דפנותסוכהסכךפרגולה
בניית פרגולה לסוכה
לכבוד הרה"ג ר' אברהם משה הלפרין שליט"א ראש המכון אחדשה"ט, אצרף בזה לטובת העניין שאלות בית חב"ד בהר-אדר בקשר לסוכה בפרגולה. בתודה מראש וברכת הצלחה בעבוה"ק, הרב יוסף שמחה ג. עומר לאחרונה בנינו שלד של פרגולה בחצר, כשמעל השלד מתוכננים להיות מוטות עץ יותר קטנים ברוחב 10 ס"מ ובעובי 1.5 ס"מ: האם רוחב הנ"ל 10 ס"מ הוא בעיה לסוכה? כמה צריך שיהיה מרחק בין מוט למוט? השלד שנקבע הוא משופע בשיפוע קל יחסית, מה המשמעות לסוכה? כדי שהשאלה תהיה יותר ברורה, אני מצרף תמונות של שלד הפרגולה וגם תמונה של המוטות (10 ס"מ) שעדיין לא קבענו יישר כח הרב מנחם פ. בית חב"ד הר-אדר שלד קיים מוטות
תשובת ראש המכון:
שלום וברכה
למיטב הבנתי, מתוך השאלה, מדובר במוטות עץ, האמורות להיות מורכבות ומחוברות בכיוון הנגדי של קורות שלד הפרגולה, כלומר אם השלד הוא לאורך החצר הן יורכבו לרוחב החצר בין קורות השלד, והן יהיו מונחות בצורה כזו שהרוחב של כל אחת מהן, של 10 ס"מ, הוא שישכב על אוויר הסוכה ויכסה אותו ולא העובי שלהן, של 1.5 ס"מ, שלא כמו קורות השלד שעוביין מכסה את אוויר הסוכה ורוחבן תולה לגובה, כפי שנראה מן התמונות.
לפיכך התשובות לשאלות הן כדלהלן:
מוטות עץ מצד עצמן כשרות לסיכוך, ככל סכך שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה, וגם אין ברוחבן ארבעה טפחים, שגזרו עליהן גזירת נסרים. אלא שיש שהחמירו לפסול סכך כשר הקבוע במסמרים או בדבק, מחמת שאין עליו שם דירת עראי, ועל-פי מה שנראה מדברי המג"א (סי' תרכז סק"ב), וכמו שהביא גם השעה"צ (סי' תרלג סק"ו), על יסוד דברי התוס' (סוכה ב. ד"ה כי). וגם דבר זה אינו ברור כלל ועיקר, כמו שנתבאר באר היטב בספרו של אאמו"ר הגאון זצ"ל שו"ת 'מעשה-חושב' (ח"ט, סי' ח, אותיות ד-ה).
אך גם אם ננקוט לחומרא שדין מוטות העץ הללו לאחר קביעתם וחיבורם לשלד הפרגולה כדין סכך פסול, הרי אם מניחים ביניהן סכך כשר ברוחב שהוא מעט יותר מרוחב הסכך הפסול הסוכה כשרה, וכמו שנפסק בשו"ע (או"ח, סי' תרלא ס"ח) לגבי מי שסיכך בשפודין של מתכת והניח בין שפוד לשפוד סכך כשר העודף מעט על השפודין הפסולים הסוכה כשרה.
ומאחר שרוחבן של מוטות העץ הוא הרבה פחות משיעור של שלושה טפחים (-24 ס"מ) הרי אין שום חשש אפילו לשבת תחתיהן ממש לכתחילה, שרק בסכך פסול שרוחבו ארבעה טפחים אמרינן שאף שהיא כשרה (מחמת הסכך הכשר העודף על הפסול) אין לשבת תחת הסכך הפסול, כמבואר בשו"ע (שם, סי' תרלב ס"א), אבל בפחות מכך אין שום חשש בזה.
כאמור לעיל, די בכך שהרווח ביניהן יהיה מעט יותר מרוחב המוטות עצמן, כך שאם במקרה זה רוחבן הוא 10 ס"מ, יש להרחיקן זה מזה כ-10.5 ס"מ, ובאופן שכזה הסוכה כשרה לכתחילה ללא כל חשש.
אמנם אם מבחינת הקונסטרוקציה ניתן בנקל ממש, ללא שום תוספת טרחה מיוחדת, להרחיק את המוטות זה מזה שלושה טפחים (כלומר 24 ס"מ, ולחומרא יותר 30 ס"מ) מומלץ לעשות כן, על-מנת למנוע חששות רחוקים לחומרא העלולים להתעורר, כגון של פינות מסוימות שלא יהיה סכך כשר ביניהם אלא אוויר בלבד, ויש מקום לדון על מקום זה מדין לבוד לחומרא של צירוף וחיבור מוטות העץ. ואף שברור ופשוט שגם אילו יתעוררו שאלות כאלה או דומות להן הסוכה תהיה כשרה לכתחילה, מכח של כמה וכמה צירופים, ולא יהיה צורך לחוש כלל לגיבוב של כל החומרות והחששות גם יחד. אך בכל זאת מהיות טוב, אם ניתן מלכתחילה לתכנן את הסוכה באופן האמור, ללא שום מאמץ מיוחד, כדאי לעשות כן, והיא תהיה כשרה ומהודרת בתכלית ההידור מכל צד.
אין שום משמעות וכל חשש בשיפוע של הסוכה. וגדולה מזו מצינו לעניין סוכה שעשאה כמין צריף, דהיינו שבנה את הדפנות העשויות מדברים הכשרים לסכך בהם בצורה משופעת, כמין משולש ששני ראשיו נוגעים זה בזה, או שסמך את דופן הסוכה לכותל הבית בצורה משופעת, הרי כל שיש בפנים כשיעור סוכה באורכה וברוחבה ובגובהה, וגם יש רוחב טפח בגגה, הסוכה כשרה, כמו שנפסק בשו"ע (סי' תרלא ס"י) ובדברי הפוסקים (שם).
בברכה מרובה להצלחה בעבודת הקודש
הרב אברהם משה הלפרין
ראש המכון
