פירות שביעית

שלום וברכה למעכ"ת שליט"א בדבר שאלותיו החשובות, שלא נתפניתי עד הנה להשיב עליהן: אם מדובר בפירות שביעית העומדים לאכילה אסור לעשות מהם ויטמינים, שהרי אסור לשנות פירות שביעית מברייתן, וכמש"כ הרמב"ם (פ"ה מהל' שמיטה ויובל ה"ג): "דבר שדרכו ליאכל חי לא יאכלנו מבושל, ודבר שדרכו להאכל מבושל אין אוכלין אותו חי", והטעם דגם זה נכלל בכלל 'לאכלה ולא להפסד', כמו שנראה מדברי הר"ש (שביעית פ"ח מ"ב) ולכן אסור לסחוט פירות העומדים לאכילה ולא לסחיטה, כמש"כ בס' 'דרך-אמונה' (הל' שמיטה ויובל שם סק"ה) עפ"י המבואר בירושלמי (שביעית פ"ז ה"א) לפי ביאור הגר"א (שם). אך אם מדובר בסוגי צמחים וגידולים (גם אם יש בהם קדושת שביעית) שמגדלים אותם במיוחד לתעשיית ויטמינים מותר. ועי' גם בדברי החזו"א (שביעית, סי' כז סק"ג) לגבי עשיית אלכוהול (ספירט) מתאנים שנפסלו ממאכל אדם. הנה מדברי הרמב"ן (בסה"מ, בעשין שהוסיף ע"ד הרמב"ם, מצ' ג) נראה לכאורה שיש מצוה באכילת פירות שביעית, וכמו שהבין בדבריו המגילת-אסתר (שם), שהוסיף שהרמב"ם לא מנה מצוה זו משום שלדעתו אין מצוה באכילתם, אלא שנאסרו בסחורה. וכ"נ גם מדברי מהרי"ט אלגאזי (הל' חלה, אות ב, ד"ה והנה בעיקר סברת ר"ח, וד"ה והנה לפי האמור), שגם הוא הבין כן בדעת הרמב"ן. אמנם עי' במש"כ החזו"א (שם, סי' יד סק"י) דגם לדעת הרמב"ן אין מצוה באכילתם, אלא שכוונתו היא דאיסור סחורה הוא ממנין העשין. וממילא אי נקטינן שאין שום מצוה באכילתם הרי פשיטא שאין מקום לשאלה זו. אלא דגם אם יש מצוה באכילתם כמדומה שלא מצינו שיש להקדים לברך על פירות תרומה או מע"ש קודם אכילת פירות חולין. ועי' בדברי הרמב"ם (פ"י מהל' מעה"ק הי"א) לענין אכילת בשר קדשים ושיירי מנחות על השובע, שאם היתה להם לכהנים אכילה מועטת מהם אוכלים עמה חולין ותרומה כדי שתהיה נאכלת עם השובע, ובפי' הריק"ו (שם) ובמל"מ (שם) לגבי אכילת חולין בעזרה, ועפ"י דברי רש"י ותוס' (תמורה כא:), אך לא מצינו שדנו מצד הקדמת אכילת חולין לאכילת קדשים, או שיש להעדיף לאכול תרומה דווקא, ועכ"פ להקדים אכילת התרומה קודם החולין, וכל כיו"ב. וע"ע בדברי הרא"ש (פסחים פ"י סי' לו) לגבי היכא דלית ליה כולה סעודתא ממצה דמינטרא אלא כזית בלחוד דמינטר הוא דאית ליה, שנחלק עמש"כ הרי"ף (שם בדף כז. מדפי הרי"ף) דאכיל ברישא מהאיך דלא מינטר ומברך עליה המוציא ולבסוף מברך על כזית דמינטר לאכול מצה ואכיל, וס"ל להרא"ש דבזה"ז שאין לנו ק"פ לקיים על מצות ומרורים יאכלוהו אין לאחר ברכת המצה, ומוטב שיאכלנה למצה דמינטרא בתחילה לתיאבון, ולא הזכיר כלל שאפשר שיש להקדים לברך על מצה דמצוה מצד חובת קדימה בברכות. גם אם ננקוט שיש מצוה באכילת פירות שביעית אין שום תביעה ממונית מחמת כן, ומצד השבת הגזילה בוודאי יכול להחזיר לו פירות אחרים כיוצא בהם שאין בהם קדושת שביעית, ואדרבה מן הסתם פירות אחרים שוים יותר, שהרי אין בהם איסור סחורה והפסד ומותרים בכל צורת אכילה והנאה. ואולי יש לדון להיפך, אם מי שלוה מחבירו פירות שביעית מותר להחזיר לו פירות רגילים שמן הסתם שווים יותר, וצ"ע בזה לעת מצוא. יש ענין לקנות פירות שביעית ממגדלים השומרים שמיטה כהלכתה כדי לחזק ידי שומרי שביעית, אך מצד מצות אכילת פירות שביעית גם לדעת הסוברים שיש בכך מצוה בוודאי אינו חייב לחזר אחריהם ולהוציא הוצאות על כך, ובפרט לפי מה שהעלה החזו"א דלכו"ע אין מצוה כלל באכילת פירות שביעית, ואין איסור להניחם שירקבו מעצמם, וכ"ש בזה"ז דנקטינן לעיקר כדעת הסוברים דשביעית בזה"ז דרבנן. ואגב, מה שכתב מר שלפעמים פירות שביעית יקרים יותר מפירות רגילים הם דברים חמורים מאד, ואם יש חלילה תופעה שכזאת יש לדון שאסור בכלל לקנות אותם, גם אם זה בכסות כזו או אחרת של 'אוצר ב"ד', דבכה"ג הו"ל כסחורה ממש בפירות שביעית. עי' בדברי החזו"א (שם, סי' ט סקי"ז, סוד"ה מותר) שאתרוג של מצוה יש ללקטו קודם ר"ה של שביעית ולא ליכנס לפלוגתא דרבוותא אם אזלינן ביה בתר לקיטה ויש בו קדושת שביעית או בתר חנטה ואין בו קדושת שביעית. ומינה דלא ס"ל שיש ענין מיוחד ליטול דוקא אתרוג של שביעית, אלא אדרבה כאשר אפשר ליטול אתרוג שאין בו קדושת שביעית עדיף טפי לכאורה. בברכה מרובה הרב אברהם משה הלפרין ראש המכון