ענידת שעון יד מכני הנטען באמצעות תנועות היד

שלום וברכה אנו יוצאים מנקודת הנחה כי אתה אכן בטוח ללא כל ספק שמדובר בשעון מכני, אשר תנועות היד הן שמותחות את הקפיץ הדורך את מנגנון המחוגים הפיזיים של השעון, ולא בשעון שנקרא 'שעון קינטי', הפועל בשיטה קינטית של יצירת חשמל באמצעות תנועות היד, וחשמל זה הוא שמזין ומטעין את הקבל שממנו מופעל השעון. החילוק שהזכרת בשם 'המוכר' בין ענידת השעון מערב-שבת לבין ענידתו בשבת עצמה אינו מובן לנו כלל. ואולי כוונתו היתה שאם עונדים אותו בעודו פועל, בין מערב-שבת בין בשבת עצמה, הדבר מותר, אולם אסור לענוד אותו בשבת כאשר אינו פועל, כדלהלן. ואכן מכמה סיבות יש מקום גדול להקל ולהתיר לענוד אותו בשבת בעודו פועל, הן כשהוא כבר נמצא על היד מערב-שבת והן כשעונדים אותו בשבת עצמה: שכן גם לגבי שעוני יד בעבר שהיו מכוננים אותם באופן ישיר באמצעות סיבוב ודריכת הקפיץ יש דיעות בין הפוסקים (ראה: שע"ת סי' שלח סק"ב; דע"ת למהרש"ם שם ס"ג, שגדולי הדורות הקילו בזה) שהדבר אסור רק כשהם חדלו מלפעול, ויש צורך להפעילם שוב, אבל כאשר הם פועלים הדבר מותר, אלא שהמ"ב (שם, סקט"ו) החמיר בזה, ועיי"ש בשעה"צ (סקי"ח וסקי"ט) שצירף דעת המתירים באופנים מסויימים, כמו בחשאב"ס או ע"י גוי. אמנם באופן זה, שאין מכוננים אותו בידיים אלא הוא שהקפיץ נדרך ונמתח ממילא בעקבות תנועות היד, כבר הביא בס' שש"כ (פכ"ח הע' נז) בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל ובשם עוד מגדולי פוסקי הדור האחרון שמותר לענוד שעון זה בעודו פועל. ובפרט שכיום השעונים מסוג זה המתמלאים ונדרכים באמצעות תנועות יד האדם יכולים לפעול בדרך-כלל מעצמם בין 48 ל-72 שעות ללא כל טעינה נוספת, תלוי במבנה השעון ובמנגנון שלו, כאשר ישנם שעונים מתקדמים יותר שיכולים להחזיק מעמד עד שבועיים או אפילו יותר, כך שאין לאדם העונד את השעון כל צורך ותועלת מיוחדת מתנועות ידו במהלך השבת. וראה מה שכתב בדומה לזה ראש המכון המנוח, הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל, בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ח, סי' ג, אות ג ואות ה), בנוגע לשעון אלקטרוני עם תאים פוטו-אלקטריים ולשעון בשיטה קינטית. בברכה מרובה