איפור

ציור גבות בשיטת 'מיקרוביילדינג'

שלום וברכה ישנה היום שיטה חדשה ומעודכנת לציור ומילוי גבות שנקראת מיקרוביילדינג. מהסבר שקיבלתי מקוסמטיקאית הבנתי ששורטים מעט את העור ומכניסים פיגמנט רק לשכבה העליונה ביותר של העור. לא חודר לשכבה השלישית של העור. הבנתי שאין בעיה של חציצה במקווה. השאלה היא מבחינת קעקוע. אני רואה כי נשים רבות שנתפסות כיראות שמיים בעיני עושות זאת. רציתי לדעת אם יש היתר הלכתי לכך? תודה רבה שרה ק. מודיעין עילית

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה שאלה דומה קצת לזו נשאל כבר ראש המכון המנוח, הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל, לפני כשבע-עשרה שנה, בשנת תשע"ה, בנוגע לאיפור קבוע מתחת לעור הפנים, והשיב בתשובה הלכתית מנומקת, שעדיין לא פורסמה ולא ראתה את אור הדפוס. מסקנתו ההלכתית הייתה, כי מדאורייתא אין בזה איסור כתובת קעקע, משלוש סיבות עיקריות: א) שהפעולה לא נעשית בדרך של שריטה ומילוי השריטה, אלא בתהליך, עליו נשאל בשעתו, של החדרת צבע באמצעות מחט מתחת לעור הפנים. ב) שאינה נעשית לשם עבודה-זרה ח"ו, כך שלדעת הרבה מן הראשונים והפוסקים אין בזה איסור תורה. ג) שאין בזה כל צורת אותיות. גם לגבי חשש האיסור מדרבנן הוא מעלה כמה סברות הלכתיות, לפיהן ניתן לומר שאין בכך איסור. בסופו של דבר מסקנתו ההלכתית למעשה היא, כי מי שיש לה צורך מיוחד לעשות זאת לשם נוי ורוצה להקל בזה יש לה על מה לסמוך. ועתה באשר לשאלתך - לפי הנתונים שקיבלנו, שיטת ציור גבות הנקראת בשם 'מיקרוביילדינג' היא שונה משיטת השערה החשמלית שהיתה מקובלת עד כה, והיא מתבצעת באמצעות להב מיוחד שבקצהו מחטים קטנים, המאפשרים ליצור חיתוכים דקים ומדויקים, כמו שערות הגבות, ששורטות שריטות קלות ביותר בחלק העליון של שכבת האפידרמיס שבעור, ולהחדיר לתוכם פיגמנט עמיד. לדברי גורמים מקצועיים עמידותו של הפיגמנט בדרך-כלל היא למשך כחודשיים עד חצי שנה, ובמקרים נדירים הוא יכול להחזיק מעמד לזמן ממושך יותר, עד לשנתיים לכל היותר. בשל כך, יש כאן שתי סברות הלכתיות משמעותיות נוספות לקולא: א) שמלכתחילה הדבר נעשה לזמן קצר יחסית, בעוד שלגבי איסור כתובת קעקע מצינו בדברי רש"י (ויקרא יט, כח): "שאינו נמחק לעולם, שמקעקעו במחט והוא משחיר לעולם", או כדברי הנמו"י (מכות דף ד: מדפי הרי"ף): "וניכרת שם זמן גדול". ב) שהיא נעשית באמצעות שריטה קלה ביותר, שאינה חודרת אלא רק לחלקו העליון של העור ותו לא, ויתכן בהחלט שאין זה כלל דרך קעקוע שנאסר. (ואע"פ שמדברי המנ"ח מצ' רנג אות א נראה שהוא רוצה לחדש שמדרבנן אסור לרשום שום דבר על עורו אפילו ללא שריטה באופן שלא יהיה אפשר למוחקו, אך כבר תמהו עליו, ועי' בזה בשו"ת 'שבט-הלוי' ח"ג סי' קיא, ומלבד זאת גם לפי חידושו של המנ"ח לא נאסר הדבר אא"כ הוא קיים לעולם וא"א למחקו). כך שהנזקקות לכך ועושות כן לצורך, מסיבותיהן שלהן, יש להן אכן על מה לסמוך, וידוע שיש רבנים ידועים ומפורסמים שהתירו זאת להדיא. יחד עם זאת, מן הראוי להתייחס לנושא החציצה בטבילה, שהזכרת בדברייך בהבלעה, שכן דווקא אי עמידותו של החומר לאורך זמן עלול ליצור בעייה, בעיקר כאשר החומר מתחיל להיטשטש ולהתפזר קצת, באופן שרגילים להקפיד על כך, שאז חובה להקפיד להסיר היטב את כל הצבע קודם הטבילה. בברכה מרובה