שעון עצר מכני למשחק שחמט תחרותי בשבת

שלום וברכה הנה לגבי עצם המשחק בשחמט בשבת כבר פשט המנהג להיתר (ראה: שו"ת 'מנחת-יצחק' ח"ג, סי' לג; שש"כ, פט"ז סל"ה). אמנם עדיין יש לדון לגבי השימוש בשעוני עצר מכניים למשחקים תחרותיים, הפועלים בערך כפי שתיארתם, שהקפיץ המסובב את השעון נמתח ונדרך כבר לפני שבת, אך יש מעצור מסוים שמונע ממנו להשתחרר ולסובב את השעון, וכאשר מתחילים את המשחק ראשון השחקנים משחרר את המעצור על-מנת שהשעון שלו יתחיל להסתובב, ועם סיום המהלך שלו, או כעבור הזמן הקצוב לו, הוא לוחץ על כפתור לעצירת הקפיץ שלו, כשבמקביל הוא משחרר את קפיץ השעון של השחקן ה'יריב', שמתחיל לסובב את השעון, וחוזר חלילה. שכן לא ברור כל-כך מסברא שהאיסור הוא רק בעצם מתיחת הקפיץ ודריכתו, ואין כל איסור לשחרר מעצור של קפיץ דרוך ומתוח ולאפשר לו להתחיל לסובב שעון שלא הסתובב קודם לכן. וידוע מש"כ בזה החיי"א (הל' שבת, כלל מד סי"ט) לגבי מילוי קפיץ של שעון מכני ודריכתו: "ולפמש"כ רש"י בעירובין דף ק"ג דכשנפסק נימא ומגלגל היתד שלמעלה עד שמאריך ומגיע ליתד של מטה וכורכה בו הוי אב מלאכה דמתקן מנא, על כן לפי"ז אסור להאריך זייג"ר שקורין אן-דרייען, שזה דומה ממש לזה" וכו'. ועי' במ"ב (סי' שלח סקט"ו) שחשש לדבריו וכתב: "לא מיבעיא דאם עמד דאסור להכינו שילך, ואפי' רק בנענוע חוט הברזל שמתנענע, ויש בזה איסור תורה לכמה פוסקים, דהוי בכלל תיקון מנא, אלא אפי' בעודו הולך אסור ג"כ למשוך המשקלות [או בטטאי"ן אוה"ר חוט המושך הגלגלים] שלא יפסוק הילוכו" וכו', ובשעה"צ (שם, סקט"ו) הוסיף ע"ז: "כן כתב החיי"א בכלל מ"ד, והוכיח זה מרש"י עיי"ש, וכן מצדד ג"כ הפמ"ג בסי' ש"ח אות ע"ח, ועכ"פ מדרבנן בוודאי אסור עיי"ש, ודלא כפמ"א שמיקל בזה". ולעומת זאת החזו"א (או"ח, סי' נ סוסק"ט) התקשה בדברי החיי"א שדימה זאת לכריכת נימא, אבל אסר את עריכת השעון ומתיחת הקפיץ מטעם אחר: "אלא הכא ע"י עריכתו יוצר כח חדש בהמסובב שידחוק על האופנים שינועו כולם, והעמדתו על תכונה זו הוא בונה או מכה בפטיש". ויש לדון הרבה לאור הסברות הללו אם אכן אין כל איסור בדבר כאשר הקפיץ כבר מתוח ודרוך מערב-שבת, ורק משחררים בשבת - בדרך הסרת מונע בכח-ראשון - את המעצור, באופן המאפשר את השימוש בכח האצור בקפיץ לסיבוב השעון. (וראה עוד בשש"כ פט"ז הע' מג, מה שהביא בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, שאין למחות בילדים המשחקים בשבת בצעצועים המופעלים באמצעות מתיחת קפיץ, משום שאין זה דומה לכינון שעון בשבת דאסרינן משום תיקון מנא, ובתו"ד כתב: "גם י"ל דשאני התם שעיקר תפקידו של השעון להיותו תמיד נכון ולהראות את השעה, ולכן בכל פעם שהילוכו נפסק הר"ז חשיב כקלקול, ובכל פעם שמכונן אותו ומחדש הילוכו הר"ז נחשב כתיקון" וכו'. ואולי יש לחלק בין שעון רגיל, שעומד להילוך ותפקידו להורות את השעה, לבין שעונים המשמשים כשעוני עצר, שכל ייעודם הוא לעבוד לסירוגין לזמן מוגבל, וממילא הפעלתם נחשבת כ'שימוש' בכלי ולא כ'תיקון'). אלא שבלא"ה יש להחמיר שלא להשתמש בשעונים אלו בשבת מטעם אחר, שהרי נפסק בשו"ע (או"ח, סי' שח סנ"א): "מה שמורה על השעות שקורין רילו"ג בין שהוא של חול (כלומר: שעון חול) בין שהוא של מין אחר (כלומר: שעון שמש, המורה על-פי הצל, כמבואר במג"א שם סקע"ז) יש להסתפק אם מותר לטלטלו", והוסיף על כך הרמ"א (שם): "וכבר פשט המנהג לאסור", ונתבאר בדברי המג"א (שם, סקע"ח) שהטעם הוא "דדמי למדידת הזמן או למדידת הצל, והוא כלי שמלאכתו לאיסור", דהיינו שמאחר שאסור להשתמש בשעונים אלו למדידה יתכן שהם מוקצה כ'ככלי שמלאכתו לאיסור' ואסור לטלטלם. ועי' גם בשו"ע הרב (שם, ספ"ח) ובמ"ב (שם, ס"ק קסז) שנמשכו אחר לשון המג"א. ומקור הדברים במש"כ הב"י (שם) בשם מהרי"ל: "כתוב בתשובות מהרי"ל (סי' ר) טלטול השעות שמעתי כבר שנשאו ונתנו בדבר לפני מה"ר וויפ"ש ז"ל ולא מצאו איסור ברור, ואפ"ה היתר ברור לא אמר בה, לפי שנתפשט האיסור, וי"ל דהוי כלי שמלאכתו לאיסור, דלמדידה נעשה... ואע"ג דלאו מדידה גמורה היא מדידת הזמן מ"מ יש לדמותה, ואחרי אשר גדול הדור גמגם בו מי יבוא אחר המלך אשר כבר עשהו, ומה ששמעתי על של חול, ואדוני כתב חוליות, ואיני יודע אם רצה לומר שמראות בצל ע"י החוליות, ומ"מ מנ"ל לחלק, ואפשר דגרע טפי, דמודד הצל ממש, עכ"ל". והן אמת שיש מגדולי הפוסקים הקדמונים (ראה: שו"ת אהלי-יעקב למהריק"ש; שו"ת פנים-מאירות ח"ב, סי' קכג; שו"ת שאלת יעבץ ח"א, סי' מא, ד"ה וגדולה מזו, וכ"כ גם במו"ק סי' שח, ד"ה טלטול השעות כו') שכתבו לפקפק בכל עיקר הדבר אם שייך בכלל מדידה בזמן עצמו, שהרי הוא דבר שאין בו ממש ואינו בר מדידה, ולכל היותר אפשר שיש משום מדידה בחול (בשעון חול) או בצל (בשעון שמש). אבל מפשטות לשונות הפוסקים, ובראשם הב"י בשם מהרי"ל, נראה לכאורה שיש גם חשש איסור מדידה בזמן עצמו, ולא התירו אלא בשעונים שלנו, שלא נועדו למטרת מדידת הזמן אלא להורות על הזמן ועל השעה הנכונה והמדוייקת, וכפי שנראה מתו"ד המ"ב (שם, ס"ק קסח) עיי"ש. ואם אכן יש חשש איסור מדידה גם בזמן עצמו, ולא רק במדידת החול או הצל, הרי אין לנו מדידת זמן גדולה מאשר שימוש בשעוני עצר בשבת. וממילא מאחר שאין בזה כל סרך מדידה של מצוה, ואולי ההיפך מזה, בוודאי יש להימנע משימוש בשעונים אלו בשבת. בברכה מרובה