תנור

הגעלת כלים שבלעו מבישול באש במים שהורתחו באינדוקציה או במיקרוגל

לרומעכ"ת ידידנו הדגול מעוז ומגדול העומד לימיננו בעצה ותושיה בכל עת ובכל שעה הגאון הגדול והמפורסם מוהרא"מ הלפרין שליט"א נעימות בימינו נצח שמועה שמענו בשמכם כי כל מיני שיטות חימום ובישול חדשים שיש היום מבשלים בזרם של חשמל בכח החום בלבד ללא מקור של אש כלל, ולכן יש להזהר שלא להגעיל כלים שבישלו בהם על גבי האש במים שהוחמו בשיטות בישול החדשים, כמבואר בשו"ע או"ח, תנ"ב, ה', שאין מגעילין כלים בחמי טבריה אלא ע"י תולדות האור. האם אמת נכון הדבר? וא"כ הרי ראוי וצריך לפרסם זאת בפרסום גדול כי רבים וטובים נכשלים בכך מחוסר ידיעה. אם אפשר לקבל יותר פרטים על שיטות הבישול הנ"ל, וכיצד יש להכשיר את הכלים שבולעים מהם, והאם אפשר להגעיל אותם בדוד של רותחין שע"ג האש. מה דינם לענין זה של כל סוגי התנורים החשמליים למיניהם. ברוב הוקרה והערכה לכ"ת הרב... הרב הפוסק במערכת הכשרות....

תשובת ראש המכון:

למעכ"ת שליט"א שלום רב לאוהבי תורתך אמת נכון הדבר מה ששמעתם, ואנו אכן משתדלים לעורר על כך מזמן לזמן בפרסומים שונים מטעמנו, ובמיוחד בבטאוננו החודשי 'אספקלריה', וכן בדרכים אחרות, כמו בתוך תשובה הלכתית מפרי עטי אודות שימוש בקומקומים בשבת שהתפרסמה בקובץ 'עץ-חיים' (גיליון לז, ניסן תשפ"ב). ואפרש שיחתי בקצרה ובתמציתיות ככל האפשר: רובם ככולם של מתקני הבישול, האפייה והחימום, החשמליים הקיימים, לסוגיהם השונים, הפועלים על בסיס חום של גופי חימום חשמליים, פועלים בדרך-כלל בגופי חימום לוהטים, כלומר שהם מתחממים עד כדי להט וזוהר, אשר לגבי איסורי שבת התקבל הדבר להתייחס להפעלתם כאל הבערת אש ממש, וזאת עפ"י דעת הרמב"ם (פי"ב מהל' שבת ה"א) שעשיית גחלת של מתכת חייבים עליה משום מבעיר, והו"ד במג"א (סי' שיח סק"י), אבל באמת אין זה מוסכם לגמרי לכל הדיעות, שהרי הראב"ד (שם) השיג עליו שהמחמם את המתכת יהיה חייב משום מבשל ולא משום מבעיר, וגם המג"א (שם) הקשה מדברי הרמב"ם עצמו שכתב (שם, פ"ט ה"ו) שהמחמם את המתכת עד שתיעשה גחלת הר"ז תולדת מבשל, והניח בוצ"ע, יעויי"ש בדבריו. וע"ע במרכה"מ (פי"ב שם) ובשו"ת אבנ"ז (חאו"ח, סי' רכט, אותיות ו-ח) שגם לדעת הרמב"ם אינו חייב משום מבעיר רק אם נתכוון לצרף, ועפי"ז העלה בקונטרס 'גרם-המעלות' (להגרי"י מקוטנא, הנספח לס' 'חסדי-אבות', אותיות קעד-קעה) שאין לאסור זאת מה"ת משום מבעיר. וממילא לעניין הכשר כלים יש לנו להחמיר לכאורה לאידך גיסא, שאולי גם גוף חימום לוהט אין דינו כאש, והמים שהוחמו על-ידו אין דינם כתולדות האור, אלא כתולדות חמה וכחמי טבריה, דקיי"ל שא"א להכשיר בהם כלים שבלעו מתולדות האור, וכמו שציינתם למה שנפסק בשו"ע (או"ח, סי תנב ס"ה): "אין מגעילין בחמי טבריה אפילו כלים שדינם ככלי שני, מפני שאינה כתולדת האור, וכבולעו כך פולטו, מה בולעו על-ידי תולדות האור אף פולטו על-ידי תולדות האור". מה גם, שאפי' לדעת הרמב"ם דהעושה גחלת של מתכת בשבת חייב ע"ז משום מבעיר אין הכרח כ"כ שהיא נעשית כאש ממש לכל דיני התורה, ואולי יש מקום לחוש לחומרא גם לאידך גיסא שאין דינו כאש ממש, כדלהלן. לעומת זאת, יש כיום אמצעי בישול, אפיה וחימום, אחרים, שאף שאת המערכת עצמה מפעילים באמצעות כח זרם החשמל, מ"מ פעולות הבישול, האפיה והחימום, נעשות בדרכים אחרות של חום, לא מכח אש וגם לא מכח גופי חימום חשמליים כדלעיל, ואפילו לא מכח זרם חשמלי, כגון מיקרוגל שפועל באמצעות קרינה של גלי מיקרוגל, החודרת אל תוך האוכל והתבשיל וגורמת שם לחיכוך היוצר חום, או אינדוקציה, שפועלת באמצעות השראה של שדה אלקטרו-מגנטי, היוצר בבסיס הסיר, העשוי מחומר מתאים למטרה זו, זרם חשמלי, הידוע בתור זרם מערבולת. המאיץ את תנועת האלקטרונים, וכתוצאה מתנועת האלקטרונים המואצת והתנגדות המתכת אליהם, הסיר מתחמם ומעביר את החום לאוכל המתבשל בתוכו. אמצעי בישול אפיה וחימום אלה, הם ללא ספק כחמי טבריה ולא כחמי האור, ומסתבר שאפי' לדעת המחמירים (ראה: שו"ת אג"מ, או"ח ח"ג, סי' נב) לחוש בבישול במיקרוגל לאיסור בישול דאורייתא, משום שדרך בישולו בכך, מ"מ יודו שלעניין הגעלה דינם כחמי טבריה, שהרי אין בהם כלל חום שמכח האור וגם לא חום שמכח גחלת של מתכת. מעתה, הרי ברור שכלים שבלעו מכח האש ממש לא ניתן להגעילם במים שהורתחו באינדוקציה (או במיקרוגל) כשם שלא ניתן להגעיל בחמי טבריה כלים שבלעו מחום של תולדות האור. אמנם פשיטא שלהיפך אין כל חשש, ומותר לכתחילה להגעיל כלים שבלעו בבישול באינדוקציה או במיקרוגל במים רותחין שהורתחו במיקרוגל או בכירת אינדוקציה, וכן במים שהורתחו בגופי חימום חשמליים לוהטים, וכ"ש אם הורתחו באש ממש, וכמש"כ הרמ"א (שם): "מיהו אם נשתמש בו רק במי טבריה מגעילו בהן", והוסיף על כך המ"ב (שם, סקכ"ד): "או בחמי האור". אלא שלדעתנו ראוי לחוש לחומרא כאמור גם בכלים שבלעו מכח אמצעי בישול, חימום ואפיה, בגופי חימום לוהטים, ובפרט בכלים הצריכים הגעלה מעיקר הדין ולא רק לחומרא בעלמא ולרווחא דמילתא. ולכן כדאי לקבוע ולסווג שלוש דרגות של בליעות לעניין הגעלה: א. כלים שבלעו מאש ממש, דהיינו באור או מתולדות האור. ב. כלים שבלעו מאמצעי בישול, אפיה וחימום, הפועלים באמצעות גופי חימום חשמליים לוהטים. ג. כלים שבלעו מאמצעי בישול, אפיה וחימום, אחרים, כמו אינדוקציה או מיקרוגל. וממילא את הכלים שבלעו מדרגה א' יש להגעיל רק במים שהורתחו בדרגה זו, ואילו כלים שבלעו מדרגה ב' ניתן להגעיל במים שהורתחו בדרגה א' או בדרגה ב', בעוד שכלים שבלעו מדרגה ג' ניתן להגעילם במים רותחין שהורתחו בכל דרך שהיא. ביקרא דאורייתא הרב אברהם משה הלפרין ראש המכון