גרמאתנורתנור אפייהתרמוסטט
פתיחת תנור גומחה (בילד-אין) בשבת
לרבנים שלום רב יש לנו תנור גומחה (בילד אין) שמותקן בתוך ארונות המטבח. יש לו מפוח לפיזור החום בעת שהוא פועל. שמתי לב כי גם לאחר שאני מכבה את התנור המפוח ממשיך לפעול, כנראה כדי לפזר את החום שנותר בתנור גם לאחר כיבויו. האם יתכן שכשאני פותחת את דלת התנור בשבת לאחר שכבה, כדי להוציא משם את האוכל, ומאפשרת לחום לצאת גם דרך הדלת הפתוחה, אני מזרזת ומקדימה את כיבוי המפוח? בתודה ובברכה אפרת ג. מודיעין עילית
תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
אכן מדובר בשאלת חכם, שכן בכל תנור גומחה (בילד-אין) מותקן מפוח לפיזור החום וסילוקו מחוץ לארונות המטבח, והוא ממשיך לפעול זמן מה גם לאחר כיבוי התנור, לעיתים גם כחצי שעה לאחר מכן, עד שהוא מפחית את רמת החום בתנור לרמה הרצויה שנקבעה. אי לכך, כל פתיחת דלת לאחר כיבוי התנור, שמאפשרת את זרימת ופליטת החום שבתנור החוצה דרך שם, מאיצה ומקדימה את ניתוק המפוח וכיבויו, דבר המובן מאיליו שגם נבדק בפועל והתברר כנכון.
אלא שלמעשה בעיה זו כמעט ואינה שכיחה בפועל, מן הסיבות הבאות:
כאשר מדובר בתנור אפייה עם מצב 'שבת' אמיתי, באישור הלכתי מוסמך לשימוש בו בשבת כ'פלטת שבת' הלכתית לכל דבר, באופן שמאפשר הטמנת מאכלים בתוכו מערב-שבת ופתיחת הדלת בשבת לשם הוצאתם ללא כל הגבלה, הרי שמדובר במצב שבו התרמוסטט מבוטל לחלוטין, ושמירת החום נעשית באמצעות הספק חום נמוך קבוע, כך שכל עוד התנור פועל ומחובר לזרם החשמל פועל גוף החימום לשמירת החום באופן רצוף, ובמקביל פועל יחד עמו גם המפוח לפיזור החום ופליטתו החוצה, ופתיחת הדלת אינה אמורה להשפיע במאומה על הקדמת ניתוק המפוח.
כאשר מדובר בתנור אפיה שחובר מערב-שבת לשעון שבת חיצוני שינתק אותו בזמן שנקבע מראש, הן אם זה תנור ללא מצב 'שבת', שמתכוונים לפתוח אותו ולהוציא ממנו את האוכל לאחר ניתוקו, מבלי לחשוש להשפעה על התרמוסטט ובעקבותיו על גוף החימום, והן אם זה תנור עם מצב 'שבת' שכיוונו אותו להתנתק לאחר סעודת ליל שבת, על-מנת שלא יפעל במשך כל השבת ללא צורך, הרי ברגע שהשעון מנתק את התנור מזרם החשמל מפסיק גם המפוח לפעול מידית, ושוב אין כל חשש בפתיחת הדלת.
מי שאינו מחמיר על עצמו שלא לפתוח בשבת דלת של תנור אפיה ללא מצב 'שבת' בעודו פועל, למרות שאם גוף החימום הלוהט אינו פועל בעת פתיחת הדלת, כתוצאה מניתוקו באמצעות התרמוסטט, הוא זה שגורם להקדמת הפעלתו, וכפי שמובא בספר 'מאור-השבת' (ח"ד, סי' טו, הע' יב) בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, הרי שבוודאי שאין לו צורך לחשוש כלל להשפעה על הקדמת ניתוק המפוח.
אלא שבמקרה זה בלאו-הכי החשש הנ"ל לא קיים, שכן פתיחת דלת תנור בעודו פועל, כאשר התרמוסטט פעיל, גורמת להקדמת הפעלת גוף החימום (במידה והוא מנותק) או להמשכת פעילותו לזמן ממושך יותר (אם הוא כבר פועל), וממילא בעקבות כך המפוח יאלץ לפעול זמן ארוך יותר, כך שגם אם לבסוף הוא יתנתק באמצעות שעון שבת, הרי שהפתיחה בעודו פועל גרמה לכל היותר להאריך ולהמשיך את פעילותו ולא לקרב את ניתוקו.
האפשרות היחידה, בה יכולה להתעורר בעיה זו, היא כאשר מטמינים מערב-שבת מאכלים בתנור ומכוונים את הטיימר הפנימי של התנור לנתק אותו בזמן מסוים לפני סעודת השבת או במהלכה, על-מנת שיוכלו באותה שעה לפתוח את דלת התנור לשם הוצאת המאכלים ללא כל חשש של השפעה על התרמוסטט והפעלת גוף החימום הלוהט.
במקרה זה, כאשר התנור עדיין מחובר לזרם החשמל ורק גוף החימום כבה, ממשיך אכן המפוח לפעול עוד זמן מה עד לפיזור ופליטת כל החום שהצטבר בתנור, ופתיחת הדלת בדיוק באותה שעה תגרום אכן להקדמת והאצת ניתוק המפוח.
אלא שלמעשה יש להקל בזה, מאחר שמדובר בהשפעה לא ישירה אלא בגרמא, במיוחד כאשר מדובר לגבי השפעה על ניתוק מכשיר חשמלי ולא על הפעלתו, כפי שמוכח מדברי כל פוסקי הדורות האחרונים שנטו להחמיר בפתיחת מקרר בשבת רק בשעה שהמדחס והמנוע פועלים (וגם מרן הגרש"ז אויערבאך שהתיר למעשה את פתיחתו ללא הגבלה הסכים שכאשר הוא פועל אין כל סרך של חשש, כמבואר בתשובתו ההלכתית בספרו 'מנחת-שלמה', סי' י, בתחילתו) לא חששו כלל וכלל להשפעה המוכרחת של סגירת הדלת בעודו פועל על הקדמת ניתוק המדחס והמנוע והפסקת פעילותם, וזאת מן הסתם בשל כמה סברות הלכתיות שאין כאן המקום להאריך בהן.
הרוצה בכל זאת להחמיר על עצמו שלא לפתוח את התנור לאחר שכבה באמצעות הטיימר ועדיין המפוח פועל תבוא עליו ברכה.
בברכה מרובה
