טלפון סלולרישבת
שימוש בטלפון סלולרי לצורך חולה
לרבנים החשובים מהמכון הטכנולוגיה בהלכה אנו אברכים מכולל מאור אברהם במקסיקו סיטי. היה כאן לפני זמן הרב הלפרין שליט"א, ושמענו כמה שיעורים מהרב שליט"א, וראינו גדולתו בחכמת התורה וגם בידע טכני בכל הדברים הקשורים לטכנולוגיה, וראינו שבמכון יש להם ידיעה ברורה מכל דבר הקשורים לזה, ורצינו לשאול בעניין שיחת פלאפון בשבת, אם יכולים להסביר לנו אם יש איסור דאורייתא או דרבנן, ומהו האיסור, או אין שום איסור, כגון לצורך חולה שאין בו סכנה או וכדומה, וגם להתקשר בפלאפון אם יש איסור דאורייתא או דרבנן ומהו האיסור, או שאין שום איסור. אם יש לכם ידע בנושא יעזור לנו הרבה לכל השאלות הרבות המצויות בקהילה, תודה רבה. חנוכה שמח
תשובת רבני המכון:
ברכת ה' עליכם
הנה השאלות ששאלתם הן שאלות יסודיות, הדורשות בירור יסודי והסברים מקיפים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה הלכתית, דבר שלא ניתן לעשותו בתשובה קצרה, מה גם שעצם הדיון אם מדובר באיסורים דאורייתא או באיסורים דרבנן, ואצ"ל על הצד שאין בזה כל איסור, הם מן הדברים שאין ראוי למדרש בהו בפרקא ולהורות לרבים, שכן הדבר עלול להביא ח"ו לפירצה בחומת השבת, כאשר יהיו כאלה שיתלו עצמם שאין בזה אלא איסור דרבנן, ואולי יש סברא שאין בזה איסור כלל, בעוד שכמובן עלינו להיזהר בתכלית הזהירות ולגדור גדר גם באיסורי דרבנן.
לפיכך לא נשיב בדרך של מסקנות ברורות למעשה, אלא רק נפרוס בפניכם בקצרה ובתמציתיות את צדדי השאלות והמו"מ בזה, יחד עם קצת מראי-מקומות, באופן שמי שהוא חכם ומבין מדעתו ידע את אשר לפניו להורות כדת של תורה במקום חולי וכיו"ב עם כל הזהירות המתבקשת.
חיוג בטלפון סלולרי אינו כרוך בהדלקת חוטי להט או נורות להט, כך שאין בו משום חשש מלאכת מבעיר דאורייתא מדין 'גחלת של מתכת' לדעת הרמב"ם (רפי"ב מהל' שבת) ועוד.
אמנם הוא כרוך בהפעלות חשמליות, אשר כידוע כל הפעלה חשמלית לדעת הגאון ה'בית-יצחק' (שו"ת בי"צ יו"ד ח"ב, במפתחות והגהות שבסוף הספר סי' לא) אסורה מדרבנן משום איסור 'מוליד', ואילו לדעת החזו"א (או"ח, סי' נ סק"ט): "כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות, וקרוב הדבר דזה בונה מה"ת, כעושה כלי".
בדברי החזו"א (שם) נראה שהגדרת ההפעלה כ'בונה' כיון שמעמידו על תכונתו הוא משום החיבור של פרקים המתרחש בסגירת המעגל החשמלי וקירוב החוטים זה לזה, ואילו במכתביו להגרש"ז אויערבאך ('מנחת-שלמה' סי' יא) הוא חידש את ההגדרה של החייאת המכשיר וכדו' 'ממוות לחיים'. ויש לדון איזו מן ההגדרות הוא נקט לעיקר, ואולי שתיהן גם יחד או כל אחת מהן בפני עצמה. ולאור האמור יש לדון בהפעלות חשמליות בחיוג בטלפון סלולרי, שאין בו סגירת מעגלים חשמליים של ממש באמצעות קירוב וחיבור של חוטי חשמל.
ביותר יש לדון לקולא בחיוג בטלפון סלולרי באמצעות מסך מגע קיבולי (Capacitive)שהוא כיום מסך המגע המצוי בדרך-כלל, כאשר הטכנולוגיה פועלת באמצעות גוף האדם. שיש בו הרבה נוזלים, מלחים ומתכות, שהופכים אותו למוליך חשמלי (מצופה כמובן במבודד דק - העור), וכמו כל מוליך, גם לגוף יש תכונה של קיבוליות, כלומר יכולת לאגור מטען חשמלי מסוים.
סברא נוספת שיש לדון בה היא על יסוד דברי החזו"א (או"ח שם) ובמכתביו (שנדפסו במנח"ש שם, מכתב א, ובמהדורות החדשות של ספרי חזו"א, או"ח, סי' קנו בהשמטות לסי' שיג, מכתב א) שעולה מהם כי יש חילוק בין כלי שעיקר תשמישו הוא במצב אחד של פעולה, והפסקת פעילותו נעשית מסיבות צדדיות, שהפעלתו נחשבת כ'בונה' כיון שמעמידו על תכונתו, לבין כלי שכל עיקר השימוש בו הוא בשני מצבים מתחלפים או יותר, שהדבר נחשב כ'שימוש', אשר עפי"ז דן הגרש"ז אויערבאך (מנח"ש סי' י, אות ו בתחילתו, ובסי' יא, אות ב, ד"ה גם אם) בדעת החזו"א לגבי תרמוסטט במקרר ולגבי מאוורר, וממילא יש מקום לדון לפי"ז גם לעניין חיוג בטלפון. ועי' בזה בשו"ת 'מעשה-חושב' (ח"א, סי' ט, אותיות ד- ה) ובס' 'החשמל בשבת' (פ"ו, אותיות ב-ג ואות ז).
בנוגע לעצם השיחה בטלפון הסלולרי לצורך חולה יש מקום להקל יותר. ועי' בשו"ת 'מעשה-חושב' (ח"א, סי' ג, אות ו, וסי' ד, אות ז או"ק ד).
בברכת שבוע טוב וחנוכה שמח
