בורר, כלי שאינו טבול וחשש 'דבר חריף'

(הערות על הגיליון הקודם) שלום וברכה, יישר כוח על הגליון המרתק. אם אפשר, כמה הערות: בענין בורר, [שהוזכר לגבי מכונת הקפה]: עד כמה שידוע לי, כל זמן שהמים לא 'עוצרים' אלא רק בשחיה אחת מתערבבים וממשיכים הלאה, ומיד מסתננים, ולכן מותר מכשיר 'בריטה' וכדו', באם הוא באמת באופן שהמים לא שוהים כלל יחד עם הפחם, אלא מסתננים דרך הילוכם. [לפני זמן מה פורסם על זה מאמר להיתר, מהרב גלבר והרב רובין] בענין שימוש בכלי שאינו טבול: נקטתם בפשיטות שאף כלי שאינו טבול, אם מישהו אחר כבר הניח בו את המאכל, מותר לי להוציאו משם, ולכאו' הרי ההוצאה עצמה היא חלק מהשימוש בכלי, ומדוע שיהא מותר? בענין ריסוק מרק: כמדו' שבמרק שהכל מבושל, לא שייך דין דבר חריף, דין זה הוא רק בדבר חי, ולא מבושל. בברכה מרובה, שתמשיכו הלאה והלאה, מתוך הרחבה והרווחה חיים דוד מ. ירושלים

תשובת רבני המכון:

שלום וברכה הננו מתנצלים על האיחור היחסי בתשובה, וזאת עקב עומס העבודה שעל כתפי רבני המכון בשאלות דחופות הלכה למעשה. א. בעקרון, לגבי שאלת 'בורר' של לכלוך וכיו"ב שמתערב במים במהלך זרימתו בוודאי הצדק עמך, כי כל עוד שהמים זורמים ללא הפסק ועצירה באמצע אין בזה משום 'בורר' גם אם במהלך הזרימה התערב בהם פסולת דלא משתי הכי, כדין 'משמרת' שנתבאר בשו"ע (או"ח, סי' שיט ס"ט), וכפי שהוציא מזה החזו"א (או"ח, סי' נג, ד"ה ואפי') לענין מים שזורמים במסננת התלויה על הברז ומלאה בגרגירי חול. אולם אנחנו כתבנו לדון לגבי ברירת הארומה, שהיא תמצית הקפה, באמצעות זרימת המים החמים, אם יש לדמות זאת לחידושו של הלבוש (שם, ס"ט) שהובאו במ"ב (סקל"ג) שגם בהוצאת היין מן השמרים באמצעות המים הזורמים אין משום 'בורר', שכבר נתקשו גדולי הפוסקים האחרונים בהבנתם, או שבמקרה שעליו נסובה השאלה הדבר חמור יותר ואולי דווקא קל יותר. ב. השימוש אינו בהוצאת המים ומזיגתו לתוך כוס, אלא בשתייה מן הכוס, ואין זה שונה כלל מהעברת אוכל מסיר שאינו טבול לתוך צלחת. ג. אכן מובא כן בדברי הפמ"ג (יו"ד, סי' קח, בשפ"ד סק"ט) והבאה"ט (שם, סי' צו סק"ד) והפ"ת (שם, סק"ד) לגבי בצלים ולגבי לפת שלאחר שנתבשלו בטל חורפייהו, ועי' בדרכ"ת (שם, סק"כ) שהאריך בזה הרבה, אלא דלא ברירא כ"כ אם גם בשאר דברים חריפים אמרינן הכי. ובלא"ה יש עוד סברות להקל בכה"ג עפ"י מש"כ הרמ"א (שם, סי' צה סוס"ב) דלא מיקרי דבר חריף רק אם כולו הוא דבר חריף או רובו ככולו, ועי' בזה בדברי הט"ז (שם, סי' קג סק"ט) וביד יהודה (שם, סי' צה סקי"ט), וע"ע בבינ"א (כלל מט, אותיות מח-מט, בסו"ד). אלא שלא היתה כוונתנו כלל להיכנס לפרטי הדברים, שיש לחוש דווקא לדברים חריפים שהתבשלו עם המרק הבשרי, ולא נקטנו כן אלא כדוגמה בעלמא מתוך תוכן השאלה, וכל עיקר כוונתנו היתה לעורר כי גם ללא החשש להתחממות הבלנדר במהלך השימוש בו עדיין יש לחוש לחששות אחרים של בליעות של טעם בשר בדבר חריף, כגון למשל בריסוק בצל שנחתך תחילה בסכין בשרי, ובעוד אופנים נוספים, מלבד עוד חששות נוספים של שיירי מזון בשרי או חלבי בעין. וכבר הזהיר על כך בכגון דא המג"א (או"ח, סי' תנא סקל"א, בתו"ד): "ומה"ט עושים שלא כדין, שלפעמים חותכין זנגביל בסכין של בשר ודכין אותו במדוכה, ונמצא המדוכה בלוע מבשר, ואח"כ דכין בתוכו בשמים ואוכלין בחלב, לכן יש ליזהר של לחתוך הזנגביל רק בסכין חדש", והו"ד במ"ב (שם, סוסק"צ). בברכת שבת שלום