נעלייםפרווה

בדיני והלכות תשעת הימים

ב"ה לכבוד מרן הגרא"מ הלפרין שליט"א ראש המכון י"ט שאלות חשובות וחדשות שחנני ה' יתברך למעשה, בעניני תשעת הימים, ויהיה רצון שיהפוך ה' ימים אלו, לימים טובים. אמן כן יהיה רצון. מה עדיף במוצאי שבת חזון, הבדלה על בירה, או הבדלה על יין, ולשתות לבד באופן שאין לו ילד שישתה זאת? מוצאי שבת נוהג לעשות הבדלה תמיד על יין, אם יש ענין בשבת חזון לעשות הבדלה על מיץ ענבים? שמיכה מלוכלכת שיש על זה נמלים, ומביא עוד נמלים לבית, אם יש להקל לכבס זאת בתשעת הימים? האם מותר לכבס בובות של משחקים של הילדים, בתשעת הימים? כתב המשנ"ב סימן א' ס"ק י"א בשם השל"ה, שבכל סעודה יאמר על נהרות בבל, ובשבת וכן בימים שאין אומרים בהם תחנון, יאמר שיר המעלות בשוב ד' וגו'. ע"כ. מי שצריך לאכול בתשעה באב, מה יאמר על נהרות בבל, או שיר המעלות, שהרי תשעה באב איקרי מועד? וכן מי שאוכל בערב תשעה באב, האם יאמר אז על נהרות בבל או שיר המעלות? אם הציפורניים של הרגליים גדולות, ומפריע לו, או שהם גורמים לו חורים בגרביים, האם יכול לקצוץ זאת בתשעת הימים? רוצה לשפץ ישיבה או תלמוד תורה, מיד אחרי תשעה באב, אם מותר בתשעת הימים להכין טיח חדש על הקיר בישיבה, ויסייד רק אחרי תשעה באב? ילד קטן בן שנה או שנתיים, שמזיע, ולא מלוכלך, אם מותר לרחוץ אותו בתשעה באב? כשיש כלור במקווה, אם מותר להתרחץ אחרי המקווה לכתחילה בתשעת הימים? אם מותר לכבס ציצית של לילה בתשעת הימים, כי לא רוצה לישון עם הציצית שלובש ביום שלא יתקמט? אם מותר לעשות תיקונים קלים לבית, בתשעת הימים, כגון לתקן ארון של דלח שנפל, וכדומה? אם מותר לגהץ בתשעת הימים על ידי גויה, חולצות שצריך לילדים ללבוש, ומתביישים ללבוש חולצה לא מגוהצת? ומה הדין כשאין גויה? אם מותר לנקות כתם שחור בריצפה בתשעת הימים? הכניסו בטעות אבקת מרק בשרי, במקום להכניס אבקת מרק פרווה, לתוך מרק גדול, אם נהיה כל המרק בשרי, ונפק"מ בתשעת הימים שלא אוכלים בשר, ויש הפסד מרובה אם ישפכו המרק? אם הנעליים קרועות, מה עדיף, האם לחדש נעליים אחרות בתשעת הימים, או לתקן הקרועות בתשעת הימים? האם מותר לגננת לכבס כביסות, מפות והריפוד שיש בגן, ובעצם ישתמשו בזה רק אחרי תשעה באב, כשיתחיל הלימודים בגן? האם מותר לתפור שם על טלית בתשעת הימים, מפני שחושש שלא יאבד לו הטלית, אם לא יהיה שמו חרוט על הטלית בצד? האם יש ענין בסעודה המפסקת לאכול ביצה עם האפר בסוף הסעודה ממש, כדי שישאר בפיו טעם של האפר? יש היום נעלי בית חדשות שקוראים לזה פלופרס. זה נעלי בית מגומי יקרות, ויש לילדים שמחה בזה, האם עדיף בתשעה באב שילבישו נעלי בית פשוטים של גומי, או שיכולים לכתחילה ללבוש נעלי בית מגומי היקרים? בשורות טובות לעד. ויהיה רצון שכשם ששמחת תורה תשפ"ד נהפך לתשעה באב רח"ל, ממה שאירע אז, ואכמ"ל, נזכה שתשעה באב השנה יתהפך לשמחת תורה, ושמחת עולם על ראשינו וגאולה השלימה ממש מיד אמן כן יהיה רצון. בברכת כהנים באהבה כעתירת גמליאל הכהן רבינוביץ מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים

תשובת ראש המכון:

בס"ד, מוצאי צום החמישי תשפ"ד שלום וברכה לכ"ת שליט"א קיבלתי את השאלות בליל תשעה-באב לאחר חצות הלילה, ועתה במוצאי התענית, זמן הנחמה, אמרתי "אקח מועד אני מישרים אשפוט", להשתדל להשיב בקצרה ממש כדת של תורה על י"ט השאלות, מתוך תפילה ותקווה אמיתית שיישארו כל השאלות והתשובות אך ורק בגדר של "דרוש וקבל שכר", ועד לשנה הבעל"ט כבר לא יהיו מעשיים כלל, בביאת משיח צדקנו ובנין בית קדשנו ותפארתנו בב"א. מאחר שאין הדבר ברור כ"כ מה בדיוק נחשב בימינו כחמר מדינה עדיף להבדיל על יין או על מיץ ענבים. אם הוא מקפיד תמיד להבדיל על יין בשל מעלה הלכתית יכול לעשות כן גם במוצ"ש חזון. מותר לשטוף אותה במינימום הדרוש. ופשיטא דקודם שבוע שחל בו ת"ב יש להקל יותר מאשר בשבוע שחל בו. אם יש צורך חשוב יש מקום להקל בכך, ועכ"פ קודם שבוע שחל בו ת"ב, מאחר שאין עליהן שם כסות ובגדים, ואפי' לא כמטפחות הידיים והשולחן (מגבות ומפות) ומצעים וכיו"ב. הנוהגים כן עפ"י השלה"ק שבכל יום (מלבד ימים שאין אומרים בהם תחנון) אומרים קודם ברהמ"ז מזמור 'על נהרות בבל' הרי מצד הסברא (למרות שיש אכן מנהגים אחרים) יש לאומרו גם בסעודה מפסקת של ערב ת"ב, וכן למי שצריך לאכול בת"ב עצמו, דאע"ג שאין אומרים תחנון בת"ב משום דמיקרי מועד, כמש"נ בשו"ע (או"ח, סי' תקנט ס"ד), ואם חל במוצ"ש אין אומרים צדקתך במנחה בשבת, כמש"נ בשו"ע (שם, ס"א), ועי' בביאור הגר"א (שם) ובמ"ב (שם, סק"א), מ"מ מזמור זה הוא ממש מענינא דיומא, ולא גרע מקריאת מגילת איכה, וגם נוהגים - לרוב המנהגים - לומר מזמור זה בתיקון-חצות של ליל ת"ב באמירת 'תיקון רחל'. קודם שבוע שחל בו ת"ב מותר לכו"ע, ובמקום צורך גדול ניתן לסמוך ע"ד המג"א (סי' תקנא סקי"א) שמתיר נטילת צפרנים גם בשבוע שחל בו, ודלא כדעת הט"ז (שם, סקי"ג) שאוסר, וכן נוטה דעת הא"ר (שם, סק"ז) כהט"ז עיי"ש, ועי' במ"ב (שם, סק"כ) ובשעה"צ (סקכ"ז) שהביא ב' הדיעות מבלי להכריע ביניהם. מותר (עי' מ"ב סי' תקנא סוסקי"ב). אם הדרך תמיד לרחוץ אותו במצב דומה מותר. אם זה צורב לגוף מותר ככל הנדרש. לא מצינו היתרים כגון אלו. אם יש צורך בדבר מותר. אם מדובר בילדים גדולים קצת (שכבר מתביישים ללבוש חולצה לא מגוהצת) מן הראוי מאוד לחנכם, אם אפשר, שבימי אבילות אלו לובשים גם בגדים לא מגוהצים, וזה הודנו והדרנו בשמירה על כללי ההלכה ובאבילות על חורבן הבית שיבנה בב"א, וכדאי הוא בית מקדשנו וכו'. מותר. מן הסתם יש במרק עצמו שישים כנגד כמות הבשר המעורבת באבקת המרק, ובוודאי לפי לשון השאלה שהכניסו זאת "לתוך מרק גדול", וממילא בכה"ג המרק אינו נעשה בשרי כלל ועיקר. ופשיטא דה"ה לענין לאוכלו בתשעת הימים, וכמש"כ המ"ב (סי' תקנא סוסקס"ג): "ונראה כל שנפל בשר לתבשיל ויש ס' פשיטא דשרי", וע"ע בשעה"צ (שם, סקכ"ח) שהוסיף: "ואף כשאין שם שישים, כל שקפילא ישראל טועם ואין בו טעם בשר שרי, וטעימה כה"ג אפשר דשרי (פמ"ג)". לתקן הקרועות. ועי' בשו"ע (סי' תקנא ס"ז) ובדברי הרמ"א (שם) ובמ"ב (שם, סקמ"ז) שלא נזכרו רק מנעלים חדשים. אסור מותר. הן אמת שלשון הרמ"א (סי' תקנב ס"ו) הוא: "ויש מחמירים לטבל אחר אכילתן פת באפר ולאכלו" וכו', ועי' גם בלשון המ"ב (שם, סקי"ד), אך כמדומני שלא נזכר בשום מקום שהטעם לזה הוא כדי שיישאר טעם האפר בפיו, ולכן נראה דאורחא דמילתא נקטו, ואין זה בדווקא, וכל שעושה כן בתוך הסעודה המפסקת שפיר דמי. איני רואה כל סיבה להחמיר בזה. בברכה שנזכה כולנו לראות במהרה עין בעין בישועת ישראל ובנחמת ציון וירושלים הרב אברהם משה הלפרין ראש המכון