פסחפרווה

סיר נון-סטיק פרווה שהשתמשו בו לבשרי

שלום וברכה בשימושינו סירים עם ציפוי אבן שיש עם תכונות נון-סטיק מתקדמות. בדרך כלל אנחנו משתמשים בהם פרווה, למעט פעם אחת שעקב אי שימת לב השתמשו בהם בבשרי. נבקש לדעת: האם ניתן להכשיר סירים מהסוג הנ"ל חזרה לפרווה, ואם כן, כיצד? האם ניתן להכשיר גם את המכסים העשויים מזכוכית אשר יש להם סיומת מתכת וגומי? מצורף צילום של הסיר והמכסים. בתודה ובברכה חיים דוב ל. בני-ברק

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה בתשובה לשאלתכם, כדאי לפרט תחילה בקצרה ובתמציתיות את צדדי השאלה, על כל כיווניה, על-מנת שהמסקנה הסופית תובן היטב: כפי המובן מתוך שאלתכם, אתם משתמשים בסיר זה לתבשילי פרווה, כלומר תבשילים שניתן לאוכלם או לערבם לאחר מכן הן עם בשר והן עם חלב, ומאחר שהשתמשו בטעות בסיר זה לבישול בשרי אתם מניחים שבמצב הנוכחי שוב לא ניתן לבשל בו תבשילים שיהיה אפשר לאוכלם או לערבם עם מאכלי חלב, שכן התבשיל יהיה בשרי. למעשה, מצב זה כמות שהוא הוא המצב המקביל לשאלה שנידונה בדברי הראשונים והפוסקים לגבי 'דגים שנתבשלו בקערה אם מותר לאוכלם בכותח', ומדין 'נ"ט בר נ"ט דהיתירא', אשר לדעת מרן המחבר בשו"ע (יו"ד, סי צה ס"א) גם אם הכלי בו נתבשלו הדגים (פרווה) הוא בשרי בן-יומו מותר לכתחילה לאכול אותם יחד עם כותח (מאכל חלבי), ואילו לדעת הרמ"א (שם, ס"ב) המנהג לאסור לכתחילה לערב את התבשיל הפרווה במאכל חלבי, אבל בדיעבד אם עשו כן התבשיל והמאכל מותרים. וכבר נתבאר בדברי הש"ך (שם, סק"ג) שכל זה לאחר שכבר נתבשלו הדגים (הפרווה) בסיר הבשרי, אולם לבשלם לכתחילה בכלי בשרי שהוא בן-יומו על-דעת לאוכלם עם מאכל חלבי אסור גם לדעת מרן המחבר בשו"ע. אמנם כל האמור הוא בכלי בשרי שהוא בן-יומו, אבל אם אינו בן-יומו מותר לכתחילה לאכול את התבשיל הפרווה שהתבשל בו עם מאכל חלבי גם לדעת הרמ"א, כמבואר בדברי הרמ"א (שם), ועי' בזה בדברי הט"ז (סוסק"ד) והחכמ"א (כלל מח ס"ב). ועוד כתב החכמ"א (שם) דנ"ל שאם אין לו כלי אחר לחמם בו יש לסמוך ולהתיר לבשל פרווה בסיר בשרי שאינו בן-יומו על-דעת לאוכלו עם חלב. כך שבוודאי אם יגעילו את הסיר - גם ללא כל החומרות שבהגעלה, כדלהלן - יהיה מותר ללא כל פקפוק להשתמש בו לפרווה, באופן שיהיה ניתן לאכול את תבשילי הפרווה עם חלבי. אנו מתייחסים לכל החומרים שהזכרתם (להוציא הזכוכית, כדלהלן באות ג) כחומרים שניתן להכשירם על-ידי הגעלה ברותחין. וראה בתשובתו של ראש המכון המנוח הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (חלק ה, סי' כ) לעניין הכשרת שיש יצוק. לגבי הכשרת כלי זכוכית - הנה לדעת מרן המחבר בשו"ע (או"ח, סי' תנא סכ"ו; יו"ד, סי' קלה ס"ח) כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ואינם צריכים הכשר אפי' מחמץ לפסח, ואילו לדעת הרמ"א (או"ח שם) יש להחמיר מחמץ לפסח שאפי' הגעלה אינה מועילה להם, ומן הטעם המובא בדברי הט"ז (שם סק"ל) דס"ל דכלי זכוכית ככלי חרס הוא. אמנם לגבי שאר איסורים (מלבד מחמץ לפסח) מצינו בדברי גדולי הפוסקים (כנה"ג, יו"ד סי' קכא, בהגה"ט סקכ"ה; פמ"ג, או"ח סי' תנ"א, במשב"ז סקל"א; שד"ח, אס"ד, מע' ה, אות כט; דרכ"ת, יו"ד שם סק"ב) שיש הסוברים שגם לדעת הרמ"א כלי זכוכית אינם בולעים, ויש הסומכים על כך, ובפרט בנדו"ד ד'היתירא בלע'. וכ"ש שיש לסמוך על כך ע"י הגעלה, דאפי' לגבי הכשרת כלי זכוכית מחמץ לפסח נתבאר בדברי המג"א (סי' תנא סקמ"ט) דבדיעבד מהני הגעלה. ועוד מצינו בדברי הפוסקים (עי' מ"ב שם, ס"ק קנה וקנו) קולות נוספות בכלי זכוכית ע"י הגעלה עיי"ש. נוסף על כך, מצינו בדברי הפוסקים שגם לגבי כלי חרס דלא מהני להו הגעלה סמכו במקרים מסוימים על דעת בעל העיטור, שהובאה בדברי הטור (יו"ד, סי' קכא) כי כלי חרס שאינו בן יומו ניתן להכשירו ע"י הגעלה ג' פעמים. ועי' בשע"ת (סי תנא סוסק"א) שבצירוף עוד סברות לקולא סמך על הגעלה ברותחין ג' פעמים לכלי פורצליין. ועד"ז פסק למעשה גם בשו"ת אג"מ (יו"ד ח"ב, סי' מו) לגבי שאלה דומה. וכבר נזכר כן בשו"ע (יו"ד, סי' קיג סט"ז) לגבי בישולי נכרים, שאף לדברי המצריכים הכשר אם הוא כלי חרס מגעילו שלוש פעמים ודיו מפני שאין לאיסור זה עיקר בדאורייתא. וע"ע בשע"ת (סי' שיח סק"ב) לגבי מי שבישל ע"י נכרי בשבת לצורך חולה, דבעניין הכלים רגילין להורות הכשר לכלי חרס ע"י הגעלה ג' פעמים. גם לגבי כלי זכוכית בשאר איסורים נזכר בדברי המשיבים של הדורות האחרונים כי בהגעלה ג' פעמים בוודאי ניתן להקל גם לדעת הרמ"א שאנו מחמירים בהם לגבי פסח ככלי חרס. אשר על כן עאכו"כ בנדו"ד, שאנו דנים על כלי ד'היתירא בלע', וכל הכשרו הוא רק על-מנת לבשל בו פרווה על-דעת לאוכלו עם חלב, הרי פשוט וברור כשמש שגם הרוצה לחוש לכל החומרות, הן לגבי כלי זכוכית בשאר איסורים, והן שמא יש מקום לחוש שאחד מן החומרים המרכיבים את הסיר או את המכסה, דינו אולי ככלי חרס, הרי שאם יגעילו את הכלי ג' פעמים בוודאי ששוב אין כל בית מחוש על הצד המושלם והמהודר ביותר. לפיכך, העולה מכל הדברים, כי ניתן לכתחילה להגעיל את הסיר ואת המכסה ברותחין, כאשר כבר אינם בני-יומם, כלומר לאחר שחלפו 24 שעות משעה שבישלו בו בשרי, ומכאן ואילך הוא יחזור לשמש כסיר פרווה, שניתן ללא כל חשש לבשל בו תבשילי פרווה על-מנת לערבם ולאוכלם לאחר מכן גם עם מאכלי חלב. ולתוספת הידור ולרווחא דמילתא, ניתן להגעיל את הסיר והמכסה ג' פעמים בזא"ז, ובאופן זה יצאנו מכל סרך רחוק וצל צילו של בית מיחוש למהדרין מן המהדרין. בברכה מרובה