שימוש בכיריים אינדוקציה

שלום וברכה למעשה, אם לא היתה עצה אחרת היה ניתן להקל לייחד פינה נפרדת במשטח לבישול חלבי, שלא במקומות המיועדים לבישול בשרי, ובמקרה של גלישה, הן מסירים בשריים והן מסירים חלביים, להסתפק בניקוי יסודי של הגלישה. וזאת מאחר שהמשטח של כיריים אינדוקציה הוא קר לחלוטין מצד עצמו, והוא מתחמם רק מחמת הסירים החמים המונחים עליו, אפשר שיש לדון במה שגולש או נשפך עליו כדין תתאה גבר, שאינו מבליע אלא כדי קליפה, וכמבואר בשו"ע (יו"ד, סי צא ס"ד), ונתבאר בתו"ד המג"א (סי' תסז סקל"ג) דבדיעבד אין הקליפה אוסרת, שאינו אלא חומרא בעלמא, והו"ד בפמ"ג בכמה מקומות, ואף שמדברי הש"ך (יו"ד שם, סק"ח) נראה שחולק ע"ז, מ"מ גם הוא מודה דבמקום דלא שייך קליפה או שיש ששים כנגדה מותר בדיעבד. אלא דלאידך גיסא יש לפקפק בכל עיקר הדברים, אם בכה"ג דיינינן דין תתאה גבר, די"ל דכל דין תתאה גבר הוא כשהעילאה כבר אינו מחובר למקור החום, דהשתא התתאה גבר שמצננו עד שאינו יכול להבליע בו, ומ"מ אדמיקר ליה בלע כדי קליפה, משא"כ בנדו"ד שהעילאה (דהיינו סירי הבישול) מחוברים כל העת למקור החום, שהוא האינדוקציה, אינם מתקררים ע"י התתאה (שהוא המשטח) ומבליעים בו לגמרי. אבל גם בלאו-הכי, הרי מדובר במשטח העשוי בדרך-כלל מזכוכית, או מקרמיקה, שגם היא ביסודה עשויה ממרכיבי זכוכית, אשר בני עדות המזרח בוודאי אין להם לחוש כלל למה שגולש ונשפך על המשטח, ועפ"י מה שפסק מרן המחבר בשו"ע (או"ח, סי תנא סכ"ו; ויו"ד, סי' קלה ס"ח), שכלי זכוכית אינם בולעים. וגם בני אשכנז ההולכים לפי פסקי הרמ"א (או"ח שם, לגבי בליעות חמץ לפסח) יכולים להקל יותר בבליעות של בשר וחלב בזכוכית, כפי שמובא בספרי גדולי הפוסקים (כנה"ג, יו"ד סי' קכא, בהגה"ט סקכ"ה; פמ"ג, או"ח סי' תנא, במשב"ז סקל"א; שד"ח, אס"ד, מע' ה, אות כט; דרכ"ת, יו"ד שם סק"ב), ובפרט כאשר לא מדובר בכלי בשר וחלב שבלעו לתוכם כתוצאה מבישול בהם או בשימוש בהם בכלי ראשון, אלא רק בחששות של גלישה עליהם, שאם נבלעה בהם עלולה הבליעה להיפלט ולהיבלע בסיר אחר שעל המשטח אם תהיה רטיבות ולחות ביניהם, דבכה"ג אין לנו ראיה אפי' לענין פסח שגם בזה החמיר הרמ"א שלא מועיל לזה הגעלה. ואפשר עוד, דאפי' לגבי פסח במקום שבד"כ השימוש הוא בסירים יבשים על משטח יבש, וכל החשש הוא רק כי לעיתים נוצרת גלישה מסירי החמץ של כל ימות השנה על המשטח, ובנוסף לכך קיים חשש לגלישה מסירי הפסח על המשטח והעברת הטעם הבלוע במשטח באמצעות הלחות שבין הסירים למשטח, יש מקום לדמות זאת לכלי זכוכית שרוב תשמישו בצונן ומיעוט תשמישו בחמין, שבשו"ע הרב (סי תנא סע"ג) מתיר בדיעבד אם השתמשו בו ללא שום הכשר, והו"ד במ"ב (שם ס"ק קנה) ובשעה"צ (ס"ק קצה) עיי"ש. אך בפועל ישנה עצה טובה ומהודרת ביותר, והיא לרכוש 'מתאם אינדוקציה' גדול יחסית, שהוא כעין סיר/מחבת, המיועד להניח בתוכו סירים שאינם מתאימים לבישול באינדוקציה, ולייחד אותו לבישול חלבי (שהוא בדרך-כלל הבישול הפחות מצוי, לעומת בישול בשרי), כלומר שכל סיר או מחבת חלביים יונחו רק בתוכו ולא ישירות על-גבי המשטח, כך שגם אם יגלוש או יותז משהו מהכלי יהיה זה מן הסתם לתוך 'מתאם האינדוקציה' ולא על המשטח עצמו. ובאופן זה השימוש לבשר ולחלב יהיה באופן המהודר ביותר. לגבי הכשרה לפסח - מצו"ב הבטאון החודשי של המכון לחודש ניסן אשתקד, שם התפרסם מאמר 'על משמר הפסח', עם הוראות הכשרה מפורטות ומדויקות לפסח לכיריים אינדוקציה. יחד עם זאת, גם לגבי פסח אנו ממליצים להדר ולהשתמש מתחת לכלי הפסח אך ורק ב'מתאמי אינדוקציה', או במשטחי סיליקון בעובי של עד 5 מ"מ (שאינם חוסמים את האינדוקציה), וכפי שמובא גם במאמר האמור. בברכת כתיבה וחתימה טובה