קריאת פרשת ר"ח בס"ת שני בר"ח אדר שחל בשבת

שלום וברכה הנה בגיליון שצירפתם נכתב שבשנה זו שחל בה ר"ח אדר בשבת - ומוציאים שלושה ספרי-תורה, שבראשון קוראים בפרשת השבוע (תרומה), בשני בקרבן ר"ח שבפר' פינחס, ובשלישי בפרשת שקלים שבר"פ כי-תשא, כדאיתא בגמ' (מגילה כט:) משמיה דרב יצחק נפחא, וכ"נ להלכה בשו"ע (או"ח, ר"ס תרפה) - אפשר לצאת בקריאת הס"ת השני גם ידי דעת רב דאמר דפרשת שקלים היא "צו את בני ישראל", ודלא כשמואל דפליג עליה ואמר דהיינו כי-תשא, כדאיתא בסוגיית הגמ' (מגילה שם), וכתבתם דלפי"ז צריך להתחיל הקריאה בס"ת שני מ"צו את בני ישראל", כדרך שקוראים בקריאת ר"ח שבימות החול, ושאלתם אם יש מקור לזה? ואם שמענו על אי מי שנהג כן? והתשובה היא, שאיננו יודעים כל מקור למנהג זה, ומעולם לא שמענו על מי שנהגו כן, ובכלל לא שמענו מעולם שנוהגים לחוש ולהחמיר לצאת ידי דיעות שנזכרו בגמרא ולא נפסקו להלכה כה"ג, דהא קיי"ל בהא כשמואל, כדאמרינן התם בגמ' דתניא כוותיה דשמואל, וגם בהא דא"ר יצחק נפחא לגבי ר"ח אדר שחל להיות בשבת אמרינן בגמ' דאתא לאשמועינן דלא כרב, וכ"ה להלכה בדברי הרמב"ם (פי"ג מהל' תפילה ה"כ והכ"ג) ובטוש"ע (שם), ולית מאן דחש לדעת רב. אמנם בעיקר הדברים ראיתי לנכון להעיר בקצרה משלוש פנים: א. מחד גיסא, גם אליבא דרב כל עיקר הקריאה דפרשת שקלים הוא בקרבן ר"ח דווקא, דכתיב ביה "זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה", ודרשינן עלה בגמ' (שם): "א"ר טבי א"ר יאשיה דאמר קרא זאת עולת חודש בחדשו, אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה קדמינן וקרינן באחד באדר כי היכי דליתו שקלים למקדש", ואמרינן התם בגמ' דהיינו טעמא דרב דקרי לה פרשת שקלים. ועי' בטו"א (מגילה שם) שעמד על כך מפני מה אמר רב דפרשת שקלים לדידיה היא צו את בני ישראל, ולא סגי ליה בקריאת פרשת קרבן ר"ח, וגם מש"כ שם בזה בוודאי אינו לכתחילה ולא מעיקר חובת הקריאה אליבא דרב. ועיי"ש עוד (סוד"ה ואלו האידנא) במש"כ דלא אמר הכי רב אלא לגבי פרשת שקלים בר"ח אדר שחל להיות בשבת, אבל כשחל ר"ח אדר בחול ומקדימים לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו א"צ לקרות לשם פרשת שקלים אלא בקרבן ר"ח בלבד. [ועי' היטב במש"כ האו"ש (פי"ג מהל' תפילה ה"כ לגבי אם טעו בשבת ר"ח אדר והקדימו קריאת פרשת שקלים לקריאת פרשת ר"ח, וצ"ע בזה]. ב. מאידך, עי' בש"ג (מגילה דף י. מדפי הרי"ף) דמשמע מדבריו דגם אליבא דידן דקיי"ל כשמואל מתחילים בשבת זו שחל בה ר"ח אדר לקרות פרשת ר"ח בס"ת שני מצו את בני ישראל. וע"ע בזה בתורי"ד בסוגיית הגמ' (מגילה שם, במהדו"ק) ובחי ' המאירי (שם) שהביא בשם גדולי הדורות שלמדו מתוך הסוגיא שבכל ר"ח שחל להיות בשבת מתחילים לקרות למפטיר מצו את בני ישראל, ובמה שכתבו בזה הטו"א (שם) ובהגה' הרש"ש (שם). ועי' גם בגיליון הגרעק"א לשו"ע (שם, סי' תכה ס"א) שציין לשו"ת קול אליהו (סי' ג) שכתב שם דנ"ל שבכל ר"ח שחל להיות בשבת מתחילים לקרות מצו את בני ישראל. ג. ומצד שלישי, יעויין בדברי הפנ"י (מגילה שם) שכתב לבאר דרב ושמואל לא פליגי כלל במנהג הקבוע בכל שנה ושנה, וכשמקדימין לקרות פרשת שקלים שבת שלפני ר"ח אדר שחל בימות החול הרי גם רב מודה שקורין בכי תשא, ולא פליג עליה דשמואל אלא רק בר"ח אדר שחל להיות בשבת, דלא שכיחא, דבכה"ג סבר רב דמאחר דבלא"ה קורין בשל ר"ח שוב א"צ לקרות בשל שקלים, דקריאה זו של ר"ח עולה גם לשם קריאת פרשת שקלים, וא"צ להוציא עוד ס"ת שלישי לקרות בו בכי-תשא, וכדאמרינן התם בהא דא"ר יצחק נפחא: "דאי איתמר בהא ( - בר"ח טבת שחל להיות בשבת), בהא קאמר ר' יצחק, אבל בהך כרב ס"ל דאמר פרשת שקלים את קרבני לחמי ובשתי תורות סגי, קמ"ל". ולפי דבריו אם אנו נוהגים כשמואל להוציא ס"ת שלישי ולקרות בכי תשא הרי שוב גם אליבא דרב אין כל ענין לצאת בשל ר"ח דווקא לפרשת שקלים, ודו"ק בזה. בברכת שבת שלום ומבורך שנזכה בקרוב ל"אור פניך עלינו אדון נשא ושקל אשא בבית נכון ונישא ובצדק הגה ערך כי תשא" הרב אברהם משה הלפרין ראש המכון