בישול באור בשבת אחר בישול באינדוקציה והגעלת כלים באינדוקציה
בס"ד
לכבוד הרבנים הגאונים מזכי הרבים בכל אתר ואתר שליט"א,
בענין אינדוקציה: יש שאלה הן לגבי הגעלת כלים במים רותחים בתוך סיר אינדוקציה, הן לגבי בישול אחר בישול בשבת, אם מותר לחמם על פלטה מה שנתבשל בתוך סיר אינדוקציה, ושמעתי שיש תחת ידכם מאמרים בנושא, ומאד היה חשוב לי לקבלם.
ייש"כ. עברתי על הדברים ואינכם צריכים לשבחים שלי, אבל הדברים ברורים ומאירים. וטוב לדעת שיש מענה מוסמך לדברים המתחדשים.
אלא שעדיין לא ראיתי בתוך המאמרים מה החום המקסימלי של בסיס סיר אינדוקציה כאשר מרתיחים אותו, כמובן זה משתנה בין כיריים לסיר, כי יל"ע גם בתולדות חמה אם נוצר גחלת אז הוה אש ממש. ואם נאמר שליבון קל נחשב לגחלת וזה כבר בין 350 מעלות ל600 מעלות [תלוי בין הפוסקים] ואם כן יתכן שנחשב הסיר לגחלת. האם יש נידון כזה בתוך המאגרים הנפלאים שלכם.
בברכת התורה,
נפתלי דוב ר.
בית שמש
מח"ס...
ועורך...
תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
הנה בעיקר הדברים שכתבתם הרי שהם נכונים ונכוחים כשלעצמם, שלכאורה גחלת של מתכת דינה לדעת הרמב"ם (רפי"ב מהל' שבת, שהובאה בדברי המג"א סי' שיח סק"י) כדין אש וחייבים עליה משום מבעיר גם אם נוצרה כתוצאה מבישול בחמה. וראה מש"כ מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (מנחת-שלמה קמא, סי' יג, אות ב) לחדש בדעת הראב"ד (שם, ה"א וה"ב), דס"ל דרק גחלת של מתכת שנוצרה ע"י האור אין דינה כ'מבעיר', שאין שם אלא 'העברת' אש ולא 'הבערת' אש חדשה, אבל אם היא נוצרה כתוצאה מריכוז קרני השמש או מזרם חשמלי גם הוא מודה שדינה כ'הבערת' אש וחייבים עליה משום 'מבעיר', ומה שהביא (שם, הע' 5) ממה שהעיר לו ע"ז ראש המכון המנוח הגרל"י הלפרין זצ"ל, וכן מש"כ עוד בזה הגרל"י הלפרין זצ"ל בספרו 'החשמל בשבת' (פ"ב, אות ט). וע"ע מש"כ הגרל"י הלפרין בספרו הנ"ל (פ"ד, אות טו) לדון לגבי טמפרטורת חום גבוהה דיה שיש בה כדי להפריש אנרגיית חום שתהפוך ללהט ולזוהר, אלא שמסיבות סביבתיות הדבר נמנע ממנה, ואכמ"ל.
אכן למעשה המציאות היא שהחום המקסימלי שסיר תואם אינדוקציה יכול להגיע אליו רחוק מחום שכזה שיכול אולי להחשב כגחלת של מתכת, וומילא אין שום מקום לחוש שהבישול בסירים אלה יכול להיחשב כבישול באור.
ושתי הערות אגב אורחא על מה שכתבתם בתוך הדברים:
א. התכוונתם מן הסתם ל'ליבון חמור' וכפי שנראה שכתוצאה מפליטת הקולמוס כתבתם בטעות 'ליבון קל'.
ב. אין כל דעה אמיתית המגדירה טמפרטורת חום של 'ליבון חמור' ב-600 מעלות, שהיא מידת חום אשר מתכת רגילה כמעט שאינה יכולה להגיע אליה שלא בתנאי מעבדה, ובוודאי ששיעורי חז"ל לגבי 'ליבון חמור' - 'עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם', כמו שמובא בשו"ע (או"ח, סי' תנא ס"ד) עפ"י השיעור שנזכר בירושלמי (ע"ז, פ"ה ה"ט), או 'עד שתסיר קליפתו העליונה', כמש"כ הח"י (שם, סקכ"ד) עפ"י מה שנזכר בבבלי (שם עו.) - הם נמוכים בהרבה. אלה האומרים או הכותבים כן פשוט טועים ומחליפים מחוסר ידיעה בין מעלות פרנהייט למעלות צלזיוס וד"ל.
מצו"ב הבטאון החודשי של המכון לחודש ניסן תשפ"ב, שם התפרסם מאמר מקיף על הקריטריונים שלנו לאישור תנורי פירוליטי להכשרה לפסח,ובו היתה התייחסות גם לנקודה זו של מידת החום של 'ליבון חמור', שאנו מחמירים בו למעשה יותר מן המקובל בדרך-כלל.
בברכה מרובה
