שבת
שמיעת חדשות בשבת בעת מלחמה לשם סקרנות
שאלות בנושא שמיעת חדשות בשבת בעקבות סקרנות גרידא בימי מלחמה: האם מותר לשמוע בשבת חדשות ברדיו הפתוח מבעוד יום בתחנה של גויים (כגוןBBC או CNN). האם מותר לשאול גוי מה אמרו בחדשות בשבת? והאם יש הבדל בין אם דרכו של הגוי להאזין לשידורים של יהודים או לשידורים של גוים? והאם יש הבדל בין שאלה באופן חד פעמי לבין שאלה לגוי המצוי דרך קבע בבית (כגון מטפל סיעודי)? האם מותר להתעדכן מאיש שירותי הצלה המשתמש לצורך הצלה במכשיר קשר ואגב גם מקבל עדכונים על הנעשה בארץ? יישר כח חיים ר. ירושלים
תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
איננו רוצים להיכנס לפרטי השאלות והדקויות שביניהן, שכן השבת היא יום מנוחה וקדושה, ואין זה מן הראוי לתת מלכתחילה כלים וכללים כיצד לעשות שבתו חול ולהפר את קדושת מנוחת השבת גם בדרכים מותרות כביכול.
וכבר נפסק בשו"ע (או"ח, סי' שז ס"א): "ודבר דבר, שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך בחול... ואפילו בשיחת דברים בטלים אסור להרבות". וכתב ע"ז המ"ב (שם, סק"ב): "דברים בטלים, היינו שאין בהם זכר לעשיית מלאכה ועסקים כלל, וגם אין בהם דברי גנאי וקלות ראש, דאל"ה אפילו מעט אסור".
והן אמת שהרמ"א (שם) כתב ע"ז: "ובני-אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים עונג להם מותר לספרם בשבת כמו בחול" וכו'. אך כבר כתב ע"ז המ"ב (שם, סק"ד): "ומ"מ יזהר מלהמשיך הרבה בזה, דאף בדבר שהוא עונג גמור כמו אכילה ושתיה ושינה מבואר בסימן ר"צ ובב"י סימן רפ"ח דאין להמשיך הרבה, דלאלו שאינם עוסקים בתורה בימות החול ניתן שבת עיקרו לד"ת, ואפילו לתלמידי-חכמים היגעים בתורה כל ימות השבוע ג"כ איתא באחרונים שלא ירבו בו יותר מדאי משום ביטול תורה". ועוד כתב המ"ב (שם, סק"ה) עמש"כ הרמ"א "מותר לספרם בשבת" וז"ל: "לאו משנת חסידים היא, והנשמר מלדבר דברי חול קדוש יאמר לו" וכו'.
מובן מאליו, שכאשר מדובר במטרה להיוודע אם יש חשש סכנה על-מנת להתנהג בהתאם לפי ההנחיות המקצועיות, וכ"ש כאשר מדובר במי שיש לו תפקיד הנוגע לשירותי הצלה וכדו', שמותר וחובה להיות מעודכנים במתרחש.
ככל שמדובר בסקרנות גרידא, יש אכן להימנע מכך ככל האפשר, כאמור מעלה. ומי שבכל זאת מרגיש צורך גדול להתעדכן, וחוסר העדכונים גורם לו צער של ממש, מותר לו לעשות זאת בקצרה ובאקראי בכל אחת מהדרכים עליהן שאלתם, אך כמובן שלא בקביעות ובתדירות רבה. אך בכל מקרה אין להתיר לבקש מגוי לשמוע עבורו את החדשות כדי לעדכן אותו.
בברכה מרובה
