קריאת הכתובה ב'זום'
לרבני המכון שליט"א
אנחנו עומדים בעז"ה לפני נישואי בננו היקר ביום שלישי הבא. לכלתנו המיועדת יש סבא רבא קשיש בא בימים, נשוא פנים, שלרגל המצב לא ישתתף בחתונה, וגם לא בחופה. משפחתה של הכלה רוצה מאד לכבד אותו לפחות בקריאת הכתובה מרחוק, דרך תוכנת ה'זום', על מסך גדול שיוכן מבעוד מועד.
לפני שאנו נותנים את הסכמתנו לכך, רצינו לברר אצלכם:
האם אין בכך שום בעיה הלכתית והדבר מותר לכתחילה ממש?
במידה ואין בכך שום בעיה, האם צריך להעביר לו את הכתובה האורגינלית חתומה ע"י העדים, כדי שיקרא ממנה עצמה, או שמספיק לצלם את הכתובה לאחר קבלת הקניין וחתימתה ע"י העדים, והסבא יקרא מתוך הצילום?
שמענו מבננו שיש מקפידים שלאחר קריאת הכתובה ימסור אותה החתן ליד הכלה בפני העדים - כיצד נבצע זאת אם הכתובה תהיה אצל הסבא?
מיותר לציין, כי אנו ממתינים לתשובה דחופה, ותודה לכם על כך מראש.
משפחת ש.
בית שמש
תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
לאחר שפע ברכות ואיחולים כי החתונה תתקיים בשעה טובה ומוצלחת מתוך רוב שמחה ואושר, התשובות לשאלותיכם הן כדלהלן:
מנהג קריאת הכתובה הוא כדי להפסיק בין ברכת האירוסין והקידושין לבין שבע ברכות הנישואין, כפי שמובא בדברי הרמ"א (אהע"ז, סי' סב ס"ט), אך אין בו שום דין קריאה שצריך לצאת בה או לשמוע אותה, כך שאין שום מניעה הלכתית שבשעת הצורך יעשו זאת מרחוק בדרך שהציעו לכם.
ואדרבה, מצווה זאת לכבד ולשמח את לבו של אותו סבא רבא קשיש, שבצוק העיתים נבצר ממנו להשתתף בנישואי נינתו, ויחד עמו לשמח את לב כל בני משפחת הכלה הרוצים בכך, בוודאי תעמוד לזוג הצעיר בבואם לבנות את ביתם החדש על אדני התורה והיראה כמסורת אבות.
למעשה, לא מצינו מפורש שיש להקפיד לקרוא דווקא מתוך הכתובה האורגינלית האמיתית שעליה חתמו העדים בחתימת ידם, למרות שבפועל כך נוהגים בכל תפוצות ישראל. וגם לפי הטעם שנזכר בכמה ספרים שנוהגים לכבד יהודי נכבד בקריאת הכתובה כדי שישים לב במהלך הקריאה אם היא אכן נכתבה כהלכתה כדת וכדין (וכבר היו דברים לעולמים שבמהלך קריאת הכתובה התגלו שאלות הלכתיות שונות על צורת כתיבתה ומילוייה), הרי שניתן לעשות זאת גם ע"י קריאה מצילום של הכתובה לאחר חתימתה ע"י העדים.
לפיכך, אם ניתן בנקל, ללא שתתעורר חלילה עי"ז שום בעיה הלכתית כדלהלן, ומבלי לשבש את מהלך החתונה והחופה, להעביר לפני החופה את הכתובה האורגינלית, כשהיא חתומה ע"י העדים, לידי הסבא רבא של הכלה, כגון שהוא מתגורר או שוהה בקרבת מקום, ראוי להשתדל לעשות כן, על-מנת שלא לשנות לגמרי מן המנהג המקובל, ולאחר מכן צריך לזכור להחזיר ממנו את הכתובה כדי שתהיה ביד הכלה בבואה לביתה לאחר החתונה, או שלפחות תשמר עבורה כיאות אצל הסבא רבא עד שיחזיר לה אותה.
אך אם הצורך בהעברת הכתובה האורגינלית לידי הסבא רבא לפני החופה עלול לגרום לשיבושים בכתיבת הכתובה, מילוייה וחתימת העדים, במתינות ובכובד ראש כיאות, או שיש חשש שהיא תשכח או תאבד לאחר מכן, כך שיתכן שהחתן והכלה יחזרו לביתם ללא כתובה, וכן אם צורך זה עלול לשבש את מהלך השמחה, ניתן בהחלט לוותר על כך, ולכבד את הסבא רבא בקריאת הכתובה מתוך צילום שיישלח אליו.
ברוב קהילות ישראל במשך הדורות לא הקפידו ולא מקפידים על כך. מקורה של הנהגה זו היא בבית גאוני בריסק וכך הנהיג גם מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, ראש ישיבות סלוצק ו'עץ-חיים' ובעל ה'אבן האזל'.
אם אכן כך נהוג אצלכם, או שכך נוהג הרב או ראש השיבה מסדר החופה והקידושין, הרי שזו סיבה נוספת להשאיר את הכתובה האורגינלית בידכם במקום החופה, ולכבד את הסבא רבא לקרוא את הכתובה מרחוק מתוך כתובת צילום. אך אם לא נהוג כן אצלכם, יכולים אתם לנהוג לפי מה שכתבנו לכם בסעיף 2.
ושוב, איחולינו וברכותינו הלבביות שיזכו הזוג הצעיר לבנות בית נאמן בישראל ולראות דורות ישרים מבורכים לשמחת לב ההורים וכל המשפחות ולתפארת בית ישראל.