תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
מדובר אכן בהכרעה לא פשוטה, כאשר מצד אחד ניצבת המצווה הנשגבה של תקיעת שופר, אשר עליה אמרו חז"ל (ר"ה טז.): "ואמרו לפני בראש-השנה מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ובמה בשופר", וברוב השנים (שלא כמו בראש-השנה הקרוב שיומו הראשון חל בשבת ואין תוקעים בו, ואילו ביום השני המצוה היא רק מדרבנן) מדובר במצות עשה דאורייתא ביום הראשון של ראש-השנה, ואילו מצד שני עלינו להתחשב בוודאי במצב הנוכחי, ולעשות ככל יכולתנו שלא לסכן חלילה שום אדם ממתפללי בית-הכנסת. וכבר נשאלנו בעל-פה, בכגון דא, מגורמים שונים, כולל רבני מרכזים רפואיים ובתי אבות, הנערכים כבר לקרא מצות תקיעת שופר למאושפזים ולקשישים הרתוקים למיטותיהם.
הנה מצינו בהלכות ראש-השנה (בשו"ע או"ח, סי' תקפו) כמה וכמה דוגמאות שפוסלים את השופר, וביסודם הם שני פסולים, האחד כאשר הקול יוצא לא רק מן השופר אלא בתערובת של דבר אחד, ואפילו אם הוא יוצא מתוך שני שופרות כשרים (כגון שנתן שופר לתוך שופר אחר) ולא משופר אחד, והשני כאשר הקול משתנה בעקבות שינוי מסוים במבנה השופר שאינו פוסל מחמת עצמו.
אמנם כל זאת בדרך יצירת הקול עד לצאתו מן השופר, אך לא מצינו לכאורה שחסימה כל-שהיא על פיו הרחב של השופר, למעלה ממנו, פוסלת את התקיעות, למרות שהיא עשויה להגביל את צורת יציאת הקול ודרך התפשטותו, ולא נזכר בשום מקום שיש להקפיד שלא יעמוד התוקע מתחת למדף וכיו"ב, אע"פ שגם במקרה זה הדבר מגביל את צורת התפשטות קול השופר, ולכן כך היה עלינו לדון גם במקרה שהמסכה 'מתלבשת' על פי השופר ברפיון ומתנופפת מעליו ולא בתוכו.
נוסף על כך, מבדיקות שערכנו באופנים שונים לא גילינו למשמע אוזן שום שינוי בקול השופר עקב 'הלבשת' המסכה על פיו הרחב, ולכל היותר יתכן שיש שינוי קל בעוצמת הקול ולא בצורתו. ומטעם זה נראה שאין לדון בנדו"ד גם מצד חשש שמיעת קול הברה, כדין תוקע לתוך הבור ולתוך הדות או לתוך החבית. (ונראה פשוט שגפ לדעת הט"ז בסי' תקפז סק"א שמחמיר שהשומע קול שופר מחוץ לבית-הכנסת במרחק קצת לא יצא, וכמו שהאריך בזה הביאה"ל שם ס"א ד"ה ואם, שלדעת הט"ז קול הנשמע מחוץ לבנין והוא רחוק אינו כ"כ חזק כמו קול שנשמע מקרוב ומבפנים, ודינו כקול הברה, מ"מ היינו דווקא מחוץ לבית-הכנסת ומרחוק קצת, אבל בבית-הכנסת גופא לא קפדינן כלל במי שעומד בריחוק מן השופר, כל זמן שהוא שומע היטב את כל התקיעות מתחילתן ועד סופן, אע"פ שהקול הנשמע לאזניו הוא בוודאי בעוצמה פחותה ממי שעומד קרוב ליד השופר).
אך בכל זאת, למרות כל האמור, קשה מאד להתיר בשופי דבר חדש שכזה בקיום מצווה דאורייתא, בשינוי של ממש מצורת התקיעות המקובלת מימים ימימה.
לכן עדיף להיערך מראש מבעוד מועד עם רעיונות אחרים, כדלהלן:
להרחיק ככל האפשר את מתפללי בית-הכנסת מבימת הקריאה עליה תוקעים בשופר, ובמיוחד את המתפללים הקשישים ובעלי קבוצות סיכון, שישבו עד כמה שניתן במקומות מרוחקים משם.
גם הרב המקריא את התקיעות יכול לעמוד במקום מרוחק מהתוקע, ולא צמוד אליו, באופן שהתוקע ישמע אותו, וגם יהיה ביניהם קשר עין, למקרה שירצה לרמוז לו על הצורך לחזור שוב על תקיעה מסוימת שלא עלתה כהלכה וכיו"ב.
במידת הצורך, יש לשקול שהרב יכריז קודם ראש-השנה או קודם התקיעות כי מתפללים קשישים או בעלי קבוצות סיכון רשאים לעזוב את בית-הכנסת (ביום השני של ראש-השנה) לאחר תפילת מוסף בלחש, ואינם צריכים להישאר לשמיעת התקיעות דמעומד שעל סדר הברכות. (ובמקומות בהם נוהגים לתקוע גם על סדר הברכות בתפילת לחש, יש לשקול להורות להם במידת הצורך כי גם את תפילת מוסף שבלחש יתפללו מחוץ לבית-הכנסת או בביתם).
ניתן גם להיערך לבנות על בימת הקריאה של בית-הכנסת מבנה פלסטיק או ניילון סגור מכל צדדיו ומלמעלה, שבתוכו יעמוד בעל התוקע ויתקע בשופר. אך יש להקפיד מאד לעשות זאת כהלכה, באופן שלא יהיה בזה חלילה חשש שהשומעים שומעים גם קול הברה, ויצא שכרנו בהפסדנו, ואולי כדאי לפתוח לצורך כך כמה פתחים גדולים (כמו חלונות) בחלקו התחתון של מבנה זה.
יחד עם זאת, במקומות בהם לא ניתן להיערך בדרכים דלעיל, ויש לחץ כבד מצד המתפללים/גבאים, או כאשר מדובר במוסדות רפואיים, לתקוע בשופר עטוף במסכה, ניתן להתיר זאת באופנים דלהלן, לפי סדר העדיפויות:
בתקיעות של חודש אלול, שהן תקיעות של מנהג, כפי המובא בדברי הרמ"א (שם, ר"ס תקפא), ניתן לעשות זאת ללא כל חשש.
במקום שיש דרישה חד משמעית לכך, ולא ניתן לבצע את כל ההנחיות דלעיל, יש מקום להקל בזאת בתקיעות דמעומד שבחזרת הש"ץ של תפילת מוסף (וכ"ש בתקיעות שבפילת לחש, להנוהגים כן), ובפרט בשנה זו שיום ראשון של ראש-השנה חל בשבת, וכל עיקר חיוב התקיעות ביום השני הוא מדרבנן.
במוסדות רפואיים, בהם נדרשים תנאי סטריליזציה קפדניים ביותר, ולא יאפשרו שם בום פנים ואופן לתקוע בשופר בצורה אחרת, יש לדון להתיר זאת גם בתקיעת שלושים הקולות שתוקעים לעיקר החיוב (ובפרט אם האופציה החילופית לכך תהיה בתקיעת שופר מחוץ למבנה או למחלקה הספציפית, כאשר קיים חשש שלא ישמעו את קולות השופר כיאות, או שזה יהיה כרוך בחששות של קול הברה, ובפרט לדעת הט"ז שהזכרנו לעיל). נוסף על כך, יש לדון במקרה זה גם לענין הברכות על התקיעות, וצ"ע.
ומענין לענין, בהיותנו עוסקים כבר בדיני תקיעת שופר בראש-השנה הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, זו ההזדמנות לאחל לכם, למתפללי בית-הכנסת וחברי הקהילה וכל בני משפחותיהם, ברכת כתיבה וחתימה טובה בתוך כל בית ישראל, שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה, שנה שבה יאמר הקב"ה למלאך המשחית הרף, יסיר מעלינו כל מגפה וכל צרה וצוקה וכל נגע ומחלה, וישלח רפואה שלמה לכל חולי עמו בית ישראל, שנת גאולה וישועה לכלל ולפרט אכי"ר.
