הדחת כלים 'פרווה' במדיח כלים בשרי

שלום וברכה קשה לקבוע בדיוק מה נשאר וכמה, אבל העובדה היא שתמיד נשארים שומנים בעין דבוקים, שאם יעבירו את היד עליהם ירגישו בהם, ובהחלט יתכן שהם לא נפגמים לגמרי גם לאחר השימוש בתכשירי הניקוי, שכן החומר הפוגם נשטף בשטיפות האחרונות וגם השיירים חוזרים ומשביחים. (ראה בנוגע לזה בספרו של ראש המכון המנוח הגאון האדיר רבי לוי יצחק הלפרין זצ"ל 'כשרות ושבת במטבח המודרני', עמודים קיג-קיד). לכן לכתחילה לא היינו ממליצים להתיר בשופי ובאורח קבע, לאשכנזים ההולכים לפי פסקי הרמ"א בדין נ"ט בר נ"ט דהיתירא, להדיח בו כלי פרווה, שיבשלו בו מאכלים שירצו לאוכלם עם חלב. אך בשעת הדחק, או בדיעבד אם עשו כן, ניתן לצרף כמה ספיקות, כי יתכן שהשיירים אכן נפגמו, ושיש שישים כנגדם במים ובכלים בשעת ההדחה, ובאופן זה נראה שכעבור 24 שעות מעת ההדחה, שהכלי המודח כבר אינו ב"י מבליעות ההדחה, יהיה אפשר להתיר אפי' לבשל בו לכתחילה פרווה ע"ד לאוכלו בחלב, ועל יסוד דברי הרמ"א יו"ד סי' צה ס"ב והט"ז שם בסוסק"ד והחכמ"א כלל מח ס"ב. ביקרא דאורייתא