ק, או"ח, סי' שסה) לגבי סיכוך העשוי משליבות של שתי וערב, שאם החיבור נעשה כשהקורות כבר על הגג תוך כדי סיכוך הסכך כשר בלי פקפוק, דהוי כעין סכך ולא חל עליו שם כלי מעולם, ואין לפסול בכה"ג אא"כ נעשה החיבור לפני הסיכוך. אך הלכה למעשה בוודאי לא ניתן לקבוע כי פרגולה זו כשרה לכתחילה. ועי' בשו"ת אמרי-יושר להגאון מהר"ם אריק (ח"א, סי' מג, בסו"ד) שמחמיר מאוד בשאלה דומה לזה.
בשעתו, הענקנו אישור הלכתי לחברה מסוימת המשווקת דגמי פרגולות מעין אלו ששאלתם עליה, אלא שבאותם דגמים חריצי הקורות היו מחורצים ומפולשים מצד לצד, ובעוד שכאשר החריצים אינם מפולשים יתכן שהסכך מקבל טומאה ופסול כאמור לעיל, הרי שבחריצים מפולשים אין כל חשש כלל, כמבואר בדברי המג"א (שם): "ומ"ש בתה"ד [סי' צ] דסולמות טהורות היינו באותן הנקובים מעבר לעבר כעין שלנו" וכו', וכן הביא להלכה המ"ב (שם, בשעה"צ סק"מ) עיי"ש, ועי' גם במש"כ בזה החזו"א (או"ח, סי' קמג סק"ו).
נוסף על כך יש להם לאותם דגמי הפרגולות מעלה נוספת בכך שאותם חריצים שבקורות העץ הצדדיות המיועדים למושב הלייסטים הרוחביים הם מפולשים מצד לצד, שניתן להשחיל בהם את הלייסטים גם מן הצד, באופן שהם רפויים קצת ויכולים לנוע ממקומם ואינם מקובעים לגמרי בתוך קורות העץ הצדדיות, כך שאין בהם כל צל וסרך של חשש קל שמא הסכך נחשב כמקובע או כנסר אחד, כפי שדנו בזה הפוסקים מכמה פנים (ראה: חיי"א, כלל קמו סל"א; שו"ת האלף לך שלמה שם, סי' שסו; שו"ת אבנ"ז שם, אות ה; שו"ת אמרי יושר שם; שעה"צ סי' תרלג סק"ו) זה אומר בכה וזה אומר בכה, ואכמ"ל.
לאחר שבדקנו היטב את החומרים מהם עשויה אותה פרגולה ואת צורת בנייתה המדוייקת אישרנו אותה לשימוש לכתחילה בסוכות, בהתאם להנחיות המפורטות באישור ההלכתי שהענקנו להם.
בין ההנחיות שהופיעו שם: 1) ראוי להקפיד שהשחלת קורות הסיכוך בתוך הנקבים המיוחדים לכך תיעשה על-ידי יהודי, גדול, לשם צל. 2) בכל שנה ושנה קודם חג הסוכות יש לחדש בה דבר, באמצעות הוצאת אחת הקורות מאמצע הסוכה והשחלתה מחדש לשם חג, כמבואר בשו"ע (או"ח, סי' תרלו ס"א).
אך למעשה תוקף האישור שלנו על דגמי הפרגולות של אותה חברה פג כבר לפני כשש שנים. הם לא טרחו לחדש אותו בהתאם לנהלים, כאשר בהמשך הם גם עשו מעשים אשר לא יעשו, ולמרות שהתרינו בהם יותר מפעם אחת המשיכו וממשיכים בכך, כך שכיום אין לנו כל אחריות על כך, ולדעתנו לא ניתן לתת בהם כל אימון.
אנחנו אין דרכנו כל-כך בתביעות משפטיות וכדו', מה שאולי כן היה צריך לעשות.
ביקשנו מהם פעמים רבות להסיר את האישור שלנו והם מסרבים, ומשתמשים בו בזיוף, לאחר שמחקו את התאריך בראשו ואת זמן פקיעת תוקף האישור בסופו.
מדובר כנראה באנשים מאד לא ישרים, בלשון המעטה, מה שמשליך על מידת נאמנותם ומהימנותם בכל נושא אחר.
מצו"ב הבטאון החודשי של המכון לחודש אלול תש"פ, שם בעמ' 22 כבר פרסמנו בשעתו על כך שדגמי הפרגולות של אותה חברה כבר אינם באישורנו ובאחריותנו ההלכתית.
בברכה מרובה
