בדיני בין-המצרים

שלום וברכה עד ר"ח אב מותר. לאחר מכן אסור. אם מדובר בשייט שעלול להיות בו חשש סכנה, אם בשל מקום השייט בים הפתוח או בשל צורת סירות השייט, יש להימנע מכך בימי בין המצרים. אך אם בזה כל חשש סכנה מותר עד לר"ח אב. מר"ח אב ראוי להימנע מכך בכל מקרה. עד לר"ח אב מותר, כמש"כ המ"ב (סי' תקנא סקמ"ה). ואם אפשר מן הראוי לחדש אותן בשבת הקרובה (פרשת מטות) שלפני ר"ח אב. מותר. לכתחילה יש להימנע מכך ולהשתדל שיעשה זאת בזמן אחר. למנהג בני אשכנז חלים דיני האבלות על החורבן בהימנעות מאכילת בשר ושתיית יין ואיסור לבישת בגדים מכובסים (שלא נלבשו קודם לכן) כבר מר"ח אב, וגם ר"ח עצמו בכלל, וכמבואר בדברי הרמ"א (או"ח, סי' תקנא ס"ג) לגבי לבישת בגדים מכובסים, ובדברי הבאה"ט (שם, סקכ"ו) והמ"ב (שם, סקנ"ח) לגבי בשר ויין. אך אצל רבים מקהילות הספרדים נוהגים להתיר אכילת בשר ושתיית יין בר"ח עצמו, ואילו בכיבוס ולבישת בגדים מכובסים הם נוהגים כעיקר הדין המופיע במשנה (תענית כו:) לאסור רק באותו שבוע שחל תשעה-באב להיות בתוכו, כמבואר בדברי מרן המחבר בשו"ע (שם, ס"ג). לגבי מנהג הספרדים באיסור כיבוס ולבישת בגדים מכובסים בשנה זו, שתשעה-באב חל בשבת והתענית נדחית ליום ראשון, עי' בדברי המחבר בשו"ע (שם, ס"ד) והרמ"א (שם). אם היא חלושה באופן שלדעת הרופאים אכילת בשר תסייע לבריאותה ולחיזוקה מותר לה לאכול בשר, ועדיף שתאכל בשר עוף ולא בשר בהמה, ועפ"י המבואר בדברי השע"ת (סי' תקנא סקכ"ח) בשם שבו"י (ח"א, סי' כו) ובמ"ב (שם, ס"ק סא וסד). אך החל מיום ז' באב (שהשנה הוא חל ביום חמישי שלפני תשעה-באב) ראוי להימנע גם מכך אם אפשר, ועפ"י מה שכתב המג"א (סי' תקנד סק"ט) ובשע"ת (סי' תקנא שם) ובמ"ב (שם סקס"א). הרמ"א (סי' תקנא ס"ג) כותב: "וכן לכבוד שבת לובשים בגדי פשתן, ומציעין לבנים כמו בשאר שבתות", ומפשטות לשונו היה נראה שגם החלפת סדינים ומצעים מותרת לכבוד שבת. אמנם הט"ז (שם, סק"ד) הביא: "ז"ל רש"ל ואנחנו נוהגים איסור אפילו מר"ח כל דבר שנוהג בשבוע שחל תשעה-באב, חוץ ממה ששייך לכבוד שבת אין לשנות כלל, כגון כתונת ומטפחת, דנוהגין היתר, אבל בסדינין כמדומה שנהגו בו איסור" וכו'. ואף שהט"ז הביא בשם מהרש"ל בלשון 'כמדומה' שנהגו בו איסור הרי שהמ"ב העתיק זאת בלשון מנהג איסור: "אבל להחליף סדינים לבנים נהגו איסור". אמנם לגבי פיג'מה נקיה ומכובסת יש שהתירו למי שנוהג להחליף בכל שבת להחליף גם בשבת חזון, והנוהג כן יש לו על מה ועל מי לסמוך. ומ"מ בשנה זו שיש שתי שבתות בתשעת הימים, האחת היא שבת פרשת מסעי (בב' לחודש אב) והשניה היא שבת פרשת דברים-חזון שחלה בתשעה-באב שנדחה ליום ראשון, הרי שבשבת השניה יש מקום יותר להחמיר, ועפ"י דברי הרמ"א (שם ס"א) והמ"ב (שם סק"י) עיי"ש. בברכה שיהפכו לנו הימים הללו לששון ולשמחה