תנור משומש הפועל על גז שנרכש מגוי

שלום וברכה תנור אפייה שהיה ברשותו של גוי יש להניח בוודאות גמורה כי הוא בלוע מאיסורי מאכלות חמורים, כמו נבלות וטריפות ועוד, ומאחר שבהחלט סביר ויתכן כי חלק מבליעות האיסור נבלעו מאפיה וצליה יבשים, המוגדרים בהלכה כ'בליעה על-ידי האור' ולא באמצעות רוטב ומים דינן כ'איסורא בלע', שאי-אפשר להכשירן ולהפליט אותן אלא באמצעות 'ליבון חמור', כפי שנשנה בברייתא (ע"ז עה:): "תנו רבנן: הלוקח כלי תשמיש מן העובדי-כוכבים... דברים שנשתמש בהן על-ידי האור, כגון השפודין והאסכלאות, מלבנן ומטבילן והן טהורין", וכן נפסק להלכה (שו"ע יו"ד, ר"ס קכא): "הלוקח כלים ישנים מן העובד-כוכבים, כדרך שנשתמש בהן העובד-כוכבים כך הוא הכשרן" וכו', ובנוגע לעניננו התפרש יותר במקום אחר (שו"ע או"ח, סי' תנא ס"ד): "כלים שמשתמשין בהן על-ידי האור, כגון שפודין ואסכלאות וכיוצא בהם, צריכים ליבון, והליבון עד שיהו ניצוצות ניתזין מהם". ואף לפי דעת המחבר בשו"ע (שם, ס"ה) ש"כל כלי הולכין בו אחר רוב תשמישו" וכו', לא ניתן להקל בבליעות של איסור שלא באמצעות 'ליבון חמור', שכן קשה מאד לקבוע שרוב השימוש בתנור אפייה הוא דווקא על-ידי רוטב ומים ולא בדברים יבשים הנאפים ונצלים ישירות מחום האש, והדברים משתנים מן הסתם אינדיבידואלית מאדם אחד למשנהו. ומאחר שלפי המידע שבידינו גם תנורי אפייה הפועלים באמצעות להבות של גז אינם יכולים להגיע לטמפרטורה שניתן להחשיבה כ'ליבון חמור' לא ניתן להכשירם מבליעות של איסור, כשם שאיננו מאשרים הכשרת תנורי חמץ לפסח, אלא רק בדגמים מסויימים של תנורים הפועלים בשיטת הניקוי העצמי הפירוליטית, אשר נבדקו על-ידינו ונמצאו שהם מגיעים לרמת חום כזו שהיא בוודאי כ'ליבון חמור'. אלא שאילו היה מדובר בשאלה של שעת-הדחק ממש, או בשאלה של דיעבד, של תנור אפייה שבלע בטעות בליעות איסור, היה מקום לדון להקל בדבר, באופן שאת התבניות שבלעו ישירות ממאכלות אסורות יחליפו באחרות, או ילבנו אותן 'ליבון חמור' באמצעות ברנר, ואילו לגבי דפנות התנור וקרקעיתו יסתפקו בחימומו והסקתו למשך כמחצית השעה ברמת הטמפרטורה המקסימלית אליה הוא יכול להגיע, שאף שאיננה מגיעה לשיעור 'ליבון חמור' הרי בוודאי היא בכלל 'ליבון קל', ומאחר שחשש הבליעות בדפנות וקרקעית התנור היא בדרך-כלל בשל נתזי רטבים ושומנים לחים או מחמת זיעת האדים העולה מן המאכלים ונבלעת בהן אולי יש מקום קצת להקל שדי לכך ב'ליבון קל', בצירוף דעת הסוברים שגם בליעות משקים ורוטב של איסור אינם נחשבים כ'בליעות על-ידי האור' ודי להן ב'ליבון קל', ועי' בזה בדברי הש"ך (יו"ד, סי' קכא סק"ח) בשם תשובת מנחם עזריה (שו"ת הרמ"ע מפאנו, סי' צו) ובביאור הגר"א (או"ח, סי' תנא סי"א ד"ה ויש מחמירין) ובפמ"ג (או"ח שם, במשב"ז סקט"ז) ובגיליון הגרעק"א (ע"ד הש"ך יו"ד שם) ובחזו"א (חאו"ח, סי' קיט סקי"ט), ובצירוף דעת רבינו אביגדור כ"ץ (שהובאה בהגמי"י, פי"ז מהל' מאכ"א אות ה) שגם כלי שבלע בליעות של איסור על-ידי האור די לו ב'ליבון קל', בשיעור חום שיהא קש נשרף עליו, ואין צורך ב'ליבון חמור' שיהו ניצוצות ניתזין ממנו, ועי' בדברי הפמ"ג (או"ח שם, בא"א סקכ"ב) דאפשר דהיכא שיש עוד צד לקולא יש לסמוך על דיעה זו. אמנם לכתחילה בוודאי אין זה ראוי לסמוך על סברות אלו, ומכח זה, וגם מחמת סיבות וחששות נוספים, יש להימנע מלרכוש את התנור, ובפרט שככל הידוע לנו תנורים שכאלה הפועלים על גז הם די נפוצים כיום, וניתן להשיגם במבחר דגמים של חברות שונות. בברכת כוח"ט