תרמוסטט
ברז תרמוסטטי בשבת
שלום רב, ברצוני להתקין ברז תרמוסטטי בביתי, ורציתי לדעת האם יש בעיה הלכתית בשימוש בברז כזה? אינני איש מקצוע. אבל לפי השרטוטים שראיתי אין בברז זה מקור מתח חשמלי. אשמח לתשובתכם המהירה, שכן אנו מתחילים את תהליך השיפוץ בימים אלו. מצרף מספר קישורים לברזים תרמוסטטים... תודה רבה, יאיר ר. אלעד
תשובת רבני המכון:
שלום וברכה
מתוך הדברים אנחנו מבינים כי שאלתך מתמקדת אך ורק באשר לחשש שמא השימוש בברז תרמוסטטי בשבת קשור בהפעלה חשמלית או בהשפעה על הפעלה שכזו.
באשר לכך, כנראה שהצדק אתך כי הפעילות התרמוסטטית שבברז שכזה היא מכנית לחלוטין ללא כל פעולה חשמלית, כמו בהרבה, או במרבית, הברזים התרמוסטטיים הקיימים כיום.
מדובר כאמור בדרך-כלל בתרמוסטט מכני, הפועל על בסיס העיקרון של תגובה תנועתית לכל שינוי בטמפרטורה, כפי שזה מוכר מהתרמוסטטים המכניים הוותיקים. כלומר: גוף מתכתי רגיש מאוד לשינויי טמפרטורה, אשר מתרחב בחום ומתכווץ בקור בצורה משמעותית יותר מאשר עצמים אחרים. התגובה התנועתית הזו, בעקבות שינויי הטמפרטורה, שבמקרים אחרים משמשת לסגירת מעגל חשמלי ופתיחתו, מנוצלת במקרה זה לצמצום פתח של צינור על חשבון הגדלת פתח של צינור אחר, כאשר מכוונים זאת באופן שפתח יציאת המים החמים מצטמצם, בעוד שפתח יציאת המים הקרים מתרחב. התוצאה המתקבלת בעקבות כך היא, שהמים המתערבלים בברז היציאה מבין פתחי שני צינורות המים הינם בטמפרטורה קבועה מבוקרת, שלא תעלה לעולם מעל לרמת הטמפרטורה שנקבעה מראש במפעל.
תרמוסטט דומה מותקן כיום, מאז שנת 2006 למנינם, לפי התקן, בכל דוד-שמש, והוא נקרא בשם 'משגיחום', כאשר שם הוא מכוון לטמפרטורה של 50 מעלות צל', אך ניתן להגדיר אותו בטווח רחב של רמות חום שונות.
אולם גם אם מבחינת ההשפעה על התרמוסטט עצמו אין כל בעיה מיוחדת בשבת, הרי שעצם פתיחת ברז המים החמים והשימוש בו כרוכה בשאלות אחרות, חמורות לא פחות מאשר בעיית ההשפעה על תרמוסטט חשמלי (שלא קיימת, כאמור, במקרה זה).
אם הטמפרטורה שבברז המים החמים מגיעה לרמת חום שניתן כבר לחשוש שהיא בגדר 'יד סולדת', מ-42 מעלות צל' ומעלה, יש לחוש שבמפגש עם המים הקרים הם מבשלים לפחות את הטיפות הראשונות הנפגשות בהן עד שכתוצאה מהעירבול הטמפרטורה הכללית יורדת. כמובן, שככל שטמפרטורת המים החמים גבוהה יותר כך החשש גדול יותר. במידה ומקורם של המים החמים הוא בחימום חשמלי בוודאי שיש לחוש לבישול ב'תולדות האור', אך גם אם מקורם בדוד-שמש, שיש שמקילים לדון את המים המתחממים בו כ'בישול בחמה', אבל המים הקרים המתחממים כתוצאה של המפגש עם המים החמים דינם כבר כבישול ב'תולדות חמה' שאסור מדרבנן.
אלא שאת הבעיה הזאת היה ניתן לפתור לכאורה, אם יתכננו מראש את רמת הטמפרטורה של המים החמים שלא תעלה על 40 מעלות ומעלה, כך שבכל מקרה הם יהיו חמים פחות מחום של 'יד סולדת' שאינו מבשל.
בעיה חמורה נוספת הכרוכה בפתיחת ברז המים החמים, שבעקבותיה נכנסים מים קרים לדוד החימום ומתבשלים בשבת. אם דוד החימום פועל באמצעות חימום חשמלי יש לחוש בזה ל'בישול באור' האסור מדאורייתא, נוסף על ההשפעה האפשרית על הפעלת גוף החימום הלוהט באמצעות צריכת המים החמים, דבר הכרוך בחשש מלאכת 'מבעיר' דאורייתא לדעת הרמב"ם (פי"ב מהל' שבת ה"א) שגחלת של מתכת דינה כאש וחייבים עליה משום מבעיר, והו"ד במג"א (סי' שיח סק"י). גם אם יגבילו את חום המים שבדוד החימום עצמו שלא יגיעו ל-42 מעלות צל' ויהיו תמיד מתחת לשיעור חום של 'יד סולדת' עדיין לא נפתרה בכך בעיית ההשפעה על הפעלת גוף החימום הלוהט שבדוד החימום.
גם במידה והמים החמים מתחממים בדוד-שמש, יש רבים שמחמירים שלא לפתוח את ברז המים החמים על-מנת לא לגרום לבישולם וחימומם של המים הקרים הנכנסים בעקבותיהם. אולם יש מגדולי ההוראה שהתירו זאת (למרות שכבר פרסמנו בעבר, לא אחת, כי בדודי השמש הקיימים כיום ישנם שאלות נוספות, שיתכן שהן אוסרות את השימוש בהן גם לדעת המתירים, וכמו שהרחבנו על כך בבטאון החודשי של המכון לחודש אלול תשפ"ב (המצו"ב), שם התפרסם מאמר מקיף על נושא השימוש בדודי שמש בשבת, עם התייחסות לנקודות נוספות הקיימות כיום בדודי שמש, שלא היו קיימות בעבר, כאשר ממילא לא תמיד ניתן לסמוך לגביהם על פסקי הלכה מן העבר), והסומכים על כך יש להם להיזהר עכ"פ במקרה זה שרמת החום של המים החמים בנקודת המפגש עם המים הקרים לפני היציאה המשותפת מהברז, שהיא כאמור כבר מפגש עם מים של 'תולדות חמה', יהיה בטמפרטורה שמתחת ל'יד סולדת'.
כמובן, שכל האמור הוא לצורך שימוש ורחיצה במים חמים באופנים ולצרכים המותרים בשבת
בברכה מרובה
