שימוש בסנן מים תת-כיורי בשבת

שלום וברכה שאלת השימוש בסנני מים בשבת היא שאלה מורכבת למדי, התלויה בהרבה פרטים המשתנים מסוג סנן אחד למשנהו, שגם בכל אחד מהם קיימים בדרך-כלל כמה שלבי סינון שונים זה מזה, והדבר תלוי למשל: אם מדובר בסינון באמצעות גוש פחם יצוק או באמצעות גרגירי פחם המתערבים בתוך המים, וכאשר מדובר בפחם יצוק אם הוא מסוג עמיד או מסוג שמתפורר ומתערב עם המים, אם קיימים בהם גם כדורי פיליבוס שקופים קטנים, המצויים לרוב בסנני המים, אם הספוגים מוחלפים בתדירות גבוהה או רק לעיתים רחוקות, באופן שהם פשוט מזהמים את המים העוברים דרכם בלכלוך הרב הדבוק עליהם, והעיקר האם המים רק זורמים דרך הסננים, שאז ניתן לדמות זאת לדין 'משמרת', או שכפי המצוי שתמיד יש כמות מים מסוימת שמתעכבת ונאגרת בדרכה בכלי קיבול בגדלים שונים, כאשר המים שם הם עכורים כתוצאה מהלכלוך שנדבק והצטבר בהם במהלך תהליך הסינון, ורק בפתיחת הברז הם ממשיכים הלאה בתהליך ומסתננים, ובדרך-כלל קשה להקל בזה מחמת אחד לפחות מתוך הפרטים הנזכרים אלא שמתוך שאלתך אנו למדים כי לגביכם אין צורך כלל לדון בכל השאלות האמורות, ואין שום סברא להקל לכם בזה. שכן כל מה שיש לדון הוא רק כאשר גם קודם הסינון המים ראויים לשתיה לרוב בני-אדם, שאז אם הסינון מתבצע באופן של זרימה רציפה, שנכנסים לשם המים הראויים לשתיה ומסתננים יותר בדרכם, הרי אין בכך משום 'בורר', באופן שלא מתערבים בהם בתהליך הסינון חומרים נוספים שמזהמים אותם, ועל יסוד מה שנפסק בשו"ע (או"ח, סי' שיט ס"י): "יין או מים שהם צלולים מותר לסננן במשמרת, הגה, ואע"פ שיש בו קיסמין דקין, הואיל וראויין לשתות בלאו-הכי (סמ"ג)". ועי' במש"כ בשו"ע הרב (שם, סי"ג) בתוספת ביאור: "יין או מים שהם צלולים מותר לסננן במשמרת כדי שיהיו צלולין יותר, או אפילו מפני הקמחין שעל-פני היין, או שנפלו בו קיסמין דקין, ואינו חשוב כבורר, הואיל וראוי לרוב בני-אדם בלא ברירה זו". ועי' גם במש"כ המ"ב (שם סקל"ד וסקל"ה). אמנם כבר כתב הפמ"ג (שם, במשב"ז סק"ו) דמשמע שמי שהוא איסטניס אסור לו משום בורר, והניח ב'וצ"ע'. ואילו ה'ביאור-הלכה' (שם, ד"ה הואיל) העתיק דבריו לאיסור: "ומי שהוא איסטניס ואי-אפשר למשתי הכי היכא שיש בו קיסמין וכדומה אפשר אף דרובא דאינשי לא קפדי כלל לא אמרינן בטלה דעתו, ולדידיה אסור, דהוה בורר (פמ"ג)". ועי' בזה גם בשו"ת מהר"ם שיק (חאו"ח, סי' קלד) מש"כ בזה. לכן מאחר שלדבריך התרגלתם כולכם 'לשתות אך ורק מים מסוננים' ואתם 'ממש לא מסוגלים כלל לשתות מי ברז רגילים לא מסוננים' הרי שהינכם ללא כל ספק בכלל איסטניס, שבכל צורת סינון יש לו לחוש משום 'בורר'. העצה שכתבת אכן יכולה להיות מושלמת ומהודרת לחלוטין, בתנאי שמיכל האגירה ממוקם לאחר כל מערכת שלבי הסינון, וממנו ועד לברז הצריכה שעל משטח השיש במטבח אין סנן בעייתי נוסף, או שיש סנן הפועל על בסיס פחם מוצק, ומאחר שיש להניח כי המים המסוננים שבמיכל האגירה כבר ראויים בעיקרם לשתיה גם לאיסטניסים כמותכם. מאחר שמדובר בפעולת סגירה מכנית לחלוטין ניתן לעשות זאת גם בשבת עצמה אם שכחו לעשות כן מערב-שבת. בברכה מרובה