סתימת חלון והעברתו למרחק קצר

שלום וברכה אנו מניחים כי כוונתך לשאול מצד אזהרת רבי יהודה החסיד בצוואתו: "לא יסתום אדם חלון או פתח לגמרי... אלא ינקוב בו נקב", שהוזכרה גם בדברי הפוסקים (שכנה"ג, יו"ד, סי' קעט, בהגה"ט סק"י; בן-איש-חי, שנה ב, פר' פינחס, אות יז; כה"ח, יו"ד, סי' קטז, ס"ק קכב) כדבר שיש בו חשש סכנה ח"ו. אך לא הצלחנו להבין מתוך השאלה הקצרה, אם מדובר בסתימת חלק מן החלון והגדלתו בצידו בכ-30 ס"מ, או שבכוונתכם לסתום אותו לגמרי ולפרוץ חלון אחר שיתחיל במרחק של כ-30 ס"מ מן המקום שבו היה החלון הקיים. במקרה הראשון, שסותמים את חלקו ומגדילים אותו מצד אחר אין שום חשש כמובן, שכן חלק מן הקיים נשאר פתוח, וזה בוודאי לא יותר גרוע מאשר לסתום אותו לגמרי ולנקוב בו נקב. במידה וכוונתכם לסתום את החלון לגמרי ולהעתיק אותו ממקומו למרחק של כ-30 ס"מ, הרי שהגה"ק מבוטשאטש בספרו 'מילי דחסידותא' (סי' תסא) סובר שגם רבי יהודה החסיד לא התכוון לאסור שינויים בחלונות או דלתות הבית וכיו"ב, אלא רק באופן שסותם לגמרי ואינו פורץ אחרים, כך שלפי דעתו אין לחוש כלל להרחקת החלון ממקומו הראשון בכ-30 ס"מ בלבד. נוסף על כך, גם כאשר חוששים לאזהרתו של רבי יהודה החסיד משאירים בחלון שסותמים נקב קטן מפולש מצד לצד, שכיום נהוג לעשות באמצעות הנחת צינור פלסטיק צר וחלול בתוך היציקה או הלבנים האמורים לסתום את החלון, כך שלמעשה נשאר בו נקב מפולש. ולענין זה דעת כמה מגדולי הדורות שניתן לאחר מכן לסתום את פתחי הנקב (צינור הפלסטיק כפי הנהוג כיום בדרך-כלל) בפקק וכדומה, שניתן להסירו, ויש שהתירו אפילו לטוח אותו בטיח, ועל אחת כמה וכמה שניתן לכסותו בתמונה וכדומה, וכפי שמובא בפי' 'שבעים תמרים' (לס"ח), וכ"כ הגה"ק בעל הצ"צ מליובאוויטש (בהגה' לס"ח), והביא כן גם בשם זקנו הגה"ק הרב בעל-התניא. ועי' בזה בשו"ת 'שבט-הלוי' (ח"ו, סי' קיא, אות יב). משכך, במקרה שלכם, הרי גם אם תרצו להחמיר על עצמכם ולצאת מכל צל צלו של חשש, תוכלו ללא כל ספק להסתפק בהנחת צינור פלסטיק דק וחלול בתוך סתימת החלון, כאמור, ולאחר מכן לכסות את הנקב הקטנטן שנשאר בכל דרך שתמצאו לנכון. בברכת שבת-שלום