שימוש ב'נינג'ה גריל' לבשר ולחלב

שלום וברכה קיימים דגמים שונים של סירים מעין אלו, המשמשים לפונקציות שונות, ואיננו יודעים בדיוק לאיזה מכשיר בדיוק כוונתכם, האם למכשיר עם מגירה אחת שרוצים אולי להשתמש בה עצמה הן לבשר והן לחלב באמצעות הכשרתה בין השימושים, או שמא למכשיר עם שתי מגירות, שרוצים להשתמש באחת לבשר ובשניה לחלב. אנו מצרפים תשובה הלכתית שהשבנו לא מכבר על מכשיר דומה עם מגירה אחת: ככל שמדובר בהכשרת המגירה, המשמשת בעצמה ככלי החימום והבישול, הטיגון, הצליה או האפייה, הרי ראשית יש לוודא למעלה מכל ספק שהיא נקיה לחלוטין מכל שיירי אוכל בעין או שומנים דבוקים, כולל כל הפינות הנסתרות במכשיר, אליהן יכולים היו שיירי האוכל להגיע. לאחר מכן מותר מעיקר הדין להכשיר את המכשיר משימוש בבשר לשימוש בחלב או להיפך באמצעות הפעלתו למשך זמן במידת החום המקסימלית, שיכולה להגיע ל-210 מעלות צל', שהיא בוודאי בכלל חום של 'ליבון קל' הדרוש להכשרה כגון דא, גם אם הבליעות הן כתוצאה מצליה ואפייה יבשה או טיגון ללא שמן וכדומה, שכן הן מוגדרות הלכתית כ'היתירא בלע'. אולם לא ניתן להכשיר במידת חום זו מחמץ לפסח או מבליעות של שאר איסורים (כולל בליעות של בשר וחלב גם יחד), שנדרש להם - בשביל הבליעות היבשות ללא רוטב - 'ליבון חמור', ברמת חום גבוהה בהרבה, שלא ניתן בשום פנים ואופן להגיע אליה במכשיר זה. במהלך ההכשרה מבשר לחלב או להיפך, יש לשנות - בכל עשר דקות בערך - את מגוון התוכניות והאופציות של המכשיר, על-מנת לוודא כי הוא הוכשר בכל סוגי החום וגופי החימום שיתכן כי בלע על-ידם. גם אם השתמשו במכשיר בדרך כלל למאכלים בשריים, ובטעות השתמשו בו פעם למאכל חלבי, או להיפך, ניתן להקל להכשיר בדרך זו, ולסמוך על דעת שו"ע הרב (או"ח, סי' תנא סי"ג, בהגהה) והחוו"ד (יו"ד סי' צג, ביאורים סק"ב, בתו"ד) שגם באופן זה נחשב הדבר כ'היתירא בלע' , שדי לו ב'ליבון קל', וכמו שנראה גם מתו"ד הנקוה"כ (יו"ד שם, ע"ד הט"ז סק"ב), ודלא כדעת הפמ"ג (או"ח, סי' תסא, בא"א סק"א) שמחמיר בזה כ'איסורא בלע', שהוא צריך 'ליבון חמור'. יחד עם זאת, מנהג בני אשכנז הוא שלא להכשיר לכתחילה כלי בשר לשימוש של חלב או להיפך, כמבואר בדברי המג"א (סי' תקט סקי"א), וכפי שהביאו הבאה"ט (יו"ד, סי' קכא סק"ג במוסגר) ובמ"ב (סי' תנא סקי"ט), למרות שיש שסוברים (עי' שעה"מ פ"ד מהל' יו"ט ה"ח) שמנהג זה הוא רק לגבי הגעלה ולא לגבי ליבון. ולמעשה אינם עושים כן אלא רק בדיעבד להכשרת כלי בשר שבלעו בטעות מחלב או להיפך, או כאשר בלאו-הכי מכשירים את הכלי לפסח, כפי שמובא בדברי הפוסקים (עי' שו"ת חת"ס חיו"ד, סי' קי; פ"ת, יו"ד, סי' קכא סק"ז; מ"ב סי' תנא סקי"ט). אמנם בני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזאת, כמו שעולה מדברי הפר"ח (יו"ד, סי' צז סק"א) והרחיד"א בספרו 'מחזיק-ברכה' (או"ח, סי' תקט סק"ב). וממילא הם יכולים מן הדין להכשיר את המכשיר כאמור לעיל. יחד עם זאת, מאחר שמדובר בדרך הכשרה מורכבת יחסית, לא מומלץ גם לבני עדות המזרח לנהוג כן בקביעות, וראוי להימנע מלסמוך על כך כדרך שימוש קבוע לבשר ולחלב על-ידי הכשרה שכזו ביניהם, ורק במקרה חריג או כאשר אירעה טעות ניתן לנהוג כן. אם המכשיר עליו אתם שואלים אינו תואם בדיוק את נתוני התשובה הנ"ל, אנא פרטו יותר ונשתדל להשיב על כך. בברכה מרובה