סכו"ם של פסח בשריים וחלביים שהתערבו

שלום וברכה אכן מצאנו קולא מיוחדת לגבי כלים ששהו י"ב חודש ללא כל שימוש, והיא דעת ה'חכם-צבי' (סי עה וסי' פ) לגבי כלי חמץ שלא השתמשו בהם במשך שנה שלמה, שהתיר בדיעבד תבשיל שנתבשל בפסח בקדירה נקיה של חמץ שכבר לא השתמשו בה למעלה שנה תמימה, שלפי דעתו גם בני אשכנז שמחמירים בפסח בנטל"פ, כדעת הרמ"א (או"ח, סי' תמז ס"י), אין להם להחמיר לאחר י"ב חודש שכבר אין בה בקדירה טעם כלל. אולם כל הפוסקים לא סמכו על כך למעשה, ועי' בזה בשע"ת (סי' תנא סק"א). ורק במקום שיש עוד צירופים נוספים לקולא (ראה: שו"ת אג"מ, יו"ד ח"ב, סי' מו; שו"ת יביע-אומר ח"ז, יו"ד סי' י), או לגבי מנהגים שנהגו להחמיר בהם (כגון אותם שנוהגים איסור באכילת 'שרויה' בפסח), סמכו לצרף לזה גם את דעת החכ"צ. ולכן גם במקום שנולד ספק על כלי אם הוא בשרי או חלבי לא ניתן לסמוך לכתחילה על חידושו של החכ"צ, ואם לא ניתן לברר זאת בצורה מוחלטת אין כל ברירה אחרת אלא להגעיל את הכלים כדת וכדין, ולאחר מכן להחליט על כל סט לאיזה מין לייחד אותו מכאן והלאה. בברכת פסח כשר ושמח