בישולי נכרים באינדוקציה
שלום וברכה!
הורי מחזיקים עובדת זרה בבית. לאחרונה הם קנו כירים אינדוקציה. כפי הידוע לי, מכיון שהזרם החשמלי נוצר בהנחת הסיר על הכירה, הסברתי להם שלא מספיק שהם ילחצו על הכפתור לפני הנחת הסיר, כמו בגז שהם היו רגילים להדליק את האש ואח"כ העובדת יכולה להניח את הסיר. אלא עליה להניח את הסיר תחילה על כירה כבויה ורק לאחר מכן הם ידליקו את הכירה.
לאחרונה הבחנתי שאכן העובדת הקפידה להניח הסיר ואז לקרוא ליהודי שידליק. אך לאחר מכן לתומה החליפה את הסיר עם סיר אחר, בחושבה שזה כמו גז שאותה אש נשארת דלוקה.
השאלה האם אכן אין שום פעולה שנפעלת בהדלקת האינדוקציה, וכל הפעולה מתייחסת להנחת הסיר שיוצר את חיבור המעגל החשמלי, ובמקרה דידן זה נחשב לבישול עכו"ם, או שכן אפשר לייחס את הבישול ללחיצה הראשונית שנעשתה ע"י ישראל, אע"פ שהסיר הוחלף.
במידה ונחשב כבישול עכו"ם - מה לעשות למפרע לעניין הגעלה כשלא ידוע האם ובאיזה סירים היא נהגה באופן האמור?
תודה רבה
יעקב שאול ו.
אלעד
תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
יש שרוצים אמנם לטעון שהפעלת המערכת, היוצרת את ההשראה האלקטרו-מגנטית, דיה כדי להחשיבה כפעולה שנעשתה ע"י ישראל, למרות שהנחת הסיר על הכיריים היא זו שמפעילה בפועל את הכירה, וממילא למנהג בני אשכנז ההולכים עפ"י דעת הרמ"א שוב אין בהנחת הסיר משום איסור בישולי נכרים. ויש שרצו לדמות זאת למש"כ הרמ"א (יו"ד, סי' קיג ס"ז): "וי"א דאפילו לא חיתה ישראל ולא השליך שם קיסם רק שהעובד-כוכבים הדליק האש מאש של ישראל שרי".
ובלא"ה עי' בספרו של ראש המכון המנוח הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל 'כשרות ושבת במטבח המודרני' (כשרות, ח"ד, אות ה, עמודים קעז-קעח) שדן בעיקר דין בישולי עכו"ם בחום החשמל, והזכיר כמה סברות לקולא שהיה ניתן לדון בהם ולצרפם בנידון זה: א) עפ"י מה שכתבו הראשונים שאין איסור זה חל אלא על הבישול ע"י האור, ולגבי חום החשמל אם דינו כאש הדבר תלוי לכאורה במחלוקת הראשונים בדין הבערת 'גחלת של מתכת' בשבת, ואילו בגוף חימום חשמלי שאינו לוהט וזוהר הרי לכו"ע אינו בגדר אש (ופשיטא שה"ה באינדוקציה הפועלת באמצעות השראה אלקטרו-מגנטית). ב) יש שכתבו לדון בכוח מבשל שלא היה בזמן חז"ל רק הומצא אח"כ אם חל עליו איסור בישולי נכרים. ג) מה שדנו הפוסקים בדין בישולי נכרים כאשר הנכרי הוא שכירו של ישראל והבישול הוא בביתו של ישראל. אך הלכה למעשה סיים ע"ז: "אכן למעשה צריך עיון בדבר, מאחר שלא מצינו מי שהורה בזה להקל".
לפיכך הדרך המובחרת ביותר עבורכם היא, שהיהודי יניח על משטח הכיריים מתאם אינדוקציה, שהוא משטח ייעודי לבשל עליו בסירים וכלים שתחתיתם אינה תואמת לשימוש באינדוקציה וההשראה אינה פועלת עליה, באופן שישאיר את הכירה דלוקה ופועלת כל העת, וממילא תוכל העובדת הזרה כל העת להניח סירים על המתאם ולהסירם מעליו ולהחליף ביניהם כרצונה, ללא כל חשש בישולי נכרים.
מאחר שמתוך השאלה אנו מבינים כי הבעיה אינה בקריאה ליהודי להפעלה ראשונית, אלא בפעולותיה של העובדת הזרה תוך כדי מהלך הבישול, הרי בקלות ניתן להורות לה כי בתחילת כל יום בישול תקרא ליהודי/ה שיניחו את המתאם על הכיריים.
אם היהודי/ה יהיו גם אלה שיפעילו את המערכת ולאחר מכן יניחו על הכיריים את המתאם, מה טוב, ואולי כדאי להשתדל לכתחילה להקפיד גם על כך. אבל למעשה גם אם המערכת תופעל כבר תחילה על-ידה, די בכך שיקפידו על כך שיהודי בלבד הוא שיניח את המתאם, שרק עליו מניחה העובדת הזרה את הסירים.
כל זאת להולכים על-פי פסקי הרמ"א, אבל בני עדות המזרח ההולכים לאור פסקי מרן הב"י בשו"ע (שם), אם אינם רוצים לסמוך על קולות שונות, יש להם להחמיר שיהודי הוא שיניח כל סיר על הכיריים לאחר שהופעלו (על-ידו או על-ידי הנכרי), או לחילופין שהיהודי יפעיל את המערכת לאחר שהנכרי כבר הניח את הסיר/ים על הכיריים.
ובאשר לשאלתך הנוספת, בנוגע לסירים שיתכן שהניחה אותם בעצמה על הכיריים - בדיעבד בוודאי שניתן להקל שלא להצריכם הגעלה, כאשר מדובר בספק גרידא בחשש איסור בישולי נכרים שהוא מדרבנן ובכלים שכבר אינם בני יומן (ועי' בדברי הרמ"א שם סי' קכב ס"ט ובמה שכתבו בזה הט"ז שם סק"ח והש"ך שם סק"ח), ובפרט כשניתן לצרף בדיעבד גם את הסברות לקולא שהזכרנו לעיל. (וביותר אם נתערבו אותם הסירים המסופקים ברוב של סירי היתר ודאיים, דבכה"ג יש לנו לדון גם מדין ביטול ברוב, וכמש"נ בשו"ע (שם, סי' קב ס"ג וסי' קכב ס"ח) לגבי כלי שנאסר בבליעת איסור שנתערב באחרים ואינו ניכר, ועיי"ש היטב בדברי הפוסקים שדנו בזה הרבה).
בברכה מרובה