פיקוח נפש
בדיקת EEG (אי.אי.ג'י.) לגבי שבת ולגבי הנחת תפילין
שלום רב רציתי לשאול בנוגע לבדיקת אי.אי.ג'י. שנעשית למשך שבוע כדי להגיע לבירור על מוקד הבעיה. לא מדובר בפיקוח-נפש, כי הכדורים עוזרים וכמעט ואין ניתוקים, ואם יש זה רק לשניות בודדות, אבל כיון שאין הפסקה מוחלטת לניתוקים, וכנראה שהבעיה היא בנקודה אחת בלבד, וכדי לברר בדיוק האם והיכן היא המקום המדויק עושים את הבדיקה במשך שבוע, מראשון עד מוצ''ש. והשאלה היא הן בנוגע לתפילין והן בנוגע לשבת. והיות ומיירי באברך חרדי חסידי אני רוצה תשובה ברורה ומפורטת אם אפשר, בכל פרטי הדינים. וייש''כ מראש. תודה מרדכי ל. בני-ברק
תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
אנחנו יוצאים מנקודת הנחה, כי למרות שאולי אין בדבר משום פיקוח-נפש מידי, כפי שציינת בשאלתך, בכל זאת לאור הנתונים יש בבדיקה זו צורך גדול וחשוב ביותר, שניתן אולי לדון בו גם כסרך פיקוח-נפש.
בדיקה זו מתבצעת באמצעות הצמדה לקרקפת בחומר דביק של כ-20 אלקטרודות זעירות, אשר תפקידן לנטר ולתעד את הפעילות החשמלית המוחית בתרשים של גלי מוח.
בנוגע להנחת תפילין של ראש במהלך תקופת הבדיקה, בה האלקטרודות מונחות על הקרקפת והיא עטופה כולה בתחבושת, ניסינו לבדוק בכמה מקומות אם יש אפשרות לשחרר אותן לזמן מה, כפי שיש שעושים זאת במקומות מסויימים על-מנת לאפשר לנבדק להתרענן ולהרטיב את הראש, אך התברר לנו כי הדבר אינו מעשי בפועל, בוודאי שלא למטרת הנחת תפילין.
לאור זאת, נראה לנו שאין מנוס מביצוע בדיקת הניטור למרות שלא תהיה אפשרות להניח תפילין של ראש כהלכתם במהלך ימי הבדיקה. אם יש אפשרות להניח אותם על התחבושת בוודאי יש לעשות כן לפחות, ולסמוך במקרה זה בשעת-הדחק על דעת הרשב"א (ראה: שו"ת הרשב"א ח"א, סי' תתכז; ח"ג, סי' רפב; ובתשובות המיוחסות סי' רלג; ובמש"כ בשו"ת הריב"ש, סי' קלז, בתו"ד: "הא אפשר לך למעבד כהרשב"א ז"ל שכתב דתפילין של ראש מותר להניחן על כובעו או על כיסוי הראש"), וכמש"נ בשו"ע (או"ח, סי' כז ס"ה): "אדם שהוא עלול לנזילות (פי' שיש לו מכאוב בראשו, ואם יגלה ראשו יזיק לו הקרירות - ט"ז שם סק"ה), ואם יצטרך להניח תפילה של ראש על בשרו לא יניחם כלל, יש להתיר לו להניח תפילה של ראש על הכובע דק הסמוך לראש, ויכסם מפני הרואים". אלא שבמקרה שכזה גם הנוהגים בדרך-כלל לברך ברכה נוספת על הנחת תפילין של ראש 'להניח תפילין', כדעת הרמ"א (שם, סי' כה ס"ה) אין להם לברך על הנחה זו, כמש"כ הרמ"א עצמו (שם, סי' כז ס"ה).
במידה וקיימת אפשרות להשתדל שהקציצה, כלומר הבית עצמו של התפילין של ראש, תהא מונחת על הראש ממש ורק הרצועה תונח על הקרקפת, יש בכך מעלה הלכתית גדולה, וגם ניתן לברך על הנחה זו, לאותם הנוהגים לברך ברכה נוספת על הנחת תפילין של ראש, כפי שמתבאר מתוך דברי המג"א (שם סוסק"ה), וכמו שנתבאר במחה"ש (שם) ולב"ש (שם), וכן הביא להלכה המ"ב (שם סקט"ז).
גם באשר לבדיקת הניטור המתבצעת גם במהלך השבת - אין להימנע ממנה בשל האלקטרודות שימשיכו לפעול ולנטר את הפעילות המוחית גם בשבת. אמנם כבר דן ראש המכון המנוח, הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל, בספרו שו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ב, סי' ב) אם פעולות ניטור (כמו א.ק.ג. או אי.אי.ג'י.) מתייחסות למי שמחובר אליהן, והאריך שם בשאלת היחס שבין מצמיד המכשיר בשבת לבין המוצמד. ומסקנתו שיש לנקוט לחומרא כי יתכן שגם המוצמד שותף לפעולות ולתוצאותיהן. אלא שבתשובתו הנזכרת מדובר לגבי הצמדת המכשירים בשבת עצמה, ולגבי תוצאה של רישומים והדפסות של ממש על-גבי נייר, כפי שהיה בעבר, שזו מלאכה דאורייתא ללא כל ספק. אבל בנידון עליו אתם שואלים, כאשר האלקטרודות כבר מוצמדות לקרקפת קודם השבת, וגם התוצאות הן רק של ניטור הפעילות המוחית ואגירתן בזכרון, ללא כתיבה והדפסה בפועל, אין צורך כלל להחמיר במקרה של צורך גדול וחשוב ביותר כגון דא. וכבר כתבנו לדון לגבי מקרים דומים לזה בבטאוני 'אספקלריה' לחודש תמוז תש"פ (גיליון יז, עמודים 16-17) ולחודש אד"ב האחרון (גליון לח, עמודים 18-19).
בברכה לאריכות ימים ושנים מתוך בריאות שלימה ואיתנה
