הדלקת נרות חנוכה בחדר השירותים במלון

שלום וברכה הנה ברור כי מי שמתארח במלון יכול לצאת בהדלקת נרות חנוכה בחדרו שם, הן אם נדון אותו כשוכר ממש על החדר והן אם נתייחס לכך רק כמי ששכר את זכויות השימוש בחדר ולא את החדר עצמו, אשר יש לכך כמה וכמה נפקא מינות הלכתיות שאין כאן מקומן, דבכל ענין בוודאי לא גרע מאכסנאי שאם יש לו חדר בפנ"ע יכול וצריך להדליק שם, וכמבואר בדברי המ"ב (סי' תרעז סק"ז) עיי"ש. מובן מאיליו כי השאלה בנדו"ד על ההדלקה בחדר השירותים היא רק על עצם קיום מצוות הדלקת נר חנוכה, ולא על הברכות, שבוודאי אסור לברכן שם, וממילא השאלה היא שמחוסר ברירה יברך בחוץ ומיד יכנס לשם וידליק את הנרות. וכבר דנו גדולי הפוסקים בכגון דא, אם מותר לקיים מצוה במקומות המטונפים. דיעויין בשו"ת הלכות-קטנות (ח"ב, סי' נז) שנשאל אם מותר לדבר אודות עשיית מצוות וקיומן במקומות שאינן נקיים, והשיב ע"ז: "עד שאתה שואלני אם מותר להרהר בהם שאלני אם מותר לעשותם במקום שאינו נקי, שמצינו שוחטין ובודקין בבית המטבחים, ושם א"א שלא להרהר בד"ת שלא לשהות ושלא לדרוס, וכשבודק הריאה איזה ספק שיזדמן צריך להעלות בזכרונו זה אליבא דפלוני כשר ולפלוני פסול, גם נכנסים בציצית לבית-הכסא, ולפי"ז נאמר דגם יטול שם לולב ויתקע שם שופר, אתמהה, בדיעבד לא קאמינא, או היכא דהוי כדיעבד שאין שם מקום אלא הוא, שיוצא, אבל לכתחילה ודאי אסור, שלא יהיו מצוות בזויות עליו" וכו', אשר מדבריו עולה שדעתו היא כי בדיעבד או בכ"מ דא"א בעניין אחר דהוי כדיעבד יוצאים י"ח המצווה גם כשקיימו אותה במקום המטונף, אלא דלא ברירא כ"כ מדבריו אם בדיעבד שאין לו מקום אחר לקיום המצווה מותר לעשות כן לכתחילה, וממילא במצוות חיוביות מצווה וחובה לעשות כן, או דס"ל דבכל עניין אין לעשות כן לכתחילה, ומסתבר לכאורה כפי הצד הראשון, ודו"ק היטב. והרמ"א (יו"ד, סי' יט ס"א) כתב: "ואם שחט בבית המטבחיים שהוא מקום מטונף יברך בריחוק ד' אמות קודם שיכנס לשם, ולא ידבר עד אחר השחיטה". ועי' בפ"ת (שם, סק"ה) מש"כ בזה לגבי הברכה. וע"ע במ"ב (סי' פד סק"ד) לענין ברכת הטבילה בבית המרחץ, ואכמ"ל. ויעויין עוד במש"כ הביאה"ל (סי' תקפח ס"ב, ד"ה שמע) לגבי תקיעת שופר כשהתוקע אין גופו נקי או שהמקום אינו ראוי מחמת שאינו נקי, דמאחר שאינה רק מעשה מצווה ללא הזכרת שמות או אמירת ד"ת (כמו בתפילה ובברהמ"ז ובהלל ובמגילה) אין איסור לקיימה במקומות המטונפים, כשם שלא מצינו בשום מקום שאסור ללבוש טלית של ד' כנפות כשגופו או המקום אינו נקי, וסיים ע"ז דצ"ע. ושוב הביא בשם המט"א (שם, ס"ה) שאם התחיל לתקוע ומי רגליו שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר לתקוע מראש להלן על הסדר, ואם תקע בשעה שהמים היו שותתין או אפי' מצא צואה במקומו יצא, ומ"מ יש לו לחזור ולתקוע בלא ברכה. והוסיף ע"ז הביאה"ל דאפשר שהטעם הוא דכיון דקיי"ל דצריך כוונה לצאת ידי המצווה שציוונו השי"ת הר"ז גופא ג"כ חשיב כד"ת ולא גרע מהרהור בד"ת, וגם י"ל בפשיטות דבשעה שמקיים מצווה הוא עבודה, ואין לעשות עבודת ד' דרך ביזיון דהוא בכלל ביזה מצווה, יעויי"ש בדבריו. ובפמ"ג (או"ח, סי' תרל, במשב"ז סק"א) כתב: "ואותן שעושים סוכה אצל בית-הכסא ואשפה שמקום צר להם וריח רע מגיע אליהם, עסי' ע"ט ס"ב, ומן התורה יוצא ידי חובתו, ולא יברך ברהמ"ז שם, כי מדרבנן הוא דצריך ברכה במקומו, ואם יש לו מקום אחר וודאי לא יעשה במקום זהואם אין מגיע הריח רק רואה בית-הכסא (ג"כ) אסור יע"ש". והו"ד במ"ב (שם, סק"ד). והעולה מכל האמור, דכו"ע מודו לכאורה שאם קיים מצווה במקום המטונף יצא ידי חובתו, אלא שדנו אם מותר לעשות כן לכתחילה במקום שאינו מזכיר את השם ואינו מהרהר בד"ת. ויש לחלק בכמה אופנים בין כמה סוגי מצוות, וכבר מצינו שנזכרו כמה חילוקים מסברא (ראה: דרכ"ת, סי' יט סקכ"א; הליכות שלמה, תפילה, פ"כ, בדבר הלכה אות לו). ועוד יש להוסיף ולציין לדעת הפוסקים (מג"א, סי' ס סק"ג; חיי"א, כלל סח ס"ט; וע"ע בשו"ע הרב סי' ס ס"ה וסי' תעה סכ"ט, ובמ"ב סי' ס סק"י ובביאה"ל שם ד"ה וכן הלכה) דבמצוות דרבנן כמו הדלקת נר חנוכה א"צ כוונה, וממילא בכה"ג שוב ליתא לסברת הביאה"ל דאפשר שהטעם לאסור לכתחילה הוא משום כוונת המצווה. וממילא נראה דבמקום שאין כל אפשרות להדליק נר חנוכה במקום אחר, כגון שהנהלת המלון אינה מרשה להדליק בחדר האוכל במקום שהוא אוכל שם, אלא רק בלובי המלון, שיתכן בהחלט שאין זה מקום הדלקה לכולם ואין יוצאים בזה ידי חובה, או שהוא מתאכסן במלון של גויים וכיו"ב שלא מתאפשר כלל להדליק מחוץ לחדרו, או שהוא אינו אוכל בחדר האוכל של המלון, מכל סיבה שהיא, דבאופן זה יש מקום להתיר לו להדליק בחדר השירותים, בהסתמך על כך שיתכן שחדרי השירותים שבימינו אין להם כל דיני בית-הכסא, וכמו שדן בזה החזו"א (או"ח, סי' יז סק"ד וסקי"א) אם דינם כביה"כ דפרסאי, וכבר האריכו למעניתם בגדרים אלו הרבה מן הפוסקים במאת השנים האחרונות ויותר, זה אומר בכה וזה אומר בכה, ואין מקום לפורטן כי רבים הם, ומ"מ יש מתוכם הסוברים דחדרי השירותים שבימינו עדיפי אפי' מביה"כ דפרסאי, הן מחמת שהם עשויים מחומרים כמו חרסינה וכדו' הנשטפים היטב בקלות, וגם כאשר הפסולת בתוכם היא שרויה במים, והן מחמת שהם נשטפים בכל פעם והפסולת מסולקת משם לגמרי ומוזרמת למערכת הביוב, והן מחמת שהאסלה עצמה וכל סביבתה נשארים תמיד נקיים לחלוטין, אשר בשעת-הדחק ניתן בהחלט לצרף גם סברות אלו כדי להתיר לו להדליק שם נרות חנוכה, ובמיוחד אם האסלה תהיה מכוסה. יהיו מן הסתם כאלה שימליצו במקרה זה להדליק בנרות חשמל. מצו"ב הבטאון החודשי של המכון לחודש כסלו אשתקד, שם בתוך מקבץ של תשובות הלכתיות בעניני חנוכה התפרסמה (בעמודים 31-33) גם שאלה הלכתית בדבר הדלקת נרות חנוכה בנרות חשמליים במטוס, וממנה תוכל ללמוד על דעתנו כי הדלקה זו אינה מועילה לכל הדיעות, וגם במקום שאין כל אפשרות אחרת יש להחמיר שלא לברך עליה, אשר מכח זה נראה לענ"ד כי במקרה שעליו שאלת עדיף לעשות כאמור לעיל. אמנם עדיין אני מתחבט מצד אחר, אם מותר לו לאורח במלון להדליק אש בחדר השירותים, ובפרט במלון שבבעלות יהודית, שכן לכתחילה בוודאי אסור להעביר על דעת בעה"ב, וידוע עד כמה מקפידים על איסור הדלקת אש בחדרי המלונות, ומה שלא התקינו גלאי עשן בחדר השירותים הוא מן הסתם משום שאין דרך להבעיר שם אש ולהדליק נרות וכיו"ב, ואדרבה אפשר שמשאירים זאת כך לצורך אותם הרוצים לעשן שם סיגריות, אבל אין ספק שההקפדה החמורה על אי הבערת אש קיימת גם שם. ואולי יש להתיר זאת באופן שהמדליק יישאר שם כל משך זמן ההדלקה ליד הנרות עד שיכבו, או שיכבה אותם בעצמו לאחר שידלקו חצי שעה, כעיקר הדין המובא בשו"ע (או"ח, סי תרעב ס"ב), ועי' בערוה"ש (שם, ס"ט), כך שיש מקום לומר מאומדנא בעלמא שאילו היו יודעים הבעלים שהוא עומד ושומר על הנרות לא היו מקפידים על כך. בברכת ימי חנוכה מאירים ושמחים הרב אברהם משה הלפרין ראש המכון