יום טובתנורתנור אפייהתרמוסטט
הגברת חום בתנור אפייה ביום-טוב
לכבוד הגאון הרב אברהם משה הלפרין שלום וברכה. בכמה ספרי הלכה (שש"כ פ"א הערה פח), חוט השני (יו"ט פי"ב סק"א אות ד), אל"צ (פ"כ הערה א), כתבו שאסור להגביר את החום של תנור ביו"ט משום שגורם שיתלהטו סלילים נוספים. לאחר בירור מול כמה חשמלאים עולה כי בהגברת חום לא מתלהטים עוד סלילים, אלא הדבר גורם לתרמוסטט לעבוד יותר דקות ולהמשיך מצב קיים. [כמות הסלילים נקבעת בכפתור נפרד!!]. הגאון הרב שמאי קהת גרוס ביקש שנשאל את מעכ"ת מה המציאות המדויקת של התנורים כיום? והאם אפשר לסמוך על זה להוסיף דרגת חום נוספת ביום טוב? אציין שראיתי בילקו"י יו"ט (עמ' רמג בהערה לד) שמתיר להגביר את החום של תנור שיש בו כפתור רציף (לאפוקי כפתור שמסתובב ע"י שברירים). מה דעתו של הרב בענין? אליהו א. ירושלים
תשובת ראש המכון:
שלום וברכה
מאחר שהנני מבין ששאלתך נסובה על הגברת החום של תנורי אפייה ביום-טוב, ומאחר שלא שאלת על דגם של תנור מסוים דווקא, אשיב על כך באופן כללי דבר דבור על אופנו:
מתוך המקורות שציינת שעסקו בעניין, הרי שבחלק מהם עכ"פ מדובר אודות כירה חשמלית או תנורי חימום ביתיים, מסוגים שונים, שיש מהם כאלה שאכן הגברת החום מתבצעת בהם באמצעות שינוי ו/או תוספת סלילים/גופי חימום.
אמנם בתנורי אפייה סטנדרטים מקובלים, מהנפוצים בשוק, הגברת והנמכת החום מתבצעת באמצעות שינוי מצב התרמוסטט (שהוא בדרך-כלל מכני), שהוא זה שגורם לאותו גוף חימום פעיל לפעול במשך פרקי זמן ארוכים יותר, על-מנת להגיע לטמפרטורה גבוהה יותר, או לפרקי זמן קצרים יותר, למטרת טמפרטורה נמוכה יותר, בהתאם לשינוי בתרמוסטט.
אין הבדל לעניין זה בין סיבוב של כפתור רציף, המסתובב בבת-אחת, לבין סיבוב של כפתור שברירים, המסתובב תוך עצירה כביכול בכל סימון של דרגת מעלות, שכן צורת סיבוב זו אינה מורה כלל על שינוי באופי הכוונון, אלא רק רשרוש ועצירה שהוסיפו על-מנת שהמשתמש יחוש את הדרגות, ואין לזה שום השפעה פנימית שונה.
כמובן, שאם מדובר בווסת טמפרטורה דיגיטלי לא ניתן להשתמש בו ביום-טוב.
מן האמור עולה, שמי שמגביר ביום-טוב את רמת החום בתנור אפייה סטנדרטי מן המקובלים והנפוצים בשוק, באמצעות סיבוב הכפתור של דרגות החום, מבלי לשנות מאומה בתוכניות הבישול והאפייה שבתנור (גריל, טורבו, גופי חימום עליונים או תחתונים וכדו'), אינו משנה כלום מגופי החימום הפעילים כבר, אלא הוא רק משנה את מצב התרמוסטט, שיגרום להם לפעול במשך פרקי זמן ארוכים יותר.
אלא שניתן לעשות זאת אך ורק בשעה שיודעים - באמצעות נורית החיווי (אינדיקציה) המצויה בדרך-כלל בתנורי אפייה, לאותת על פרקי הזמן שבהם גופי החימום פעילים - כי גופי החימום אכן פועלים ואינם מנותקים באותה שעה עקב התרמוסטט, שכן בשעה זו כל ההשפעה של פעולתו היא רק למנוע מהתרמוסטט להתערב ולנתק את גופי החימום הפעילים שימשיכו לפעול מעצמם לפרק זמן ארוך יותר, דבר שאין בו כל חשש וכל סרך איסור.
יחד עם זאת, יש לדעת כי עדיין יש גם לפעולה זו השפעה על מחזורי הפעילות הנוספים של גופי החימום, הפועלים ומתנתקים כידוע לסירוגין באמצעות התרמוסטט, כך שלמרות שהגברת החום, באמצעות שינוי מצב התרמוסטט, בשעה שגופי החימום פועלים, מותרת ללא כל חשש, עדיין נגרמת מן הסתם כתוצאה מכך תוספת של מחזורי פעילות נוספים של גופי החימום, וכן הקדמת פעולתו של כל אחד מהם, מעבר למה שהיה קורה ללא שינוי מצב התרמוסטט.
למעשה, ניתן להתיר זאת, מכמה סיבות. ועי' גם במש"כ מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל ב'מנחת-שלמה' (ח"א, סי' י, אות ג) שדן ממש בשאלה דומה לזו, לגבי שינוי מצב כפתור ווסת הקור (רגולטור) בשבת, באופן שיאלץ את המקרר לפעול במחזורי פעילות רבים יותר ומוקדמים יותר, והעלה שהדבר מותר אפי' בגרם מלאכה דאורייתא.
ומ"מ הרוצה להחמיר על עצמו וגם לחוש לאפשרות רחוקה של הימצאות תרמוסטטים מסוגים אחרים, שהם בעייתיים יותר, ולהימנע כלל משינוי רמות החום ביום-טוב - תע"ב.
בברכה מרובה
הרב אברהם משה הלפרין
ראש המכון
