שימוש בשבת במים קרים העוברים בצינורות חשופים לשמש ומתחממים מאוד בימי הקיץ

שלום וברכה מתוך הדברים אנו מבינים כי כוונתך בעיקר לשאול על צריכת מים מהברז, שמזרימה בעקבותיה מים קרים מהרשת לתוך הצינורות החשופים, שם הם עלולים להתחמם עד למידת חום שאולי יש לחוש היא בגדר היס"ב, שע"ז שאלת אם בישול וחימום המים הקרים מהרשת כתוצאה מצריכת המים דינה בוודאי כבישול בחמה שהוא מותר. ואכן הצדק עמך, כי המים המתחממים בצינורות החשופים דינם בוודאי כבישול בחמה, דעד כאן לא דנו הפוסקים בדור שלפנינו בדבר חימום מים בדוד-שמש בשבת האם דינם כבישול בחמה או בתולדות חמה אלא מצד שהמים מתחממים שם דרך הקולטים, אבל כאשר השמש מחממת ישירות את הצינורות שהמים בתוכם הר"ז כאמור ללא ספק כבישול בחמה. (ועי' בשו"ת 'מעשה-חושב' ח"ח, סי' ד, אות ד, שביאר שגם כאשר תהליך החימום מתבצע באופן שהחמה מחממת תחילה את הכלי והוא זה שמחמם את האוכל שכבר נמצא בתוכו נחשב הדבר כבישול בחמה). אלא שאף אם נדון בזה בוודאות כבישול בחמה עדיין היה מקום לכאורה לחוש לאפשרות של עירוב של מים קרים במים החמים, במהלך יציאת המים מהברז, ובעיקר בשעת כניסת מים קרים מהרשת אשר מתערבים במים החמים שבצינור, באופן שאם המים הקרים, או חלקם, יתחממו כתוצאה מהמפגש והעירוב עם המים החמים הר"ז עתה כבישול ב'תולדות חמה' שהוא אסור מדרבנן. אמנם הלכה למעשה אין צורך לחוש לזה מכח כו"כ סברות הלכתיות: שהרי אין זה ברור כ"כ שהמים בצינורות אכן מתחממים עד למידת חום שיש לחוש שהיא בגדר היס"ב, אשר היא נעה בין 40 ל-45 מעלות צל', בהתאם לדיעות השונות (כאשר אצלנו התקבל, מכח בדיקות רבות וממושכות שנערכו בשעתו, לחוש לכך החל מחום שמעל 42 מע' צל'). וגם אילו הם מגיעים לחום זה הר"ז עדיין רק בגדר ספק חום שהיס"ב, שאנו נוקטים בו לחומרא, בפרט בכל מה שכרוך בחשש בישול דאורייתא, אבל מידת חום שהיא בוודאות בשיעור שהיס"ב - כדי להקל בה בבישול אחר בישול וכל כיו"ב - היא גבוהה בהרבה (ראה: שש"כ פ"א הע' טז מש"כ בזה, ומה שציין לשו"ת אג"מ שנקט במידות חום הנעות בין 70 לכ-80 מע' צל'; שו"ת 'מעשה-חושב' ח"א סי' יט, וח"ה סי' כה אות י, שלדעתו חום שהוא מ-60 מע' ומעלה דינו בוודאות כחום שהיס"ב גם לקולא) והמים שבצינורות בוודאי לא מגיעים אליה. גם החשש של התחממות המים הקרים כתוצאה מהתערבותם עם המים החמים אינו ברור והוא רחוק למדי, שכן בכל מקרה הרי לא מדובר במים חמים מאוד ובכמות גדולה, כך שהסיכוי שהם יחממו גם את המים הקרים שבסביבתם עד לחום שהוא בגדר ספק חום שהיס"ב לחומרא הוא קטן מאד, מה גם שאילו זה אכן מתרחש אין זה אלא בטיפות המים הראשונות הנפגשות במים החמים ומתערבות מיד ומתקררות, ויעויין בשו"ת 'מעשה-חושב' (ח"א, סי' יח) שהאריך להוכיח בנידון אחר, שאין לחוש כלל לחימום של טיפות מים בחום גבוה שהיס"ב עקב מגען עם גוף חימום חשמלי, כאשר לאחר מכן הן מתערבות מיד בתוך המים המרובים הפושרים שהם למטה משיעור חום שהיס"ב. ועוד שחימום המים בצינורות המים הקרים החשופים לשמש הוא בוודאי בגדר של 'לא ניח"ל'. אשר מכח צירוף כל הספיקות והסברות הללו נראה שאין לחוש לכך בחשש איסור דרבנן של בישול ב'תולדות חמה'. בברכת שבת שלום