קולט אדים מעל הכיריים במטבח

שלום וברכה החששות האפשריים בשימוש בקולט אדים מעל הכיריים במטבח הם בעיקרם שניים: האחד, שהקולט יהיה בלוע בטעם בשר, למשל, בשל אדים שנבלעו בו בעודם חמים, ולאחר מכן בעת בישול חלבי יעלו אדים חמים ויחברו בין התבשילים החלביים שבסיר לבין טעם הבשר הבלוע בקולט בחיבור של 'ניצוק', כך שהם עלולים אולי להבליע טעם בשר בתבשילים החלביים, או להיפך שהאדים העולים מבישול בשרי יחברו ב'ניצוק' עם טעם חלב הבלוע מכבר בקולט, או שהחיבור ב'ניצוק' יהיה לטעם של בשר וחלב גם יחד שבלוע בקולט. והשני, כי טיפות אדים שמתעבות על הקולט עלולות לטפטף חזרה לתוך הסירים שעל הכיריים, כך שטיפת אדי בשר שהתעבתה עלולה לטפטף לתוך סיר ומאכל חלבי, או להיפך טיפת אדי חלב לתוך סיר ומאכל בשרי. אך יש לדעת תחילה, כי לפי המקובל להתקין את הקולט בגובה של כ-60-70 ס"מ ומעלה מעל הכיריים, הרי בדרך-כלל האדים החמים העולים מן הסירים מספיקים הן להתפשט באוויר, באופן שהם כבר אינם מרוכזים ואין לדונם כ'זיעה', והן להתקרר במהירות, באופן שכבר אינם ברמת חום שיש לחוש שהיא בשיעור 'יד סולדת', למרות שתמיד יתכנו סיטואציות ומקרים יוצאים מן הכלל. לפיכך, למרות שלגבי שימוש בקולט האדים בפסח אנו נוטים להחמיר, משום חומרא דפסח, שיש לחוש לשני החששות שהזכרנו. אבל בשימוש מבשר לחלב אין צורך לחוש כלל לחששות אלו. שכן לגבי חשש 'ניצוק' הרי בדיעבד בוודאי מותר אפי' בחיבור של 'ניצוק' עם דבר איסור, כמו שעולה מתו"ד הרמ"א (יו"ד, סי' קה ס"ג) עפ"י דברי הט"ז (שם, סק"ו) לגבי חיבור ב'ניצוק' של מים או רוטב בין מאכל כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן איסור, שלכתחילה אסור לעשות כן ובדיעבד אין לחוש. [ועי' היטב בדברי הש"ך (שם, סקי"א) דמשמע לכאורה מדבריו שמדין 'ניצוק' אין לאסור כלל, אלא רק מחמת הבל הנר שעולה למעלה, וכמש"נ גם מדברי הכו"פ (שם, בכרתי סקי"א ובפלתי סק"ח) והחכ"א (כלל נ"ט ס"ה) יעויש"ה, ודלא כדברי הפמ"ג (במשב"ז שם סק"ו) שהשווה את דברי הט"ז ודברי הש"ך לדיעה אחת]. ואילו לגבי 'ניצוק' בבשר וחלב יתכן דאפי' לכתחילה לא מחמרינן, ועי' בדרכ"ת (שם, סקצ"ז וסקק"א) שהביא כו"כ דיעות מדברי האחרונים שנבוכו בזה. וכל זה בחיבור של 'ניצוק' ע"י מים או רוטב, אבל בחיבור שע"י אדים וזיעה גרידא מבואר בדברי הפמ"ג (יו"ד, סי' צב, במשב"ז סקכ"ט) דלעולם לא אמרינן ד'ניצוק' הוי חיבור. ועי' במש"כ בזה ראש המכון המנוח הגרל"י הלפרין זצ"ל בספר 'כשרות ושבת במטבח המודרני' (כשרות, ח"א, פרקים ב-ג) ובשו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ה, סי' יז, אות א). כיוצא בזה גם לגבי החשש הנוסף שהעלינו, שמא יתעבו האדים שבקולט לטיפות שתטפטפנה לתוך הסירים, הרי מדובר בחשש די רחוק, שגם אם יארע אי פעם שתיטוף טיפה או שתים הלא מן הסתם יהיה בסיר ובאוכל שישים כנגדן, כך שאין צורך לחוש לכך. אמנם לגבי פסח ראוי מאוד לחוש ולהחמיר בכך, הן מחמת שלגבי פסח מקובל להחמיר יותר בחשש חיבור של 'ניצוק', ועפ"י מה שהביא הדרכ"ת (סי' קה סקצ"ט) בשם ה'יד-יהודה' (שם, בפיה"ק סקל"ב) דבדבר שאוסר במשהו יש להחמיר גם בדיעבד, וע"ע בזה בדברי הח"י (סי' תנא סקנ"ה) שציין למש"כ בספרו מנ"י (כלל כג סקי"ב), והן בשל החשש שהזכרנו, שמא תיטוף טיפת אדים שהתעבתה לתוך הסירים והמאכלים, כאשר היא עלולה להיות חלילה טיפת חמץ שאוסרת במשהו. אנו מצרפים בזאת את הבטאון החודשי של המכון לחודש ניסן תשפ"ג, שם בעמודים 43-44 מתפרסמות ההנחיות באשר לקולטי אדים בפסח, דרך הכשרתם ואפשרות השימוש בהם. בברכה מרובה