בישול נכרים בכיריים חשמליות ובתנורי אפייה

שלום רב לאוהבי תורתך קשה לתת תשובות מדויקות וחד-משמעיות בשאלות אלו, מאחר שהדברים תלויים בסוגי הכיריים או התנורים, כדלהלן: בכיריים חשמליות רגילות, בהפעלה מכנית, הגברת החימום אינה מבטלת את החימום הקיים מכבר, אלא לעיתים היא מפעילה גוף חימום נוסף, ולעיתים קרובות יותר היא פשוט משנה את מצב התרמוססט, באופן שיפעיל את גופי החימום הפועלים בתדירות גבוהה יותר ולאורך זמן ארוך יותר, בהתאם לרמת הטמפרטורה הגבוהה יותר המתבקשת. אבל בכיריים חשמליות הפועלות בהפעלה דיגיטלית יתכן בהחלט כי ההוראה החדשה להגברת החימום מבטלת את ההפעלה הקודמת ומפעילה הכל מחדש. בתנורי אפייה רגילים, שאינם מיוצרים באירופה, פתיחת הדלת אינה גורמת אף פעם לכיבוי וניתוק גוף החימום הפועל. אך בתנורי אפייה בתקן אירופאי קיימת דרישה מסיבות בטיחותיות כי כל פתיחת דלת של תנור תנתק אותו וסגירתו תפעיל אותו שוב, כך שאם הנכרי פותח את התנור לצורך הכנסת תבנית של אוכל וכדו' הוא זה שעושה לאחר מכן את הבישול והאפייה בהפעלתו המחודשת עם סגירת דלת התנור. ויתכן מאד שגם אם התבנית הוכנסה בתחילה על-ידי ישראל והנכרי פתח את התנור לאחר מכן מכל סיבה שהיא, לצורך בדיקת האוכל או תיבולו וכל כיו"ב, כל עוד שלא נתבשל כמאכל בן-דרוסאי, באופן שאינו ראוי לאכילה אפילו על-ידי הדחק, מתבטלת ההפעלה הראשונית של היהודי בפתיחת הדלת, ומכאן ואילך נחשב כבישול נכרי שסגר את הדלת והפעיל שוב את התנור, ויש לדון בזה הרבה עפ"י מש"כ המחבר בשו"ע (יו"ד, סי' קיג ס"ח) בדין נתן ישראל קדרה על האש וסילקה ובא עכו"ם והחזירה, ובמה שדנו הפוסקים אם ה"ה נמי אם סילקה העכו"ם והחזירה, והובאו דבריהם בדרכ"ת (שם, סקנ"ח), ועי' גם במש"כ הדרכ"ת (שם, סקנ"ז) לגבי סילקה לצורך בישול, וכן במה שיש לחלק בין סילוק התבשיל (לדעת המחבר בשו"ע שם ס"ז דשגירת התנור אינה מועלת אלא בפת ולא בשאר דברים, או אפי' לדעת הרמ"א שם באופן שהסקת התנור לא היתה ע"י ישראל, וכמש"כ בערוה"ש שם סמ"ה) לבין סילוק האש, ועי' בדברי הש"ך (שם, סקי"ב). אכן גם לגבי אותם תנורים שמתנתקים בפתיחת הדלת וחוזרים ומופעלים עם סגירתה יש לדון בעוד סברא לקולא, שסגירת הדלת מחמת עצמה אין בה כדי להפעיל את התנור, ואילו לא היה התנור מופעל מקודם לכן הוא לא היה מתחיל לפעול רק מחמת סגירת הדלת, שכן כל מה שהוא חוזר לפעול עם סגירת הדלת הר"ז מכח הוראת ההפעלה הראשונית שהפעיל היהודי, שאינה מתבטלת לגמרי, אלא שמסיבות בטיחותיות מתנתק זרם החשמל בפתיחת הדלת, ועם סגירתה הוא מתחבר שוב וחוזר לפעול מכח ההפעלה הראשונית שנעשתה על-ידי ישראל, וממילא יתכן שלדעת הרמ"א עכ"פ דסגי בהדלקת האש או חיתוי בגחלים דיה בפעולה זו כדי להחשיב גם את הבישולים שלאחר מכן כבישול ישראל (וגם לדעת המחבר בשו"ע אולי יש מקום לדון בסברא זו באופן שהתנור הופעל על-ידי ישראל לאחר שהתבנית כבר היתה מונחת בתוכו, והנכרי רק פותח את הדלת וסוגרה בתחילת שלבי הבישול קודם שנתבשל כמאכל בן-דרוסאי). ואע"ג שסברא זו לכאורה אינה מספקת דיה להתיר איסור בישולי נכרים על-פיה מ"מ נראה שבמקום שיש עוד צירופים נוספים להיתר חזיא גם סברא זו לאיצטרופי. בברכה מרובה