ברכת הריח על מפיצי ריח ארומתרפים באמצעות אידוי

שלום וברכה בפתח הדברים אנו מתנצלים על האיחור היחסי בתשובה. ובאשר לשאלה עצמה, אם במכשיר יש שמנים המפיצים ריח באמצעות אידוי הרי שזה ללא ספק כריח שיש לו עיקר שמברכים עליו ברכת הריח, וכמש"נ בשו"ע (או"ח, סי' רטז סי"ג) שמברכים על המוגמר, שהם בשמים שמשימים על הגחלים להריח בהם, ועי' במש"כ הביאה"ל (שם, ד"ה משיעלה): "דע, דמוכח מרש"י ותוספות דאפילו נשרפו הבשמים לגמרי ג"כ צריך לברך עליו אע"ג דהשתא אינם כלל, ולא קפדינן שיהיה קצת מהבשמים קיים בשעת ברכה, ולא מיקרי ריח שאין לו עיקר, דאדרבה הריח בא מן גופן, וכן דרך הבשמים שכשנשרפים מריחים" וכו'. ואין כל חילוק לענין זה בין עשן של בשמים לאדי בשמים, והסברא נוטה דאדרבה אדים עדיפים מעשן. ועוד נתבאר בשו"ע (שם, סי"ג) שברכתו של המוגמר הוא כברכת הבשמים שאותם שורפים על הגחלים, ועי' במש"כ המ"ב (שם, סקמ"ט) בשם הלבוש: "ולא נשתנה ברכתו, אע"פ שנשרף ע"י הגימור, אין שריפתו נקרא מכלה אותו, אדרבה הוא גורם שתעלה תימרתו וריחו נודף". וע"ע במש"נ בשו"ע (שם, סי' ריז ס"ג) לענין מוגמר שמגמרין בו את הכלים, ובמש"כ המ"ב (שם, סקי"ד) ובשעה"צ (שם, סקכ"ג). אמנם במקרה עליו שאלת תמיד יש לחוש שמטרת המכשיר המבשם הוא להעברת ריחות רעים, ולא לשם ריח, שבאופן זה לא מברכים על כך את ברכת הריח, כמו שעולה מכו"כ הלכות בשו"ע (ראה: שם, סי' ריז סעיפים ב-ג; סי' רטז סי"ב ברמ"א ובמ"ב שם סקמ"ו), ולכן כאשר נכנסים סתם למקום שבו מותקן מכשיר שכזה ומריחים את ריח הבשמים יש לחוש לכך, ומספק וחשש ברכה לבטלה אין לברך, אלא אם כן עושים פעולה מיוחדת כדי להריח, כגון שמתקרבים במיוחד למכשיר כדי לשאוף היטב את האדים וכיו"ב, שאז ניתן לסמוך ע"ז כדי לברך על כך את ברכת הריח, ועפ"י המבואר בדברי הפוסקים בנידונים דומים (ראה: מ"ב סי' ריז סק"א ובשעה"צ שם סק"ב; מ"ב שם סקי"ד ובשעה"צ שם סקכ"ג; וע"ע במ"ב סי' רטז סקנ"ד ובשעה"צ שם סקמ"ו, ובמ"ב סי' ריז סק"י ובשעה"צ שם סקט"ז ובביאה"ל שם ד"ה של ביה"כ, וכן בשעה"צ שם סק"ד). בברכה מרובה