עיקור סוס לרכיבה
לכב' הרבנים מדובר במשפחה שלמה שמתקרבת לתורה ולמצוות, שהם בקשר חזק אתי, והם עושים ב"ה צעדים משמעותיים מאוד ומשתדלים לשמור את כל המצוות ללא פשרות. כעת רוצה האב מאוד לרכוש סוס לרכיבה עבורו ועבור בני משפחתו. אלא שלצורך כך צריך תחילה לסרס ולעקר את הסוס. מאחר שאני יודע שאסור לעשות כן, אני מעוניין לדעת אם אפשר למצוא אפשרות לעשות זאת בדרך מותרת, אולי באמצעות עיקור הסוס לתקופה מוגבלת ולא לעולם? אודה לכם מאוד על תשובתכם ועל עזרתכם לציבור תמיד בכל נושא ועניין. יעקב ל. ראש פינה
תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
למיטב ידיעתנו, הצורך בסירוס/עיקור הסוס הוא מטעמי בטיחות, שכן סוס לרכיבה שאינו מסורס עלול במצבים מסוימים להשתולל ולסכן מאד את הרוכב עליו וכן רוכבים אחרים בסביבתו.
אלא שאכן מדובר בשאלה הלכתית קשה, הכרוכה באיסור תורה של ממש, כמו שנפסק בשו"ע (אהע"ז, סי' ה סי"א): "אסור להפסיד אברי הזרע בין באדם בין בבהמה חיה ועוף, אחד טמאים ואחד טהורים, בין בארץ-ישראל בין בחוץ-לארץ, וכל המסרס לוקה מן התורה בכל מקום" וכו'. לפיכך, אם אפשר להימנע מכך לחלוטין ראוי לעשות זאת ולמשוך ידינו מלעסוק בזאת כלל.
אמנם כאשר מדובר במקרה עליו שאלת, שמבין השיטין אנו למדים כי הדבר חשוב מאד עבור בני אותה משפחה, הן עצם רכישת הסוס לרכיבה והן סירוסו מטעמי בטיחות, ולהבנתך חשוב לסייע להם לעשות זאת בדרך מותרת, יש להורות להם לעקר את הסוס מראש לתקופה מוגבלת בלבד - בטיפול הורמונלי באמצעות זריקות ולא בדרך ניתוחית, או באמצעות השתלת שבב - אצל רופא וטרינר נכרי.
שכן למרות שבדברי הפוסקים הקודמים לא נזכר בפירוש שום חילוק בין סירוס מוחלט לעולם לבין סירוס עראי לתקופה מוגבלת, הרי שבשו"ת 'שבט-הלוי' (ח"ג, סי' קפד) פשוט לו מסברא שסירוס לזמן לא נקרא סירוס, והוא מותר, והביא גם כמה ראיות לדבריו, כשבתוך הדברים דחה ראיה הפוכה שהביאו אחרים מדברי בעל ה'שלטי-גבורים' (שבת פ"ה, בדף כד: מדפי הרי"ף, אות א). ועי' עוד בשו"ת 'הר-צבי' (חיו"ד, סי כג) בתוך דבריו.
וראה שם בשו"ת 'שבט-הלוי' עצמו בסוף דבריו מחלק בין סירוס עראי שמתבטל מאליו לאחר זמן לבין סירוס שדורש ניתוח כדי לבטלו, אף שנראה שבנדו"ד מדובר בסירוס ועיקור לזמן שמתבטל מאיליו, אך מאחר שיש מפוסקי הדור האחרון שהחמירו לאסור בכל דרך של סירוס עראי, לכן נראה שאין להסתמך על כך בחשש איסור דאורייתא אלא רק ע"י וטרינר נכרי.
כי אע"פ שגם סירוס ע"י נכרי אסור, כמש"נ בשו"ע (שם סי"ד): "אסור לומר לכותי לסרס בהמה שלנו" וכו', ויעויין בדברי הח"מ (שם סק"ח) והב"ש (שם סקט"ז וסקי"ט) והט"ז (שם סק"י) ובביאור הגר"א (שם סקל"ב וסקל"ז וסקל"ח) אם האיסור הוא משום איסור אמירה לעכו"ם או משום איסור לפני עוור שגם עכו"ם מצווה על הסירוס, אך מצינו שבמקומות הצורך התירו לעיתים סירוס בהמה ע"י עכו"ם, דקיל טפי, וכמ"ש הפ"ת (סק"י) לענין בהמת ישראל שחלתה בחולי מסוכן ואין לה תרופה רק להשקותה כוס של עקרין, יעויי"ש.
אשר על כן, במקום שנראה שהדבר נדרש מאד מסיבה מסוימת, ניתן להקל בזה בעיקור/סירוס של הסוס באמצעות וטרינר נכרי לזמן מוגבל בלבד.
בברכה מרובה
