שימוש במכשירי מיני-בר משרדיים

שלום רב קראתי באיזשהו עלון כי יש בעיה להשתמש במכשירי מיני-בר משרדיים, העומדים לשירות העובדים והציבור, מאחר שהם לא נטבלו. האם אכן כן? והאם יש בעיות נוספות של כשרות וכדומה? רוב תודות וברכות לכם על עבודת הקודש שאתם עושים ועל הסיוע שאתם מגישים תמיד לציבור כולו. מירי ש. אשדוד

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה לגבי עיקר חיוב טבילת ברי מים ומיני-ברים למיניהם, המיוצרים כולם בחו"ל, יש לדון הרבה מבחינה הלכתית. מצו"ב הבטאון החודשי של המכון לחודש כסלו תשפ"א, שם התפרסם מאמר מקיף אודות השימוש במיני-ברים בשבת, על כל מכלול הבעיות, כולל גם על שאלת חיוב הטבילה, לצד הפתרונות המהודרים והמלאים שבמיני-ברים באישורנו ההלכתי למהדרין. למעשה, אנחנו מאשרים לפטור מטבילה רק את דגמי המיני-בר של נועם 1 ונועם 2 המיוצרים בחו"ל ברשות היבואנים היהודים, שהם גם שומרי תו"מ, והכל בהסכמים וחוזים תקפים ואמינים הן מבחינה הלכתית והן להבדיל מבחינה חוקית משפטית, תחת פיקוחנו והנחיותינו ההלכתיות, ואילו לגבי כל שאר ברי המים והמיני-ברים שבאישורנו ההלכתי לשימוש בשבת, אם זה במים הקרים בלבד ואם זה בחמים ובקרים גם יחד, אנו מדגישים באישור ההלכתי כי המכשיר מיוצר בחו"ל, כך שכל אחד יעשה בעצמו שאלת חכם וינהג כדעת רבותיו. שכן יש כמה סברות הלכתיות די מבוססות שהמכשירים הללו פטורים מטבילה, הן מחמת שכל תשמישן הוא אך ורק במחובר לקרקע, בחיבור לרשת החשמל מחד ולרשת המים מאידך, כאשר ללא חיבורים אלו לא ניתן לעשות בהם כל שימוש שהוא, והן מחמת שהחיבור הראשוני לרשת המים דורש בדרך-כלל מעשה אומן, וללא חיבור זה אין כל שימוש במכשיר, כך שכשהחיבור נעשה על-ידי בעל מקצוע יהודי יתכן כי זה נחשב כגמר מלאכתו בידי ישראל שפוטר מטבילה. מעתה, כאשר מדובר על מכשיר מיני-בר המוצב במשרד או בכל מקום ציבורי אחר, לשירות העובדים ו/או המבקרים, יש לצרף גם את דיעות הפוסקים (ראו: דרכי-תשובה, סי' קכ סק"ע וסקפ"ח) שכלים שנרכשים לכתחילה לצורך שימוש של אחרים נחשבים ככלי סחורה שאינם צריכים טבילה. והאמת היא, שלגבי עצם השימוש במכשירי המיני בר שבמקומות ציבוריים בלאו-הכי לא היה צורך להחמיר, שכן חובת טבילת כלים אוסרת להשתמש בכלי שאינו טבול כדין, אבל אם עברו והשתמשו בו ללא שהטבילוהו קודם לכן לא נאסר האוכל שהוכן בו, כמו שפסק הרמ"א בשו"ע (יו"ד, סי' קכ סט"ז): "ואם עבר והשתמש בכלי בלא טבילה לא נאסר מה שנשתמש בו", אשר לאור זה גם אילו המכשירים הללו חייבים בטבילה לא נאסרו המים שהתקררו או שהוחמו בהם, ומותר למזוג מהם מים קרים או חמים לתוך כוס חד פעמית (או לתוך כל כלי אחר שהוטבל כדין או שפטור מטבילה) ללא כל חשש. אלא שיש מקום לדון מצד המים החדשים שנכנסים בעקבות צריכת המים למיכלי הקירור או החימום, שתוצאה זו כבר נחשבת כשימוש בכלי, ויש צדדים שונים לכאן ולכאן אם יש לו למי שצורך ומוזג את המים לחוש לתוצאה זו, אך בוודאי שלעניין זה ניתן לסמוך על צירוף כל הסברות שהוזכרו לעיל שמכשירים אלו פטורים מטבילה. ובאשר לחששות כשרות בברי מים ובמיני ברים שבמקומות ציבוריים הרי שבשימוש במים הקרים בוודאי שאין כל בעיה, ואילו בשימוש במים החמים אם יודעים שבדרך-כלל השימוש בהם הוא אך ורק למזיגת מים חמים לכוסות חד פעמיים לצורך שתיית קפה או תה אין צורך לחשוש. מצו"ב הבטאון החודשי של המכון לחודש אייר תשפ"ב, שם בעמודים 18-19 התפרסמה תשובה הלכתית על שאלה דומה לזו לגבי חששות כשרות במכשירים אלו. בברכה מרובה