צורת השימוש הראויה בתנור דו-תאי
שלום וברכה,
יש לי תנור אפיה דו-תאי בעל אישור הלכתי על הפרדה מוחלטת בין התאים. ויש לי כמה שאלות לגבי צורת השתמשות הנכונה מבחינה הלכתית.
מאז שקניתי את התנור, ייעדתי את אחד התאים עבור אפיית פרווה בלבד, ואת השני לאפייה חלבית בלבד, כאשר עבור בשרי (צלי עוף וכדומה) אני כלל לא משתמשת בתנור. השיקול שלי לא להשתמש לבשרי היה, שאם תא אחד יהיה בשרי, התא החלבי הוא זה שישמש גם עבור הפרווה, ואז אצטרך: 1. להמתין 24 שעות בין חלבי לפרווה. 2. לחמם על חום מקסימלי משך 20 דקות. 3. להקפיד תמיד שהחלבי יהיה מכוסה. הבעיה היא, שלא רק אני משתמשת בתנור, ופחדתי שמישהו אחר בבית לא יהיה מודע שהתא היה בשימוש חלבי, והוא יאפה פרווה בלי התהליכים הנדרשים. בקרוב אני אמורה לקנות תנור חדש (הנוכחי בן 17.5 שנה), כמובן דו-תאי עם אישור הלכתי, ואני מתלבטת האם השיקול שלי להימנע לחלוטין משימוש בשרי הוא נכון והאם להמשיך את הנוהל גם בתנור החדש?
למרות שהתנור הוא כאמור בעל שני תאים, יש לי רק רשת אפייה אחת. לפי מה שהבנתי, מותר להשתמש בתא הפרווה גם עם מכניסים בו את הרשת של התא החלבי, בתנאי שעברו מאז האפייה החלבית (מאפה חלבי בתבנית חלבית) 24 שעות. השאלה שלי, לגבי מקרה שבמהלך האפייה החלבית נשפך מהבלילה על הרשת, האם גם במקרה כזה מספיק שניקיתי היטב את הרשת היטב והמתנתי 24 שעות, כדי להשתמש ברשת החלבית בתא הפרווה, או שבכזה מקרה צריכים לעשות 'ליבון' והכשרה לרשת?
לגבי פסח - אני לא מכשירה כלל את תאי האפייה לפסח. אנו מנקים אותו היטב עם חומר פוגם, אך לא נראה לי שאפשר להגיע לכל פרור של חמץ בתאים, בכל הסדקים של הדלתות וכו'. האם אני צודקת בעניין הזה?
תודה רבה על כל ההכוונה הלכתית שלכם
זהבה ק.
מעלה עמוס
תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
ניתן להשתמש בתנור אפייה דו תאי עם הפרדה מוחלטת באישור הלכתי מוסמך, בתא אחד לבשרי ובשני לחלבי.
ובאשר לאפיית ובישול פרווה, אשר אינם מיועדים לארוחות בשריות, ניתן לאפות ולבשל אותם בתא החלבי, אפילו ללא המתנת 24 שעות וללא חימום התנור והכשרתו, ובלבד שהתנור יהיה נקי מכל שיירי מאכלים ותבשילים חלביים , ושהשימוש למאפי ותבשילי הפרווה יהיה בתבנית מיוחדת או חד פעמית ולא בתבנית החלבית.
באופן זה, המאפים והתבשילים יהיו בחזקת פרווה, שניתן לאוכלם מיד לאחר ארוחה בשרית, ואין צורך להמתין 6 שעות קודם אכילתם, ובלבד שלא יאכלו בארוחה בשרית ממש.
מאפים ותבשילים לצורך ארוחה בשרית, גם אם הם עצמם פרווה, יש לאפות ולבשל בתא הבשרי.
באשר לשימוש באותה רשת בשני התאים, מעיקר הדין את צודקת בקביעה כי ניתן להשתמש באותה הרשת, עליה מונחות התבניות, הן בתא הפרווה והן בתא הבשרי. אבל בכל זאת אם אופים או מבשלים בדרך-כלל בתא הפרווה גם מאפים ותבשילים הנאכלים בארוחה בשרית, ראוי להדר לייחד רשת מיוחדת לתא זה, על-מנת למנוע מכשולות ותקלות העלולות להיווצר כתוצאה משימוש משותף לשני התאים.
אם בכל זאת השתמשו באותה רשת, וארע כמו המקרה שתיארת, שהרשת בלעה מן הבלילה החלבית שגלשה ונשפכה עליה, ראוי לכתחילה להכשירה באמצעות ליבון קל, ע"י הנחתה בתא הפרווה וחימומו במידת החום המקסימלית למשך כ-20 דקות לפחות, וזאת מאחר שכתוצאה מהבליעה (אם היא לא היתה מועטה כל-כך עד שיש ברשת שישים כנגדה) דינה כרשת חלבית, ולכתחילה יש להימנע מלהניח עליה תבנית פרווה, בפרט אם מתכוונים לאכול את תבשילי/מאפי הפרווה בארוחה בשרית, ועפ"י מש"כ הרמ"א (יו"ד, סי' צב סוס"ח) שלכתחילה יש להיזהר שלא יגעו שתי קדירות חמות את של בשר והשנייה של חלב זו בזו, ובפרט כשבהחלט יש לחוש שתהיה לחות ורטיבות בין הרשת (שנעשתה חלבית) לבין תבנית הפרווה.
אך בדיעבד אם אפו בתא הפרווה בתבנית פרווה על הרשת האמורה ללא שהכשירוה קודם, ויודעים בוודאות שלא היתה שום רטיבות ביניהן, כגון שאפו בה עוגות יבשות וכדו' שאינן מעלות אדים, ניתן להתייחס למאפים כמאפי פרווה.
לגבי ההכשרה לפסח - את נוהגת כיאות, וכך אכן ראוי לנהוג. היות ולפי דברייך את עומדת לקנות תנור חדש, תוכלי לשקול קניית תנור פירוליטי אותו ניתן להכשיר לפסח. בעניין זה חשוב להדגיש, לא להסתמך על דברי המוכרים, אלא לדרוש תעודת כשרות ואישור הלכתי מוסמך שבו מופיע מפורש שניתן להכשיר את התנור לפסח. בנוסף חובה לבצע את ההכשרה ואת השימוש בפסח אך ורק בהתאם להנחיות המצורפות לתעודת הכשרות.
בברכה מרובה
