עצי פרי
רכישת קרקע לקיום מצוות שמיטה
רבני המכון שלום וברכה, ברצוני לרכוש קרקע לפני שנת השמיטה בכדי לקיים בה את מצוות השמיטה והמצוות התלויות בארץ, ויש לי כמה שאלות לגבי זה. ממתי אני נקרא בעלים, משעת חתימת החוזה או משעת סיום התשלום? ממתי מצוות השמיטה מתחילה? האם אוכל לקנות את הקרקע בשותפות עם מספר אנשים? האם בחצר הבניין כל דיירי הבניין מקיימים מצוות שמיטה בעץ פירות הצומח בו? מהו הגודל המינימלי לקרקע לקיום מצוות השמיטה, האם 10 ס"מ על 10 ס"מ, מקום הגזע של עץ אפרסק, מספיק? או שיש שיעור מינימלי של ד"א על ד"א למשל. ואם כן כמה זה לחומרא במטרים? תודה רבה! אליעזר ר. ... השקעות בע"מ חיפה
תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
קרקע נקנית בכסף, בשטר ובחזקה ובקנין סודר (חליפין) ואילו לגבי קנין קנין 'סיטומתא' (מנהג והסכמת הסוחרים) נחלקו הדעות בין הפוסקים (עי' ש"ך חו"מ, סי' רא סק"ג).
אם ברצונך אכן להיות בעלים על הקרקע עוד לפני סיום כל התשלומים, באופן המועיל לכל הדעות, עליך לסכם עם המוכר, בהסכמתו המלאה, כי התשלום הראשון שהינך משלם הוא עבור קנין כל הקרקע וכל יתר הסכום נזקף במלווה (כלומר: כחוב כספי בעלמא שאינו מעכב על הקנין). לחילופין ניתן להכניס סעיף מפורש בחוזה כי הקרקע כולה עוברת לרשותך ולבעלותך מיד עם חתימתו, והתשלומים נזקפים, כאמור, במלווה וכחוב בעלמא.
יחד עם זאת, יש מפוסקי הדורות האחרונים הסבורים כי בזמננו לא חל שום קנין בקרקע ללא רישום בטאבו, ולכן אם תימצא האפשרות להעביר את הקרקע על-שמך בטאבו קודם שנת השמיטה, בוודאי שעדיף לעשות כן. אך אם לא ניתן לעשות כן יש לסמוך על דעת הרבה מגדולי הפוסקים (עי' בזה גם בחזו"א, ליקוטים, סי' טז, ובס' 'מעדני ארץ' להגרש"ז אויערבאך, שביעית, סי יח) שאין הרישום בטאבו מעכב את הבעלות, ובכל זאת כדאי מאד להזדרז מיד לאחר הרכישה לרשום על כך לפחות הערת אזהרה בטאבו.
מצוות השמיטה מתחילה עם כניסת שנת השביעית בליל ראש-השנה של שנת תשפ"ב הבאה עלינו לטובה.
יש הלכה אחת הנוהגת גם בזמן-הזה עוד לפני כניסת שנת השמיטה, והיא שהחל מיום ט"ז לחודש מנחם-אב אסור כבר לנטוע אילנות ועצי פרי (שו"ע יו"ד, סי' רצד ס"ד). כל יתר הנטיעות, של ירקות, אילנות סרק וצמחי נוי, מותרות עד סוף השנה.
ואדרבה, יש שהקפידו לחיבוב המצווה לא להשאיר את הקרקע שברשותם כאדמת בור, אלא להשתדל לזרוע ולנטוע בה קודם השמיטה (בזמנים המותרים) כדי לקיים עם כניסת שנת השמיטה את מצוות השבתת הקרקע כדת וכדין.
עם כניסת שנת השמיטה נאסרות כל מלאכות הקרקע, ורק מלאכות מסוימות לצורך קיום האילנות או הצמחים מותרות בתנאים ובהגבלות ההלכתיות המתאימות.
במקביל, החל מראש-השנה של שנת השמיטה חלה מצוות הפקרת הגידולים שיש עליהם קדושת שביעית, כלומר כל גידולי הקרקע, כמו פירות או ירקות (להוציא צמחי נוי, והאילנות עצמם), חובה להפקיר אותם כשחלה עליהם קדושת שביעית (ירקות - החל מהרגע שהם ראויים כבר ללקיטה מתחילת השנה, ופירות האילן - שחנטו לאחר כניסת שנת השמיטה לדעת הרבה מגדולי האחרונים, ויש שחולקים וסוברים שדווקא אם חנטו לאחר ט"ו בשבט של שנת השביעית) ולאפשר לכל מי שרוצה להיכנס לשם ללקוט ולקטוף.
בהחלט.
כנ"ל.
כל כמה שהעץ שייך לבעליו חלה עליו מצוות שמיטה, בשביתה והימנעות ממלאכות האסורות בשביעית ובהפקרת פירותיו.
בברכה שתזכה תמיד לקיים מצוות התורה בשמחה ובהידור
