שמיעת מגילה לכבדת שמיעה

שלום וברכה בעיקר הדין אם ניתן לצאת חובת מצוות שבשמיעה, כמו קריאת המגילה, באמצעות מכשירי שמיעה, רבו הדיעות בין פוסקי הדורות האחרונים, כאשר רובם דנו בעיקר לגבי שמיעה דרך רמקול או דרך הטלפון, כמו שהרחיב בזה מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ('מנחת-שלמה' קמא, סי' יא), ויש מתוכם שהשוו ביניהם לבין מכשירי שמיעה, ויש שכתבו לחלק בין תקיעת שופר לקריאת המגילה (ראה: שו"ת 'מנחת-יצחק' ח"ב, סי' קיג, מתשובת הגרצ"פ פראנק זצ"ל, וכ"ה בס' 'מקראי-קודש', פורים, סי' יא), וכבר הובאו הרבה מן הדיעות בס' 'החשמל-בהלכה' (הוצאת המכון, ח"א, פי"ג). וראה גם מש"כ בזה ראש המכון המנוח, הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל, בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (ח"א, סי' א, אותיות ו-יב, לגבי מגבירי קול; ח"ג, סי' טז, אות ג, לגבי מכשירי שמיעה; ח"ד, סי' לט, אותיות ד-יד, לגבי מתקן דיבור חשמלי). לפיכך מי שאין לו כל ברירה ואינו שומע כלום, או שאינו יכול כלל לשמוע כראוי, ללא מכשיר שמיעה, בוודאי יש לו לשמוע את קריאת המגילה באמצעות המכשיר, ויש לו על מי לסמוך. אלא שלכתחילה בוודאי ראוי שיצא בברכת אחרים, וכ"ש שלא יוציא אחרים בקריאתו. אולם מי שיכול לשמוע מעט גם ללא המכשיר, במיוחד כאשר הוא עומד סמוך לקורא, למרות שבאופן שכזה יש יותר שנוטים לומר שהוא יוצא בשמיעתו וגם יכול להוציא אחרים, אך למעשה עדיף ללא כל ספק שישתדל ככל האפשר להקשיב לקריאת המגילה ללא המכשיר. וממילא גם גברים כבדי שמיעה, שלא מתאפשר להם לעמוד סמוך לבעל הקורא בבית-הכנסת ולשמוע היטב מפיו כל מילה ללא המכשיר, עדיף שיקראו בעצמם את המגילה, אם הם יודעים, או שישמעו מפי אחרים בבית. למרות שכמובן יש מעלה גדולה וחשובה מאד בקריאת המגילה בבית-הכנסת, כמש"נ בשו"ע (או"ח, סי' תרצ סי"ח) שצריך לחזר אחר עשרה ורק אם א"א בעשרה קורים אותה ביחיד, ובדברי המג"א (שם סקכ"ג) מבואר שמצווה לקרותה בציבור בבית-הכנסת משום 'ברוב עם הדרת מלך', והו"ד במ"ב (שם סקס"ד ובסי' תרפז סק"ז). וע"ע במש"נ בשו"ע (שם, סי' תרצו ס"ד, וברמ"א שם, וס"ה) ובמ"ב (שם סק"י וסקי"ב וסקט"ז) לעניין אבל רח"ל. אך מ"מ אין זה אלא 'למצווה מן המובחר', כלשון המג"א (סו"ס תרצ), ובוודאי שככל שהדבר נוגע לעצם השמיעה כראוי, עדיף לקרוא או לשמוע ביחיד ולקיים את עיקר המצווה כהלכתה. עאכו"כ כאשר מדובר באשה, שלא נתפרש כ"כ להדיא שגם לגבי נשים יש מצווה מן המובחר ומעלה של 'ברוב הדרת מלך', שכן בשו"ע (שם, ר"ס תרפט) נפסק: "הכל חייבים בקריאתה אנשים ונשים" וכו', וכתב ע"ז המג"א (שם סק"א): "ולכן צריך לקרותו בביתו לפני הבתולות", אלא שהבאה"ט (שם סק"א) הוסיף ע"ז: "ובקצת מקומות נוהגים שהבתולות הולכים לבית-הכנסת נשים (כלומר: לעזרת הנשים) לשמוע המגילה". ועי במש"כ בזה המ"ב (שם סק"א) וע"ע במש"נ בשו"ע (שם, ס"י) ובביאה"ל (שם, ד"ה מנהג). ויעויין ב'שבלי-הלקט' (ענין פורים, סי' קצה, בתו"ד) שכתב להוכיח דקיי"ל שמגילה בזמנה אינה צריכה עשרה: "ומנהג כל הישיבות כרב, שיחיד קורא אותה ומברך לפניה ולאחריה ויוצא בה בזמנה בי"ד ובט"ו, וחייב אדם לשמוע אותה בציבור בתפילת ציבור, ואם אינו יכול קוראה ודיו, והלא כל הנשים חייבות במקרא מגילה, וכי בעשרה קורין אותה להן, אלא כל אדם משמיע אותה לאנשי ביתו בכל ברכותיה ביחיד, ומוציאין ידי חובתן ביום ובלילה, שאף הן היו באותו הנס וחייבות במקרא מגילה וכו', וכן מנהג בכל ישראל", דנראה מדבריו דפשיטא ליה דלגבי נשים אין כל מצווה לשומעה בעשרה או בבית-הכנסת. ואפשר שיסוד דין 'ברוב עם הדרת מלך' אינו מתקיים רק במי ששומע ויוצא ידי חובתו יחד עם ציבור גדול בבית-הכנסת, אלא דווקא באופן שהוא עצמו גם מצטרף לציבור. ועי' היטב במש"כ הביאה"ל (סי' תרצ סי"ח, ד"ה צריך). אשר לפי"ז אולי נשים שאינן מצטרפות לציבור עשרה אין עליהן כלל מצוה מן המובחר של מעלת 'ברוב עם הדרת מלך'. ועוד יש לדון בזה גם מצד סברת הבה"ג (שהובאה בדברי התוס' ערכין ג. סוד"ה לאתויי, ובעוד מן הראשונים) שנשים חייבות רק בשמיעה ולא בקריאת המגילה, ועי' בדברי הרמ"א (שם, סי' תרפט ס"ב) ובמג"א (שם סק"ו וסק"ז) ובביאור הגר"א (שם, ד"ה וי"א). אמנם לאידך גיסא עי' באו"ז (הל' מגילה, סי' סח, בתו"ד) שכתב: "הילכך אותם בני-אדם שמניחים בית-הכנסת והולכין לבתיהם וקורין מגילה בביתם אינם עושים בטוב, אלא צריך לבוא עם אשתו וילדיו לבית-הכנסת לשמוע מקרא מגילה משום פרסומי ניסא" וכו'. ויש מקום לדון אם מעלת 'פרסומי ניסא' ומעלת 'ברוב עם הדרת מלך' חדא נינהו, או שאלו ב' דינים חלוקים ויש נפ"מ ביניהם. וגם יש לציין למש"כ האו"ז עצמו (שם, בסו"ד): "ירושלמי פרק הקורא את המגילה למפרע, מיכן ואילך נהגו הרבים לקרותה בביהכ"נ, בר קפרא אמר צריך לקרותה לפני אנשים ונשים ובפני קטנים, שאף הם היו בכלל ספק להשמיד להרוג ולאבד, ריב"ל הוה עביד כן מכנש בני ביתיה וקרי לה קומיהון". ויש להאריך הרבה בכל זה, ואכ"מ. ובכל אופן, באשר לעיקר השאלה - אם אין לאשה אפשרות לשמוע מגילה באופן אחר, אלא רק בבית-הכנסת באמצעות מכשירי השמיעה, תעשה כן, כאמור לעיל. אבל כאשר יש לה אפשרות אחרת ברור ללא ספק שעליה לשמוע את קריאת המגילה בביתה אפילו ביחיד ללא המכשירים, ולצאת ידי חובתה לכל הדיעות. בברכת פורים שמח