ארונות מטבח מעל הכיריים ושימוש במיני-בר במקומות שאינם שומרי כשרות

שלום וברכה למעשה, החשש האפשרי הוא לא רק בשל החיבור על-ידי 'ניצוק' של אדים, אלא בעיקר כי השומנים המצטברים על תחתית הארון, שהם אדי בישולים חלביים ובשריים, עלולים להתעבות לטיפות, במידה והמקום יתחמם כתוצאה מהבל ואדי הבישולים שעל הכיריים, והן יכולות לנטוף וליפול לתוך הסירים המתבשלים שם. והנה לגבי החיבור ב'ניצוק' של בשר וחלב בנדו"ד אין לחוש כלל, כאשר יתבאר. שהרי בדיעבד בוודאי מותר, כמו שעולה מתו"ד הרמ"א (יו"ד, סי' קה ס"ג) עפ"י דברי הט"ז (שם, סק"ו) אפי' לגבי חיבור ב'ניצוק' של מים או רוטב בין מאכל כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן איסור, שלכתחילה אסור לעשות כן ובדיעבד אין לחוש. [ועי' היטב בדברי הש"ך (שם, סקי"א) דמשמע לכאורה מדבריו שמדין 'ניצוק' אין לאסור כלל, אלא רק מחמת הבל הנר שעולה למעלה, וכמש"נ גם מדברי הכו"פ (שם, בכרתי סקי"א ובפלתי סק"ח) והחכ"א (כלל נ"ט ס"ה) יעוייש"ה, ודלא כדברי הפמ"ג (במשב"ז שם סק"ו) שהשווה את דברי הט"ז ודברי הש"ך לדיעה אחת]. ולגבי 'ניצוק' בבשר וחלב יתכן דאפי' לכתחילה לא מחמרינן, ועי' בדרכ"ת (שם, סקצ"ז וסקק"א) שהביא כו"כ דעות מדברי האחרונים שנבוכו בזה. וכל זה בחיבור של 'ניצוק' ע"י מים או רוטב, אבל בחיבור שע"י אדים וזיעה גרידא מבואר בדברי הפמ"ג (יו"ד, סי' צב, במשב"ז סקכ"ט) דלעולם לא אמרינן ד'ניצוק' הוי חיבור. ועי' במש"כ בזה ראש המכון המנוח הגרל"י הלפרין זצ"ל בספר 'כשרות ושבת במטבח המודרני' (כשרות, ח"א, פרקים ב-ג) ובשו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ה, סי' יז, אות א). מה גם, שבהחלט יתכן שהאדים, כולם או רובם, כבר מתקררים בהגיעם לתחתית הארון, ובפרט שהמקום פתוח, כך שגם אם יצא פרץ של אדים צפופים ומרוכזים הם מתפשטים מיד אנה ואנה, באופן שאין רצף מלא של אדים בין הסירים לתחתית הארון ולא ניתן לדון זאת כלל כחיבור של 'ניצוק'. גם לגבי החשש הנוסף שהעלינו, שמא יתעבו השומנים שעל תחתית הארון לטיפות שתיטופנה לתוך הסירים, הרי מדובר בחשש רחוק, שגם אם יארע אי פעם הלא בד"כ יהיה בסיר ובאוכל שישים כנגדן, כך שאין צורך לחוש לכך באופן כללי. אמנם לגבי פסח ראוי מאד לחוש ולהחמיר בכך, הן מחמת שלגבי פסח מקובל להחמיר יותר בחשש חיבור של 'ניצוק', ועפ"י מה שהביא הדרכ"ת (סי' קה סקצ"ט) בשם ה'יד-יהודה' (שם, בפיה"ק סקל"ב) דבדבר שאוסר במשהו יש להחמיר גם בדיעבד, וע"ע בזה בדברי הח"י (סי' תנא סקנ"ה) שציין למש"כ בספרו מנ"י (כלל כג סקי"ב), והן בשל החשש שהזכרנו, שמא תיטוף טיפת אדים שהתעבתה לתוך הסירים והמאכלים, כאשר היא עלולה להיות חלילה טיפת חמץ שאוסרת במשהו. לפיכך בפסח יש להקפיד לכסות את תחתית הארון שמעל הכיריים בנייר אלומיניום או בכל כיסוי אחר. מצו"ב הבטאון החודשי של המכון 'אספקלריה' לחודש ניסן תשע"ט, שם במאמר 'על משמר הפסח' התפרסמה סדרת הוראות והנחיות הלכתיות להכשרת מכשור מטבחים חדיש ודרכי השימוש בהם בפסח, כאשר ישנה התייחסות מפורטת לשאלה מצויה מאד של 'קולטי אדים' המצויים במטבחים רבים מעל הכיריים. באשר לשימוש במיני-ברים וברי-מים במקומות של כאלה שאינם שומרים כשרות או שאינם מבני ברית - הרי בנוגע לצריכת מים קרים אין כל בעיה, וניתן לצרוך מים קרים מן המכשיר ללא כל חשש. ואילו בנוגע לצריכת מים חמים, הדבר תלוי כבר בנידון של השאלה הקודמת, בנוגע לחיבור על-ידי 'ניצוק', שיש לחוש שהשתמשו במים אלו ליציקת מים חמים על כלים אסורים, ובעיקר על מאכלים, מסוג של 'מנה חמה', שמקובל מאד להכינם לאכילה באמצעות מזיגת מים חמים ממכשירי המיני-ברים עליהם, והם עלולים להיות ממאכלות אסורות ממש, ויתכן שהם אוסרים דרך החיבור ב'ניצוק', ואפשר שגם מכח האדים העולים מהם, את כל המים שבמיכל, ואולי גם את המיכל עצמו. מבלי להיכנס לדון בכל פרטי האפשרויות והצדדים ההלכתיים של כל אחד מהם, הרי כאשר ידוע בבירור כי השימוש במקום זה הוא אך ורק להכנת שתיה חמה של כוסות תה וקפה בלבד ובכוסות חד-פעמיים, אין צורך לחשוש יתר על המידה, וניתן לצרוך את המים החמים. אבל במקום שידוע, או שיש לחוש לכך, כי אכן משתמשים במים החמים גם ליציקה על כלים ומאכלים אסורים, יש להחמיר ולהימנע משימוש במים החמים. בברכה מרובה